כבר הרבה זמן שהאחים היא הרבה יותר ממסעדה, ועכשיו זה רשמי: תחת הכותרת "מה שאנחנו" תערוך בה עיריית תל אביב-יפו סדרת מפגשים עם אנשי מחשבה ומעש סביב האתוס הישראלי המתחדש, עם עינב צנגאוקר, ד"ר יהודה פרנקל, שיר ראובן, רעות ענבר ועוד. נשמע טעים
מסעדת האחים שבבית ציוני אמריקה היא כבר מזמן לא רק תופעה קולינרית. בשלוש השנים שחלפו מאז תחילת ההפיכה המשטרית וביתר שאת מאז טבח שבעה באוקטובר, מסעדת האחים היא בעיקר תופעה חברתית-קהילתית ופוליטית-תרבותית שזכתה להכרה והוקרה על פועלה למען הדמוקרטיה, על מפעל ההזנה העצום שהקימה עבור מפונים וחיילים בשבועות הראשונים של המלחמה ועל תמיכתה המסיבית במאבק להחזרת החטופים. עכשיו אפשר לעלות שלב.
>> שוק האיכרים בפשפשים מרגיש מקומי ואירופאי בעת ובעונה אחת
>> פסגת הקומדיה: סצנת הסטנדאפ של תל אביב נוסעת לפסטיבל בכנרת
מועדון דיגיתל של עיריית תל אביב-יפו משיק סדרת מפגשים חדשה ובלעדית לחבריו שתיערך בחודשים פברואר-מרץ במסעדת האחים. תחת הכותרת "מה שאנחנו" תתגבש הצעה לצאת מלופ החדשות והדום-סקרולינג בפיד, ולפגוש בלייב אנשי מחשבה, חזון ומעש שעסוקים בשאלות מהותיות לחברה הישראלית ובאתוס הישראלי המתחדש.
בכל אחד מהמפגשים יתארחו אנשים ממקומות שונים בחברה הישראלית ויציעו דרכים שונות וחדשות לעצב את הערכים הכלל ישראליים, וכיווני מחשבה אנושיים, מעשיים ורגשיים כתגובה למשבר הקיומי שעובר על ישראל ועל הישראליות במטרה להעניק תקווה, לא לוותר על מה שהשגנו עד כה כחברה, ולהבין מה אפשר לעשות הלאה.ההשתתפות במפגשים כרוכה בהרשמה מראשבתשלום של 30 ₪ כולל דרינק ראשון (יין או בירה).
"אנחנו מזמינים אתכם לעצור לרגע את רעש הפיד ולחזור לשיחה עמוקה, אנושית ואמיצה על מי שאנחנו כחברה", אמרה חן אריאלי, סגנית ראש עיריית תל אביב–יפו ומחזיקת תיק התרבות. "דווקא בתקופה של משבר, קיטוב ופציעה מוסרית, יש חשיבות עצומה למרחבים שמאפשרים מחשבה, הקשבה ובנייה מחודשת של תקווה וערכים. תל אביב-יפו רואה בתרבות ובשיח הציבורי החופשי תשתית דמוקרטית חיונית ואנחנו מחויבים לכך".
1.2 // "כי באדם אאמין" – חידוש הליבה המוסרית הישראלית
"ב־7 באוקטובר נחטפו אחינו ואחיותינו – והטראומה הזו טלטלה את העם כולו. יחד עם השבר האנושי, משהו עמוק יותר נשמט תחת רגלינו: הרוח היהודית־ציונית־הומניסטית, שהייתה יסוד קיומנו, הולכת ונחטפת גם היא. ערבות הדדית ומרכזיות חיי אדם – נדחקות מפני רוחות של ניכור, כוחנות ושנאת האחר. זהו רגע של פציעה מוסרית עמוקה, אך גם הזדמנות לבנייה מחודשת. ביחד עם כרמית-פלטי קציר וד"ר יהודה פרנקל נבחן את האובדן המוסרי ונציע דרך לחידוש הרוח הישראלית, זו שבמרכזה – אמונה ללא תנאי באדם המוסרי".
8.2 // "מחר כבר עבר": האם ישראל מכורה לנוסטלגיה?
"למה התרבות בישראל מכורה לנוסטלגיה והאם זה טוב או רע? דיבייט סוער בין שני קצוות של סוכני זיכרון. נוסטלגיה היא נשמת אפה של התרבות בישראל. התמכרות לנוסטלגיה היא רב-דורית, חוצת אוכלוסיות, מגזרים וגילאים. אנחנו שומעים אותה ברדיו, ובמקביל גם רואים אותה בהרגלי האזנה של צעירים בשירותי הסטרימינג ובתוכניות ריאליטי; באינפלציית מופעי המחווה וההוקרה. היא נוכחת לא רק בחגים לאומיים וימי זיכרון, אלא בתפריט התרבותי שכל אחד ואחת מאיתנו צורכים וחווים, תוך תחושת ערגה לתקופות שעל פניו היו טובות יותר. אנשי התרבות דפנה לוסטיג וניב הדס יפרטו, ינמקו ויתווכחו על מקומה, השפעתה והשלכותיה של הנוסטלגיה על התרבות והחברה הישראלית, ואיך, אם בכלל צריך, להיגמל ממנה".
16.2 // "חיידר משלך": רעות ענבר ושיר ראובן על זהות יהודית חילונית
יוזמי סדרת המפגשים לא סיפקו כאן פרטים, אבל אם שיר ראובן ורעות ענבר מדברות אנחנו תמיד מוכנים להקשיב. שידברו על ספר הטלפונים מצדנו. שיואו, זוכרות ספר טלפונים?
23.2 // "אמא: היום שאחרי" עם עינב צנגאוקר ויוסי מרשק
"שיחה בגובה העיניים על היום שאחרי המלחמה, על להיות הורים בתקופה מערערת והתהליך האישי שעברו ושעוברת החברה הישראלית כולה. בעל כורחה הפכה עינב לסמל של מאבק, והגדירה מחדש את המושג "אמא". מדינה שלמה התבוננה בהשתאות אל מול הכוח שמגולם באשה אחת – אמא שלא נרתעה מאיש, ולא נתנה לשום גורם בכיר ככל שיהיה, לערבב אותה. היא פשוט סירבה להתיישר עם מה שהיה מקובל ומצופה מאזרחית פשוטה. את יוסי מרשק הכרנו כשחקן דרמטי וקומי, אהוב ומוערך המיטיב לגלם דמויות ישראליות שכל אחד מאיתנו מכיר מהחיים עצמם. אנחנו שמחים להפגיש בין שני האנשים מעוררי ההשראה האלה לשיחה בגובה העיניים על היום שאחרי המלחמה, על הורות בתקופה מערערת ועל התהליך האישי שעברו הם, ועוברת החברה הישראלית".