להסניף ריח אורנים ולהרגיש תייר על החוף. העיר של אסף המאירי

>> אסף המאירי (למה שלא תעקבו) הוא במאי, מנכ"ל עמותת זיגוטה לתרבות הבמה ומייסד מועדון האינדי-תרבות האהוב המרץ2. ממש היום נפתח שם פסטיבל 2, חמישה ימים של עשרות אירועי מוזיקה, תיאטרון, פרפורמנס ועוד, בכיכובם של סימה נון, ספוטניק הייפיי, מעיין ליניק, בנימין יום טוב, יונתן דסקל ועוד. כל הפרטים וכל הכרטיסים לכל ההופעות כאן (ויש גם הופעות חינם).

 

 

1. פארק החורשות

פיתחתי הרגל לעבור בערב או בבוקר להסניף ריח אורנים בפארק החורשות. גדלתי במושב אמירים בגליל – עם שיחים ועצים שבערב פולטים ריחות שאין בתל אביב. חוץ מבפארק החורשות. בחורבות כפר אבו כביר יש שיחי סברס שמבצבצים מהקרקע ומזכירים בצבעים העזים שלהם שיש פה עוד שכבות של היסטוריה.

2. סולטן איברהים

לא אוהב מסעדות אבל אני מאוד אוהב אוכל טעים, וזה סיבך אותי. מצאתי פתרון בסולטן איברהים ברחוב עולי ציון: חנות דגים שהוא גם מקום לאכול דגים, ולראות את חסן מלטף אותם בפלנצ'ה. אלה הדגים הכי טעימים בעיר! וזה כבר סיבך אותי שוב, אבל בסיבוך אחר.
עולי ציון 20 יפו (שוק הפשפשים)

3. קפה שפירא

קצת אבק ומלא אנשים נפלאים יש בקפה שפירא, שמורה עירונית שבה מיטב חברינו יושבים ליזום, לכתוב, ליצור, לנוח. זאת פינת הימלטות אזרחית אמיתית מהסוג שגם במטרופולין גדול קשה לפעמים למצוא. לא מפתיע שלפני כמה חודשים רק גיוס המונים הציל את העסק הקטן והחשוב מסגירה.
רלבג 15 תל אביב (שכונת שפירא)

4. עלמה ביץ'

הספוט שבו אני הכי מרגיש תייר בעיר. בחודשי מעבר אני יושב שם לעבוד מול השקיעה ובקיץ העמוס – להתאפס אחרי הים או דווקא להתפרק עוד יותר.
קויפמן 7 תל אביב (פארק צ'רלס קלור)

5. קנווס

ברחוב אילת היא המלכודת היפה שלי. גם כשאין לי צורך אמיתי, אני נכנס ויוצא עם פנקסים, טושים, ספריי צבע ועטים. פשוט חונכתי ככה – עם אמונה שכל פעולה מתחילה בחומרי אמנות, גם כשהפרויקט במדיום אחר לגמרי. אני קונה שניים על כל אחד שאני ממלא, דבר אחר שאפשר שיהיה ממנו תמיד עודף ולא חוסר.
רחוב אילת 25 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

ברחוב שאול המלך יושב בניין הדר דפנה הברוטליסטי והמרשים, עם לובי מפואר של מלון משנות ה-60. עולים במדרגות נעות ומגיעים לפתח קטן, שמור במאבטח וגלאי מתכות כמו זירת פשע. זהו בית המשפט לעניינים מקומיים, חלק מהשגרה הצורמת של בעלי עסקים הנאנקים מול המחלקה המשפטית של עיריית תל אביב-יפו. התיישבתי שם על הספסל לא מעט פעמים, מחכה לדיון על תקנות רישוי אינסופיות. למדתי שאם אתה רוצה לעשות תרבות או עסק קטן בעיר הזאת – הצטייד בעורך דין טוב, סבלנות של קדוש, ואמונה עיוורת.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"שבורה" של בנימין יום טוב שהוצג בירושלים בפסטיבל הקומדיה של האינקובטור שבה את ליבי. זכורה לי במיוחד סצינה שארכה מעל 20 דקות של בנימין ושתי חברותיה בתור למועדון. שילוב נדיר של פורקן, דביליות, רוחב לב, ביטים ורצון לחיות. שילוב דומה ואף מופרע ממנו ירכיב את "Happy Ending", בכורה שאין גאה ממני לחגוג איתה את סוף העולם בפסטיבל "2".

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
אלכס בן ארי, ממיטב המשוררים הכותבים בעברית, פרסם בתחילת דרכו את "ימים סמויים", ו-12 שנים מאוחר יותר מחק בספר חדש חלק מהאותיות והמילים של השירים המקוריים. גם השירים המקוריים (הלא מחוקים) בודהיסטים ומינימליסטיים ומלאים באהבה ופשטות. המעבר קדימה ואחורה בזמן בין השיר המלא למחוק מנקה רגעים עד שהם הופכים למשהו אחר לגמרי. "מים מים" השאיר אותי עם תחושה יפהפיה של עברית – ושל מה שקיים. אירוע נסיוני ומרתק בפסטיבל "2" יכלול סט טקסי של שירה מוקראת מפיו של בן ארי בחשיכה כמעט מוחלטת בתיאטרון "תוצרת בית" היפה.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
פרויקט "ילדי המוזיקה" לעשיית מוזיקה עם נוער בסיכון. קבוצות נוער נפגשות לעשות מוזיקה ברמה גבוהה עם הרכבים, שיעורים פרטיים והופעות. מה שהמוזיקה עושה לנו כמבוגרים בזמנים קיצוניים – פי כמה היא נותנת לנוער. אני חושב שאמנות במה היא לא מותרות, ולא עמדה לנטוש אותה כשגועש מסביב. וכמובן לעמותת זיגוטה לאמנויות במה, שמריצה את תנור האפיה הכי חם לאמנים רוחשים ברחבי העיר ובארץ – "המרץ2", עם מאות הופעות לייב, פרפורמנס והצגות, הקרנות סרטים ומסיבות: שרק לא ייגמר.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני מנצל את השאלה כדי להפרד מאדם בעל השראה וחשיבות שזכיתי להכיר: יאיר ורדי ז"ל – איש של הזדמנויות לאחרים, ממציאן פורמטים שעיצבו דורות של יוצרים. יאיר טיפח בי את האמונה והאומץ בצעד שנראה כל כך חסר סיכוי וליווה את ההקמה והעשייה במרץ2 לאורך יותר משלוש שנים בוועד המנהל.

מה יהיה?
די, יהיה מדהים! צריך דמיון וכמה פעולות בדרך. קצת מאתגר לפעמים לשמור על קור רוח מול הגלים. אבל אנחנו על ההגה – לא שלטון כזה או אחר. אם בכל זאת שואפים לעוד יותר טוב, פסטיבל "2" הוא גלולה מרוכזת וקופצנית של ויטמינים לחול המועד סוכות.