היא עזבה את תל אביב אחרי טראומות קשות. העיר שלה היא ניו יורק

דניאל עלמה רביצקי הייתה דמות מוכרת בזירת האינדי המקומית ובחזית המאבק הפוליטי בעשור הקודם, ועברה לפני שש שנים לניו יורק שעזרה לה להחלים והצילה את חייה. בחודש הבא היא תשיק שם אלבום חדש תחת השם "מיפארמה". הזדמנות מצוינת ללקט ממנה המלצות על בתי קפה, חנויות ספרים ומוזיאון קסום. בונוס: ניו יורק!
דניאל עלמה רביצקי, או מיפארמה בשם הבמה שלה, לא בדיוק עברה לניו יורק בשביל ברודוויי. האקטיביסטית והיוצרת הישראלית, שהייתה מזוהה בעבר עם הפגנות ופעילות נוקבת נגד הכיבוש, חיה בשש השנים האחרונות במנהטן, שם היא יוצרת מוזיקה אישית, פצועה ונועזת. אחרי טראומות קשות ומאבקים פוליטיים סוערים, היא בנתה לעצמה חיים חדשים ויש לה אלבום בכורה בדרך בהפקת קארמן ריזו (שעבד בעבר עם אלאניס מוריסט, Seal ואחרים), לימודים בקולומביה והתנדבות בקו חם לנפגעות תקיפה מינית. רגע לפני שהאלבום יוצא בסתיו הקרוב, ביקשנו ממנה לספר איך ניו יורק קיבלה אותה אמיתית, בוטה וחומלת, בדיוק כמו שהיא. מופע ההשקה של האלבום יתקיים בניו יורק ב-20.9, כדאי לכם לעקוב.
אני לא חושבת שיש עיר שיותר מזוהה איתי ויותר מייצגת אותי מניו יורק. עברתי אליה לפני שש שנים בערך, אחרי קושי רב וטראומה קשה, וניו יורק ממש הצילה את חיי. אני לא יודעת איפה אני אחיה בעתיד, אבל תמיד יהיה לי מקום חם בלב לעיר הזאת, לא משנה איפה אני אהיה.
1. Three Lives & Company
אחת מחנויות הספרים האהובות עליי, במרחק הליכה מהבית שלי. זו חנות קטנה וקסומה, שבה כל העובדים באמת מבינים בספרות – הם קוראים את הספרים, חיים אותם וממליצים מכל הלב. המבחר שם בררני מאוד: כל ספר שנמכר נבחר בקפידה, כך שאני תמיד יודעת שכל מה שאקנה שם יהיה איכותי ומומלץ באופן אישי. הם כבר צוחקים איתי שהם היו רוצים לראות את הספרייה שלי מכל הספרים שאני קונה אצלם. אני ממליצה בחום לכל אוהבי הספרים להיכנס לשם – זו חוויה מיוחדת, אישית, ומלאת השראה.
154 W 10th St, New York
2. Lele Sadoughi
עוד חנות נפלאה, גם היא במרחק הליכה מהבית שלי, שמתמחה באביזרי שיער, קשתות ותכשיטים. מי שמכיר אותי יודע כמה אני אוהבת אופנה ומוצרי שיער – והחנות הזאת פשוט גן עדן עבורי. המגוון רחב ומתאים לכל אחד ואחת: יש שם פריטים סולידיים לצד עיצובים אקסצנטריים ונועזים, וכל מי שאוהב אופנה ימצא שם משהו שיתאהב בו. המוכרות תמיד מקסימות ואדיבות, ובכל כמה זמן מתקיימים שם אירועים מיוחדים בהם כל החנות בהנחות. שווה לעקוב ולבקר!
387 Bleecker St, New York
3. Dante NYC
מבתי הקפה האהובים עליי, גם הוא נמצא בווסט וילג׳, לא רחוק מהבית שלי. המקום נקרא על שם המשורר האיטלקי דנטה אליגיירי, ועל המראה הענקית התלויה בו יש ציטוט נהדר שלו – תזכורת יומיומית ליופי שבמילים. האוכל שם פשוט מעולה, ויש גם מבחר קוקטיילים מצוינים. בסופי שבוע המקום כמעט תמיד מלא, אז כדאי להזמין מקום מראש. אווירה ניו-יורקית אמיתית עם ניחוח אירופאי.
79-81 MacDougal St, New York
4. Housing Works Bookstore Café
הוא מקום קסום בלב מנהטן שמשלב תרבות, קהילה ומשמעות חברתית. כל ההכנסות מהמכירה של ספרים, קפה ואירועים תורמות למען אנשים החיים עם איידס או שהם הומלסים ומתמודדים עם מחסור בדיור. המקום עצמו אינטימי ומעורר השראה, עם מדפים עמוסים בספרים יד שנייה, אווירה חמה ותחושת שייכות. זהו מרחב שבו מילים, צדק חברתי וקפה טוב נפגשים.
126 Crosby St, New York
5. Noguchi Museum
מוזיאון נוגוצ'י הוא פנינה שקטה בלב קווינס, המוקדשת ליצירתו של האמן והמעצב היפני-אמריקאי איסאמו נוגוצ'י. המוזיאון שוכן בין מבנים תעשייתיים בלונג איילנד סיטי, ומשלב פיסול מינימליסטי עם תחושת רוגע כמעט זֶן־בודהיסטית. החללים הפנימיים והגן הפיסולי הפתוח יוצרים מרחב מזמין להרהור איטי ושקט נפשי, מקום נדיר של דממה והתבוננות בתוך העיר הסואנת. זה לא רק מוזיאון, זו נשימה.
9-01 33rd Rd, Astoria, New York
השאלון:
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
צפיתי לאחרונה בפרפורמנס מוזיקלי של מוזיקאי בשם Sxip Shirey, שעבד גם עם המנטורית שלי, שרה נובה, שהלחינה לי שני שירים באלבום. הפרפורמנס נקרא We don't need the sea to drown והוא שילב מקהלה, משחק ונגינה, והוקדש לאובדן, שבר והתנגדות שקטה. הוא הזכיר לי את הכוח שיש לאמנות להחזיק כאב בלי לפורר אותו, ואת הדרך שבה יצירה יכולה להגיד את מה שפוליטיקה לפעמים לא מסוגלת להכיל. הרגשתי שזה סידר לי את הראש, או לפחות נתן לי מקום לנשום.
איזו יצירה נתנה לך כוח תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
בחרתי בבשאר מוראד, אמן פלסטיני ירושלמי, כי הוא מצליח לזקק ביצירה שלו משהו עמוק, חשוף ומורכב – בלי להפוך אותו לסיסמה. המוזיקה שלו, שמשלבת פופ עכשווי עם שורשים תרבותיים פלסטיניים, מדברת על זהות, חופש, מגדר, אהבה ואובדן, לא רק כמאבק פוליטי אלא כחיים שלמים שראויים להישמע. מאז תחילת המלחמה, השיר שלו Mawtini נגע בי במיוחד. הוא מצליח לקחת את ההמנון הפלסטיני הלא רשמי ולהפוך אותו ליצירה אישית, נוגעת, שמביעה כאב וגם תקווה – לא דרך צעקה אלא דרך קול רך, ישיר, ועמוק.יש ביצירה שלו משהו שמחזיק כאב ויופי בו־זמנית. ובתקופה שבה כל כך הרבה קולות מושתקים או ממוסגרים, הוא מזכיר לי למה מוזיקה עוד יכולה להיות מקום של אמת.
לאיזה אירגון או מטרה את ממליצה להתנדב בזמן הזה?
אני מאמינה שכל התנדבות שמקדמת פיוס, חינוך לשלום ותמיכה באוכלוסיות מוחלשות היא התנדבות חשובה. דווקא בתקופה הזו, חשוב לתמוך ביוזמות שמבקשות לשבור חומות, לא לבנות חדשות. זה הזמן להקשיב לאנשים שנמצאים בשוליים ולפעול למען חברה צודקת, שוויונית, ומרפאה. בעיניי, כל התנדבות שמהותה דיאלוג, זכויות אדם וריפוי חברתי היא הבחירה הנכונה.
מי הניו יורק.ית שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני רוצה להרים נשים שפועלות בשטח – בחזיתות פחות נראות – למען זכויות גוף, קיום בכבוד ושחרור מהדרה ומדיכוי. יש נשים מדהימות שמובילות מאבקים מקומיים בניו יורק, במיוחד פלסטיניות, מהגרות, נשים שחורות וטרנסיות, שמרימות את כולנו.
מה יהיה?
אני מקווה שהחברה הישראלית תהפוך לחברה שיכולה להקשיב יותר – גם למה שקשה לה לשמוע. שנלמד להכיל מורכבות בלי פחד, ושנבין שהכוח האמיתי נמצא דווקא בחמלה, באנושיות, בהכלה, וביכולת לראות את האחר לא כאיום, אלא כבנאדם. החברה שלנו צריכה להשתנות, להיפתח ולהיות כזו המסוגלת לשמוע ביקורת ולראות מורכבות.