טל ומאיה - ה-זוג של "הישרדות 2023" - כמעט והצליחו להרכיב ברית שתביא אותם עד לגמר, אבל גל לא מוכנה ש"הברבי" תחטוף את טל ו"תשטוף לו את המוח". וכך, קנאה, מיזוגניה והחפצה קובעות עכשיו את האסטרטגיה במשחק. וגם: קייסי כבר לא מועמדת לתואר המאמי הלאומית
היום שאחרי גיא רוזן הגיע. שבט אולאן, עם עשרת השורדים האחרונים, התעורר לבוקר חדש שבו כל הבריתות הישנות נשארו מאחור. היציאה של רוזן מהמשחק פירקה למעשה את ברית בייבאין (זו שנחשבה למאוד מלוכדת מהרגע שגיא נחת שם). מאיה, אלית, קייסי ובעיקר סהר נותרו כעת כאינדיבידואלים, כאלה שפנויים להובלה ומחפשים את הברית הבאה עם חברי טגאלוג.
ניסיון לפתוח ברית חדשה עמד במרכז הפרק שראינו אתמול (רביעי). זה קרה כאשר טל ומאיה, להלן ה-זוג של עונת 2023 ב"הישרדות", מחליטים לקחת את מערכת היחסים צעד קדימה – לא עוד מחוות רומנטיות ריקות מתוכן, אלא גם ניסיון לעשות משהו יחד ברמה המשחקית. הם פונים לסהר ורוצים לפתוח איתו בברית חדשה – לייצר רביעייה, שתהווה מעין "בלוק חוסם" ותוכל להדיח את כל מי שירצו. טל חשב שיש לו את גל לצידו. חשב, ובדיעבד טעה.

כי הנה לכם הסיפור המכונן, אולי גם של התקופה הקרובה ב"הישרדות": משולש אהבים. טל פנה לגל במטרה לצרף אותם לברית, אבל היא עמדה בסירוב חד משמעי – היא לא מוכנה להיכנס לברית עם מאיה. למה? קשה להסביר. מאיה לא מספקת שום טיעון אמיתי להתנגד לברית איתה – היא לא מניפולטיבית בשום צורה, לא רימתה אף אחד (בטח לא את גל, שאפילו לא היתה איתה יחד באותו השבט עד האיחוד). אז מה הסיפור? כנראה שרק קנאה.
כי גל רואה בטל את המצוף שמחזיק אותה במים, והם באמת אחד הזוגות היותר חזקים של "הישרדות" – כל כך חזקים עד שבמועצת השבט האחרונה, טל ממש לקח את שרשרת החסינות שלו ושם אותה על הצוואר של גל. הייתם מצפים שאחרי מחווה מטורפת כזו יהיה קצת יותר אמון בין השניים – אבל גל לא השיבה לו אמון כגמולו, הפראנויות עלו לשיאן והיא הציבה אולטימטום: או אני – או מאיה קיי.

קחו בחשבון שלא היה כאן שום מקרה שבו גל נפגעת. המטרה היחידה של טל היתה לפתוח ברית של ארבעה, שפוטנציאלית הייתה יכולה להגיע יחד לגמר. אבל עצם המחשבה שמאיה "תשטוף את המוח" לטל (הידד לפטרונות) וש"הברבי תחטוף לה אותו" (אחלה החפצה, ליידי. כבוד) גרמה לה להתנגד באופן מוחלט וקיצוני למהלך הזה.
גל לא בוחלת בשום אמצעי, ובאיזשהו שלב היא אפילו מכניסה איום פנימה – כאשר היא הציעה (ברמז די עבה) את אבירן כסוג של שותף אלטרנטיבי, אם טל יחליט "לנטוש" (כלומר להיות בזוגיות עם מישהי שהוא אוהב). בסופו של דבר הטרור ניצח ולפי סיום הפרק לפחות, טל מתכוון לפרק את השותפות עם מאיה, או לפחות להציע לה להרגיע את העניינים עד הרגע שבו יתאחדו מחדש אחרי המשחק. האם זה יעבוד לו עם מאיה? מסופקני.

חוץ מזה, הפרק של רביעי חזר על מסורת מעצבנת – לצד המשימות האמיתיות (אלה שיש בהן פרס אמיתי – חסינות, השתקה, דברים שבאמת מקדמים עלילה), הגיחה שוב מהמחבוא האפל שלה משימת היח"צ. משימת היח"צ מהי? משימה שכל כולה קידום מכירות של חברה מסחרית, שה-700 דקות פרסומות שלה במסגרת התוכנית לא מספיקות כדי לדחוף את המוצר – היא גם צריכה ממש לדחוף את המוצר שלה בין הבמבוק לנטשה.
הפעם, היא התווספה לדבר אחר שקשה לי מאוד איתו בתוכניות ריאליטי – המניפולציה הרגשית. חברת שליחויות ידועה הציעה פרס למתמודדים – מכתב ותמונות מהבית (משהו שזכינו לראות גם ב"אח הגדול"). המנצח יקבל את המסר מהמשפחה שהשאיר מאחור וגם יספק כרצונו לארבעה שורדים נוספים את ההזדמנות לקבל קשר מחודש עם הסביבה העוטפת. כבר יש פה מכשול מסוים: יש 10 שורדים, כלומר 10 מכתבים, ורק חמישה שיקבלו אותם. האם הם הולכים להישאר סתם? ב"אח הגדול", מתישהו, הבינו את הבלוף ופשוט נתנו לכולם לראות את המכתבים. יש לי תחושה שמתישהו נגיע גם לזה העונה.

בעיה נוספת, חמורה יותר בעיניי, התפתחה במשימה עצמה: שאלת "חשיבות הניצחון" הפכה מאוד קריטית בעדויות של המתמודדים. "נורא חשוב לי לנצח בגלל הילדים", אמרו כל מי שאתם יכולים לדמיין. אבל יש כאן הנחת יסוד מאוד בעייתית. למען הסר ספק, ברור לי שגעגוע של אם/אב לבת/בן (לפעמים יחד), היא דבר קורע לב ושובר באופן אמיתי. אבל האם געגוע שכזה גובר בעדיפות על געגוע של בן/בת לאמא/אבא שלהם? האם המשקל שווה יותר מגעגוע של אח לאחות? חבר לחברה (ולהפך) שנשארו מאחור? באיזשהו שלב, כל סיפור החיים של הרווקים והצעירים (כולל משפחות שלמות שנשארו בצד) נדחק אחורה. רק למבוגרים היה נורא חשוב לנצח. אייג'יזם הפוך? אתמהה.

וזה עוד בלי לדבר על הסצנה הכה אמינה (מחווה ל"מה נסגר" המיתולוגית, דבר שבאמת באמת שווה להתגעגע אליו) – והיא סצנת הקראת המכתבים. אני בטוח שהרגש שם היה אותנטי, אבל הבימוי של הסצנה היה בעיניי כל כך לא אמין: זה מתחיל בעובדה שבה בנאדם יושב לבד (לבד!) על אבן וצריך לדקלם בקול רם (למי? לעצים? לבודהה? לאולאן? לגיא זוארץ?) את הטקסט שהוא קורא (אי אפשר סתם לכתוב את הטקסט בצד? לשים אותו באינטרנט למי שכל כך מתעניין? לתת לרגע לחיות בפני עצמו ואולי לספק רגש אמיתי וטהור במקום נאום לאומה?), וזה נמשך ב"קפיצה הפתאומית" של החבר לפריים, שבמקרה (!) היה שם ודילג פנימה כדי לתת לה את חיבוק הזהב. זה היה המשחק הכי לא אמין שראיתי המון זמן, ואני ראיתי סרט פורנו בחיים שלי.

ולסיום, אחד הסיפורים המעניינים מבחינתי הוא זה של קייסי – מי שנחשבה ל"מאמי לאומית" בתחילת העונה, דמות שכולם אוהבים לאהוב, אבל לראשונה במשחק ממש מעוררת אנטגוניזם. טל התפוצץ עליה במועצת השבט האחרונה, שיקר סימן אותה כמודחת ברורה מבחינתו (הרצון הזה לנקמה לא עובר לו), ושני מוקדי כוח לא קטנים עומדים נגדה בשלב הזה. היא ניסתה קצת להרגיע את רוחות בפסגת ההחלטות עם טל – זה לא ממש עבד. מה שברור זה שהיא בסכנה, כשלמעשה אין לה ברית אמיתית עם אף אחת, חוץ מאשר ידידות מסוימת עם מאיה. האם גם זה יישבר? נחכה ונראה.
