אז אפשר להגיד מזל טוב (או ברוח התקופה והמועמד, שאפו): נועם בתן הוא הזוכה הגדול של "הכוכב הבא" והוא הולך לייצג אותנו במאי הקרוב (עוד פחות מארבעה חודשים) על במת האירוויזיון בווינה. בתן, שכבר ניסה את מזלו ב"כוכב הבא" (והודח בשלב האודישנים) והגיע למקום השלישי ב"אביב או אייל" – הריאליטי המוזיקלי הנשכח של אייל גולן ואביב גפן (כן, היה כזה דבר) – משלים סיפור סינדרלה מהשמיים, והולך לייצג את כולנו בתקווה, אינשאללה, להמשיך רצף הישגים בכלל לא רע בשנים האחרונות, כולל המקום השני של יובל רפאל בשנה שעברה.

>> יש לנו מנצחת: בדרך לגמר בווינה מפהקים לאסי ורותם בפרצוף
>> מקום להתחבר לעצב ומקום טוב ללב // העיר של שירה זלוף
>> בר בארץ הפלאות ונוסטלגיה לאופרה // העיר של גל דה פז

הזכייה של בתן היא קודם כל זכייה של שינוי: אחרי שלוש שנים של פופ איידולס נשיות גדולות מהחיים (נועה קירל, עדן גולן ורפאל), חזרנו לבחירה גברית – שמביאה טון קצת שונה. בניגוד לדיוותיות של גולן ורפאל, בתן הוא לא "דיווה" (וגם לא "דיוו") – אלא מציע משהו צנוע ופגיע יותר. מעין גבר ישראלי קלאסי, מחוספס אבל רגיש, שיודע להיראות טוב (יתרון לא קטן כשמדובר באירוויזיון) ומרגיש כמו דמות שקל להזדהות ולאהוב אותה.

בתן בלט העונה עוד לפני הגמר – עם "מאדאם", להיט של תוך כדי עונה – דבר שעוזר מאוד למתמודדים לזכות, עוד מאז ימי "נרדם על החולות" של ג'קו אייזנברג – אבל הוא המחשה חיה לכך שלעתים גמר טוב יכול למחוק פערים בצורה דרמטית. בסופו של דבר, בתן הגיע הכי נכון לגמר הזה: חמוש בשתי בחירות מוזיקליות טובות מאוד, בגישה אדירה לבמה ובעיקר בזהות ונראטיב ברור שהוא נשאר נאמן אליו, וזה בהחלט השתלם לו בסופו של דבר.

לכל מתמודד/ת בגמר הזה היה נראטיב ברור: שירה זלוף היא האדג'ית והשונה (מעין גרסת 2026 לנופיה ידידיה); אלונה ארז היא הצעירה אבל לא מה שחשבתם; גל דה פז היא הססגונית שמביאה את הצבע – ולבתן היו שני נכסים עיקריים: הפטריוטיזם והצרפתית. העובדה שהוא ביצע שירים לאורך כל העונה בשפת אמו מאוד עזרה לו, היא היתה היתרון היחסי שלו על זמרות אחרות ובעיקר על קלישאות רבות של העונה – כמו "ביצוע הסול המרגש" (במסגרת המלחמה ארוכת השנים שלי בזמרות שבוחרות לעלות עם "Anyone" של דמי לובאטו).

והנוכחות הצרפתית היא הדבר המעניין ביותר – היא ממשיכה טרנד עולמי: ראינו איך באירוויזיון של השנה שעברה השפה הכי דומיננטית פרט לאנגלית היתה צרפתית, כולל בישראל שהוסיפה בית צרפתי ל"New Day Will Rise" של יובל רפאל (מה שגם התאים לה, כי היא גדלה בבית שדובר את השפה). בקיצור, הבחירה בבתן לא מקרית, היא ניסיון לעלות על גל שעובד באירוויזיון, ואולי להשתמש בו כדי סוף סוף להביא את הניצחון המיוחל.

ברמת האירוע עצמו, חייבים להודות על האמת: זה לא היה גמר טוב מבחינת ביצועים. כשמגיעים לגמר "הכוכב הבא", מצפים למשהו שיעלה מדרגה, שייתן איזו בעיטה, שיצית את הדימיון מחדש או לפחות איזה חיוך. זה לא קרה כאן. רוב הביצועים בגמר הזה לא התעלו לרמה גבוהה. זה התחיל עם גל דה פז, שאני אישית הגדרתי כפייבוריטית, ובחרה לשיר הראשון שלה את "Fame". מסדרת האייטיז העתיקה.

בסופו של דבר, למרות שזו נראתה תחילה כיציאה מגניבה, זו לא היתה בחירה טובה. גם כי מדובר בשיר מאוד מאתגר, אבל בעיקר כי "Fame" מרפרר לעולם תרבותי שרחוק מאוד מהצופה הממוצע של הגמר. מדובר בסרט וסדרה מ-1980 – לפני 46 שנה (!) – וזה לא ששיר הפתיחה נשאר איזה להיט על זמני ברדיו. אני עוד הכרתי אותו כרפרנס עמום מהעבר – צופים שצעירים ממני בעשרים שנה כנראה לא הבינו מה רוצים מהם. תוסיפו לזה את העובדה שדה פז באה פחות חדה מהרגיל, ותקבלו פוטנציאל מבוזבז.

אלונה ארז, שבאה אחריה, הלכה על משהו הרבה יותר "הכוכב הבא" קלאסי – Make You Feel My Love (שכבר בוצע בעונות קודמות של התכנית – עדן גולן, למשל, שרה אותו בעונה שבה היא ניצחה ב-2024) – במקור שיר של בוב דילן אבל מוכר לקהל הרחב בתור הביצוע של אדל (כמו שאמר יהודה ברקן ז"ל – אנחנו עוד נחזור אליה). זה היה יותר טוב מ"פיים", אבל גם לא התעלה לרמה מאוד גבוהה ובעיקר הרגיש כמו משהו ששמענו בעבר.

אחריהן, הגיע בתן עם בחירה מצוינת: "ניצחת איתי הכל" של עמיר בניון הוא בינגו שמסמן את כל הצ'קבוקסים הנכונים. הוא מיינסטרימי, הוא המנוני, הוא מרגש, הוא קולע לטעם הקהל, הוא רלוונטי עד היום (למרות שיצא לפני 22 שנה) והוא מכניס את האמן המבצע ללב (גם הוא, אגב, כבר הופיע בגמר ובוצע על ידי מיטב שרמן, ששרה אותו ב-2022 והפסידה בחוסר צדק מובהק לאליאב זוהר). נדמה ששם יכולתם לראות מה הוביל את בתן לזכייה.

הרביעית היתה שירה זלוף – הפייבוריטית האישית שלי – עם הביצוע הכי מגניב ויציאתי בגמר הזה ל"אהבה" של אושר כהן. זה היה ביצוע טוב, בעיקר כי הוא הצליח לחרוג מהקלישאות: הוא היה כסאחיסטי ולא "מרגש", הוא היה כואב ולא "נעים באוזן". זה קנה אותי, אבל כנראה שפחות את השופטים, שמאז סר חינה של זלוף בעיניהם והם די החליטו לפרק אותה סופית, כולל ניקוד נמוך מאוד בשלב הראשון שרק הקהל הצליח להפוך עם ההצבעות שלו. זלוף העפילה בסופו של דבר יחד עם בתן ודה פז – ואלונה ארז הלכה הביתה.

כך שזלוף קיבלה הזדמנות בשלב השני – אבל לא ממש ניצלה אותה. הגמר הוכיח את החשיבות של זהות מוזיקלית, וזלוף ברחה ממנה עם בחירת השיר השני שלה; "Hopelessly Devoted" של אוליביה ניוטון ג'ון מהמחזמר "גריז". מה הקטע עם רפרנסים שהקהל שלכם לא מבין? אם "תהילה" בקעה ב-1980, "גריז" כסרט יצא ב-1978 (!); למה שמישהו מהקהל שלכם בכלל יכיר את השיר הזה? בכל מקרה, זלוף סטתה מהקו האמיץ והאדג'י שלה ובעיניי נותרה חסרת נראטיב, מה שדי הסביר למה סיימה רק במקום השלישי.

בתן, לעומת זאת, נשאר נאמן עם הביצוע ל"Dernière danse" ("הריקוד האחרון"), שיר בצרפתית שלא הכרתי של זמרת בשם אינדילה, שהיה להיט לא קטן בארץ לפני יותר מעשור. גם כאן – האם הקהל ידע צרפתית? לא, אבל לדעתי הוא כן העריך את העובדה שלבתן היה סיפור לספר, והוא המשיך לספר אותו בדרכו. זה היה הביצוע הכי אירוויזיוני בגמר והוא חתם את הניצחון בצדק. גל דה פז ניסתה להציל את המצב עם ביצוע, שגם הוא לא התרומם, ל"All I Ask" של אדל – אבל היה קשה לנצח את בתן בערב הזה. נוק אאוט משולב של השופטים והקהל הביא לו את הכרטיס לווינה 2026.

ועוד ארבע הערות אחרונות:

1. מוסד השופטים פשט סופית את הרגל.בארה"ב מוכרת התופעה שמכונה "Trophy Syndrome" – התופעה שבה גם מי שנכשל מקבל פרס. וגם פה יש את הדבר הזה: מבחינת השופטים, כולם (חוץ ממי שטיפה מאתגר להם את האוזן) מעולים. כולם מרגשים, כולם זוכים בטוחים, כולם יכולים לנצח בעונה ובאירוויזיון ובגמר ה-NBA ובטקס הענקת פרס נובל. לא יכול להיות שכולם טובים. לא יכול להיות שביצוע סביר מינוס כמו "Fame" מקבל 12 מכל השופטים. אם השופטים לא יכולים להוציא מילת ביקורת, אין להם ערך אמיתי. תנו לקהל להצביע, וגמרנו.

2. אפשר לתת להפקת "הכוכב הבא" קרדיט על הנאמבר של אודיה.בניגוד לפעמים קודמות, לא ניסו להתחכם. העין שלי עדיין מצלצלת מהשחיטה שהעבירו את "חי" של עפרה חזה ז"ל בביצוע של נועה קירל בגמר "הכוכב הבא" 2024. אם עפרה היתה כאן, היא באמת היתה גמורה. נתנו את הבמה לזמרת טובה, אהובה מאוד, שהקהל מתחבר אליה – במקום עוד פעם להביא את יוצאי התכנית או לשלוף שוב את דנה אינטרנשיונל/אילנית/יזהר כהן. הלכו על משהו עדכני ורלוונטי – וזה היה נאמבר מצוין.

3. בסופו של דבר, כל המתמודדים יצאו עם משהו מהגמר הזה.אלונה ארז יצאה עם החיוך וההיכרות הראשונה, שירה זלוף כבר עושה קריירה מחוץ לעונה (וההימור הקטן שלי הוא שהיא גם תצליח הכי הרבה מבין הארבעה), גל דה פז קיבלה בוסט נהדר לקריירה באמצעות הופעות שמושכות את העין – ונועם בתן ניצח, הולך לאירוויזיון ומקבל הזדמנות סוף סוף לממש את החלום הישן. זה היה אמנם גמר לא טוב במובן המוזיקלי, אבל הוא בהחלט כזה ששירת את המתמודדים שלו כהלכה. ואם הם מרוצים, גם אני מרוצה.

4. האם נועם בתן יצליח באירוויזיון?יכול מאוד להיות שכן. השינוי האנרגטי שישראל מביאה, אחרי שנתיים של שירים עצובים (מסיבות מובנות), לבחירה יותר גברית, יותר סקסית במודע ויותר קומוניקטיבית לאוזן האירופית – יכול לעבוד. כאן תצטרך לבוא בחירת שיר טובה שתתאים לבתן. במילים אחרות, נדמה לי שלחן של קרן פלס פחות יתאים הפעם. אפשר לחזור ולהרים – יש לנו את הבחור המושלם בשביל זה.

• המסך
• הכוכב הבא לאירוויזיון
• אירוויזיון
• קשת