תמיכה לנפגעי נובה והמקום שמנקה את הראש. זאת העיר של טל זגורסקי

טל זגורסקי, היא פסיכולוגית קלינית מומחית, ממקימות עמותת "לב בטוח" ומנהלת מערך הטיפולים בעמותה, אשר הוקמה ב-7.10 על ידי נשות ואנשי טיפול, שהינן חלק מקהילת המרחבים הבטוחים במסיבות ופסטיבלים. העמותה מופעלת על ידי רשת של פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים קליניים, מטפלים באומנות, פסיכותרפיסטים ומדריכים קליניים מוסמכים, בעלי ניסיון בעבודה עם חוויות טראומתיות קשות ובתחום מזעור הנזקים הפסיכדלי. במידה ואת.ה שורדי מסיבות העוטף (נובה, פסיידאק, האירוע של הפקת המידברן), ומעוניינ.ת לקבל טיפול – ניתן להירשם באתר העמותה. ואם אתם לא, אז דעו שבאתר תמצאו גם קישור לתרומה.
>>

1. נחמני-אחד העם

בין האזורים הכי יפים בעיר בעיניי. בנוסף, אבי גדל שם בילדותו כשעלה לארץ, והבניין בו גדל עומד על תילו. לאחרונה ביקרתי שם עם הוריי וזה היה מרגש ביותר עבורי לדמיין את אבא מתהלך בבית הזה בתור ילד.

2. כיכר החטופים

אין חשוב מזה. כואב כל כך שהם עדיין שם, אחרי זמן כה רב. אני חושבת עליהם כל יום ומקווה כל כך שיחזרו. כואב לי על כל אלה שיכלו לחזור ולא חזרו. אנחנו חייבות לעשות הכל כדי להוציא אותם משם. עכשיו. ואין חשוב מלהיות עם המשפחות במאבק שלהן. לא נתפס שצריך להיאבק כדי להציל את האחיות והאחים שלנו. בנוסף, כמנהלת המערך הטיפולי בלב בטוח, אני רואה אישית איך הישארותם בשבי של אותם החטופים, שהם חברים, משפחות או מעגל קרוב של שורדים, משפיעה באופן ישיר על תהליך ההחלמה שלהם. כל עוד הם שם הטראומה נמשכת, וזו זווית נוספת שמעיבה עליי.

3. הסינמטק

אני אוהבת לצפות בסרטים, וחוויית הצפייה האהובה עלי היא במיוחד בסינמטק. יש שם אווירה מיוחדת בשבילי.

4. חוף הכלבים

אני אוהבת לבקר עם הכלבה שלי. אני מאד אוהבת ים וגם היא. בקיץ היא יושבת איתי בתוך המים במשך שעות. זה עושה אותה שמחה לשחק עם כלבים על החוף וזה משמח אותי כשהיא שמחה. בכלליות להיות ליד הים מנקה את הראש וכשאני מסיימת לעבוד אני אוהבת להגיע לים, להתאוורר ולנשום.

5. קריית המלאכה

אזור עם אווירה מגניבה ועירוניות מחוספסת. אני אוהבת את מקומות הבילוי שיש שם, את הגרפיטי, הגלריות וההופעות. יש שם גרפיטי של ארבעה גיבורים שהצילו חיים של אנשים ונרצחו ב7/10 – עמית מן, עווד דראושה, ענר שפירא ובן שמעוני זכרונם לברכה. בכל ביקור שלי שם אני רואה אותם והלב נשבר. את עווד אני מכירה אישית. הוא היה פרמדיק, שנרצח תוך כדי שניסה להציל פצועים בנובה. פגשתי אותו ב-6.10 ביוניטי, פסטיבל שהתקיים באותו המקום, בו לקחתי חלק במרחב בטוח, בעבור מי שחווה מצוקה בעקבות שימוש בחומרים בפסטיבלים. איתו נרצח גם אסף שלזינגר ז"ל, שהיה מנהל המערך הרפואי בפסטיבל. אני זוכרת את הלב הגדול שלהם והעיניים הטובות. בכל פעם שאני מבקרת ברעים אני מדליקה נר לזכרם.

מקום לא אהוב בעיר

נווה שאנן. דרי רחוב, נרקומנים, זנות, פשע. כואב ועצוב שאין מענה הולם שיכול לעזור לא.נשים שנמצאים בסיטואציות מאד מורכבות שם.

השאלון

1. איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הצגה של שורדי הנובה – "אזהרת טריגר" בתיאטרון הקאמרי. זו הצגה שבה שורדי נובה מספרים את הסיפור שלהם – הן של ה-7.10 והן של מה שקרה לאחר מכן. הם פותחים את הלב, מדברים על הקשיים שחוו, על רגעי השבר, על החברים שאיבדו, על המורכבויות שהם מתמודדים איתן מאז ועל מה מעורר בהם תקווה. זו הצגה מטלטלת וכואבת, שגם פותחת את הלב ועוזרת להתחבר לחוויות ממקור ראשון. הם אמיצים ומעוררי השראה וההצגה והעבודה עליה הן חלק מתהליך ההחלמה והשיקום שלהם.

2. איזו יצירה (סרט, סדרה, ספר, שיר) נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"חיים בשפה, חיים בתשוקה" של אסתר פלד ויהודה ישראלי. אני מתעניינת מאד בפסיכואנליזה לאקאניאנית, וממליצה על הספרים של יהודה ישראלי שעוסקים בלאקאן. הספר הזה ספציפית הוא דיאלוג בין יהודה לאסתר המנגיש בשפה פשוטה אך מעמיקה את התאוריה של לאקאן. הם מדברים בו על חיבור לתשוקה של כל סובייקט ועל יכולת הבחירה שיש לאדם.

3. לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
ללב בטוח כמובן. מאז ה7.10 אנחנו משקיעות מאמצים רבים כדי לתת מענה רחב ועוטף ככל הניתן לכמה שיותר שורדים. אנחנו מקבלות מימון על הטיפולים מגופים ממשלתיים, אך יש מענים רבים שממומנים על ידי כספי תרומות. יש לנו מערך טיפולים משלימים, מערך למשפחות ובני זוג של שורדים, מערך קבוצות וריטריטים, מערך פסיכיאטריה, מערך מקרי קצה והכל בחינם לשורדים והשורדות. בנוסף, אנחנו נאבקות למען זכויות השורדים בכנסת ובמרחב הציבורי, כדי שיקבלו את המענים שמגיעים להם. בתחילה הקמנו פרויקט התנדבותי חירומי, לטווח קצר, וככל שעבר הזמן הבנו כמה חשוב להמשיך ולתת לשורדים מענה, ללא הגבלה. רבים מהשורדים רק עכשיו פונים לטיפול לראשונה, רבים מהשורדים צריכים להמשיך את הטיפולים הקיימים והמחשבה על סיום הטיפולים מאד מקשה ומדאיגה אותם. אנחנו דובקות בכך שלא נפסיק טיפולים, ולשם כך יש צורך בתקציב. במידה ואת.ה שורדי מסיבות העוטף (נובה, פסיידאק, האירוע של הפקת המידברן), ומעוניינ.ת לקבל טיפול – ניתן להירשם באתר שלנו. באתר ניתן למצוא גם קישור לתרומה.

4. מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
משפחות החטופים, חטופות וחטופים שחזרו, שורדי ה7/10, שורדי המסיבות. כל תושבי ותושבות העיר והמדינה, שמתמודדים עם המצב הכל כך מורכב הזה בארץ וממשיכים לתפקד ולחיות ואפילו לקחת חלק פעיל בעשייה למען עתיד טוב יותר.

5. מה יהיה?
שאלה טובה. אני מאד מנסה לשמור על אופטימיות. זה לא תמיד עובד, ולא פשוט אל מול הזוועות שקורות, הפיצולים, השסע בחברה, המלחמה הממושכת, ההרס, הכאב והאובדנים הרבים. מה שממלא בתקווה ומרחיב את הלב זו ההתגייסות של האזרחים. בתחילת המלחמה ועד היו אנשים וגופים כה רבים שהצטרפו לעשייה שלנו וגרמו לפרויקט שלנו לקרות. זה מרגש אותי ועוזר לי להאמין גם בטוב. מפגשים אנושיים ולבבות פתוחים של אנשים שמצליחים לראות את מורכבות הסיטואציה, ולא לפצל לאנחנו והם, אלא חותרים לתיקון ולאנושיות, כל אחד ואחת שתורם מעצמו, כל עשייה שמקרבת בין הלבבות של כל הצדדים, מרבים את האור אל מול החושך המאד גדול ששוכן כאן.