הכי גברברוש: אילו מילות סלנג עברי שרדו מאז שנות ה-60?
מילון הסלנג הישראלי הראשון מציין 50 שנה
עוד לפני "מילון עולמי לעברית מדוברת" של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה, יצא ב־1965 "מילון הסלנג הישראלי" בעריכת דוד ספן, שהיה הראשון לאגד את ביטויי התקופה. ביקרנו אותו 50 שנה אחרי, ולהלן המסקנות: הסלנג ששרד מורכב בעיקר ממילות תואר חיוביות/שליליות כמו "גדול", "הכי" ו"חלש".
ניכר שמדובר בתקופה שלפני הפוליטיקלי קורקט, עם סלנג כמו "כורדי" (תמים), "כושי" (מי שמוטלת עליו עבודה שחורה) ו"מתכופף" (הומוסקסואל, או כמו שכתבו אז – הומוסקסואליסט). הדיבור של אז אף לא הסתיר את דעתו על נשים, עם פנינים כמו "שמרה על הבית" (שמרה על בתוליה), "בלטה"/"פלטפוס" (חזה שטוח), "ציבורית" (נערה ש"הולכת" עם בנים רבים – כך במקור), "זנזונת" (זונה צעירה או "מופקרת במקצת") ו"הביאו אותה מהשלל" (בחורה לא יפה במיוחד).
ישנן גם תגליות מעניינות, למשל – הידעתם שהמילה"חאפר" החלה ככינוי לנהגי מוניות שאוספים נוסעים מחוץ למסלולם? גם הסיומת "וּש" אינה חדשה. במילון מופיעה המילה "גברברוש", שהוא כמובן גברבר צעיר.
[interaction id="54b52ebccd7e120f0d05c11d"]
לסיום, כמה מילים שהיינו שמחים לעשות להן קאמבק: "מצב לירי" (מצב כספי, מלשון לירה. לדוגמה: "מה המצב הלירי שלך?", "ידי/רגלי חלבה" (ידיים/רגליים חלשות), "השתין ברגים" (התאמץ עד כלות. נשמע כואב) והביטוי המושלם "דברים טובים", שפירושו ממתקים, אבל אנחנו מציעים להרחיב את השימוש לסמים, ודי בטוחים שסבא היה מאשר.