סטייק האוס שנאמן לעצמו וקבב שנותן בראש. העיר של עומר לגזיאל

עומר לגזיאל הוא בן למשפחת לגזיאל, בעלי רשת הבשר מיטמן. בחלל סמוך לקצבייה שלהם בשרונה מרקט פתחו לאחרונה הוא ואחיו יותם ואריאל את BEEF – פופ אפ בשרים בגריל במחיר משתלם עם סטייק שמחירו לא עובר את ה-100 ש"ח. כמותג ששולט בשרשרת הייצור על כל שלביה, מחומר הגלם ועד לתוצר הסופי, מנסים האחים ללכת לטובת הלקוחות. "כולם מדברים על יוקר המחייה ואנחנו עושים. התעקשנו ליצור תפריט רזה שישמור על עלויות ולא יאפשר התפזרות, ויש לנו שלושה עובדים ומנהל שמשרתים בצוהריים 200 איש. רוב הלקוחות מספרים על חוויה חיובית, ומהשאר אנחנו לומדים".

1. הפינר

חנות יין שהיא גם בר עם כיסאות ושולחנות בחוץ. הבעלים רועי הוא יבואן יין בעצמו, שיצר בר יין לפי כל הפרמטרים הנכונים: מחיר טוב, יינות עם ערך גבוה של תמורה למחיר, הכל טבעי וביודינמי והתפריט פשוט – מקום שאפשר להגיע אליו גם פעמיים בשבוע. אנחנו גרים בסביבה וזהו הבילוי האהוב עליי ועל אשתי.
המלך ג'ורג' 97, תל אביב

2. הלנה

אפשר להגיע לכאן בשלישי ליין ונשנושים, בחמישי בערב בחולצה מכופתרת, ובשבת בצוהריים במכנסיים רטובים – בקיצור, מקום שמתאים לכל הרכב ושעה. בשישי יש אויסטרים מדהימים, תפריט יין ענקי, נקניקים וגבינות, ואני מת על הביסים הקטנים. כל השילוב יוצר מקום רב מערכתי שלא רק יודע להתאים את עצמו לכל הזדמנות, אלא הוא גם ראוי.
תרס"ט 6

3. מיטבר

מצחיק להגיד את זה כבעלים של קצבייה, אבל במיטבר מגישים את הסטייק הכי טוב בעיר. מתוך היכרות עם כמה מהאנשים שם, אני יודע שהם עושים את התהליך המלא, כולל יישון על העצם. שנית, אני מזדהה גם עם שאר המנות – כבד קצוץ, סלט ביצים והמבורגר ששומר על מינימליזם. העיר יכולה להשתגע עם טרנדים אבל במיטבר תמיד שומרים על תמהיל נקי. אני מעריך מקומות שיודעים להישאר נאמנים לעצמם, ומיטבר הוא סטייק האוס ניו יורקי ברמה מדהימה.
שד' ח"ן 52

4. טריגר בשר ויין

שגיא טריגר חבר, ובמקומות שלו נותנים חוויית בשר מעולה. אם מיטבר הוא מוסד של בשרים ניו יורקיים, טריגר הביא את השילוב של מסעדה חדשנית יותר עם אווירת בילוי – כשפיין דיינינג פוגש סטייק האוס. בשרים מעולים מפרות מדהימות, פריסה נכונה והגשה מדויקת – שגיא והחבר'ה שלו יודעים את העבודה.
מונטיפיורי 21

5. שמואל

שמואל בשוק הכרמל תמיד טרי, מדויק ומתוקתק. גם הקבב שלו נותן בראש, קציצות שמנות ועסיסיות.
רבי מאיר 42, תל אביב

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

בגלל שאני נמצא הרבה בדרכים אני יכול להגיד שהיום אין חוקים בעיר במדרכות, בשבילי האופניים ובכביש. שום דבר לא פנוי. גם ברמזור אדום עדיף לתת זכות קדימה, והולכי רגל צריכים לוודא שאף וולטר לא מרים אותם. זאת בעיניי התופעה הכי הזויה בעיר.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
מופע "חתול בשק" בבארבי בגרסת החאפלה עשה לי הרבה שמח – שילוב של זמרים מפתיעים ברמות, כשאפקט ההפתעה מרים את ההופעה פי כמה. יש סיכוי טוב שלא היינו הולכים להופעה של חלק מהאמנים, אבל כשהם עולים בהפתעה ומתחלפים, השמחה גדולה כפליים. הלכנו כל המשפחה עם ההורים, וזה רק מראה עד כמה המנעד יכול להיות רחב.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
בחודש האחרון תקוע לי בראש השיר "That's Life" של פרנק סינטרה, שמיטיב לתאר את המציאות שלנו – פעם למטה ופעם למעלה. זה כל כך נכון לתחושת המלחמה, הביטחון והעסקים. אלה החיים, ואין מה לדאוג.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כאנשי בשר אנחנו עובדים עם Grilling for the IDF – חבורת אמריקאים שחלקם הגיעו לארץ עם פרוץ המלחמה, שמגיעים לנקודות ולמוצבים הכי שכוחי אל. בשיא התופת הם היו הראשונים להגיע ולהרים מנגל לחיילים ולמילואימניקים. הם הגיעו כבר לכזה גודל שהם יכולים להוציא גם חמישה ועשרה אירועים במקביל באותו יום. הם התחילו ביישוב רעות, צמוד למפעל שלנו בשילת, וכך הכרנו. אנחנו תורמים להם והולכים איתם יד ביד מפרוץ המלחמה והם עושים עבודה קשה ומבורכת.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
המסעדן והמיקסולוג מוש בודניק. הלנה זו הברקה, צ'אקולי זו הברקה פי שניים, ויש לו עוד תותח בקנה במקום הסושיאל קלאב. הוא יודע לייצר מקומות שכולם מדברים עליהם, מסעדות שאפשר לבלות בהן מבלי לקרוע את הכיס. אלה מקומות לא זולים, אבל מוש יודע לתת את האופציה לבחור, וזו אחת המעלות שלו בנוסף להיותו פסטיבל מספרי סיפורים. הוא תמיד יודע להפתיע עם עוד מסעדה ועוד חוויה.

מה יהיה?
כמו בשיר של פרנק אני מאמין שנהיה למעלה ונהיה למטה ובסוף יהיה טוב כי אלה החיים. אני תמיד אופטימי, גם ברגעים היותר קשים.