אנחנו גאים להציג לכם את "העיר שלי", מדור חדש (עדיין) שבו תבחר כל פעם דמות עירונית מוכרת את המקומות האהובים עליה ביותר בעיר. והפעם: כוהנת חיי הלילה והבעלים של 'בית אריאלה', שלוקחת אותנו למסעדה האהובה עליה ביותר, לאריאלה המקורית ומשם במונית לנתב"ג. זו העיר שלה
1. הספה שלי בסלון שלי בבית שלי
כאן אפשר פשוט להיות, בעירום או בכל בגד, מטונף או לא, משתלב או שלא. בעיקר אני אוהבת את השקט, האשה והחתולים.
באמצע הקורונה תפסנו את אריאלה לראיון מעמיק
2. למעלה (המסעדה)
הייתי יכולה לכתוב פה על פרונטו, צ'יקטי, הבסטה, בר 51 או על ג'ורג' וג'ון, אבל מבחינתי הפשוט, התמיד טעים והשווה לכל כיס מנצח. כמישהי שמכורה לאוכל מקסיקני אני בוחרת מ'למעלה' בקריית המלאכה. גם בגלל המיקום הצמוד לגלריות אזוטריות ולסביבת הגרפיטי האוהדת.
למעלה, שביל המרץ 5.לפרטים נוספים
3. פארק החורשות
במדרון יפו מנסים בכל דרך להסתיר את השמש (ולרוב כושלים), בפארק המסילה זה אהלן אהלן כל הזמן, ומנגד בפארק החורשות מניחים את הראש על הדשא אחרי קניית סל פיקניקבדליקטסן בבניין פנורמה. אפשר להעביר שם יום שלם של בהייה בעצים, בציפורים ובילדים מכל הקהילות.
4. בית אריאלה – הספרייה
זה לא משנה כמה ספרים בקינדל יהיו לי. מרכז לאוכל כגון 'אסיף' או מרכז תרבותי לשירה וסיפורת – חשוב שיהיה בכל עיירה. בלי סיפור אין מוסר, בלי דמיון אין עתיד וגם אין עתיד בלי עבר.
בית אריאלה, שדרות שאול המלך 25
5.איילון דרום/צפון
בסופו של דבר בשביל להעריך את ה'יש' צריך לפעמים להתגעגע. האיילון לוקח את המונית ואותי לנתב"ג ומשם למדינות אחרות; לדרום, למחוזות אחרים, לנחלים של הצפון ולעוד מקומות רבים וטובים.
בית אריאלה (הבר!), מקווה ישראל 1. באחרונה הושק תפריט אוכל מעניין ומפתיע לצד הדרינקים