לפני שנתיים נטפליקס לקחה על עצמה אתגר: להפוך את "וואן פיס", אחת מסדרות המנגה והאנימה האהובות, הפופולריות והארוכות בהיסטוריה, לסדרה בגרסת לייב אקשן הוליוודית. העונה הראשונה, שכיסתה בערך 95 פרקים מתוך המנגה, הוכתרה כהצלחה מסחררת – ובצדק. היא הצליחה לשמור על האופי של המקור ותוך כדי להתאים אותו לצופים שרוצים לדעת על מה ההייפ, אבל לא רוצים לבזבז ימים שלמים מחייהם רק כדי לצפות במאות הפרקים של המקור המונפש. העונה השנייה שעלתה בסוף השבוע עושה זאת שוב – והפעם גם מעלה הילוך.

>> מה ראינו בלילה: 6 סדרות ומאצ'ו דוקו שהחזיקו אותנו ערות השבוע
>> "רוסטר" היא סדרה אופטימית עם הרבה לב. והיא לא עוד "טד לאסו"

אחרי סיום העונה הקודמת, גיבורנו מאנקי די. לופי וצוות הפיראטים שלו ממשיכים בחיפושים אחר האוצר, וכעת הם מגיעים לגרנד ליין, רצועת אוקיינוס מסוכנת במיוחד. למרות ההבטחות, היה קשה להתלהב מהפרק הראשון של העונה שהיה בנוי כמו פרק פילר, כלומר פרק שעוסק בהרפתקה צדדית כלשהי או בסיפור ללא השפעה אמיתית על התקדמות העלילה. האם נחמד לראות את לופי עומד במקום בו עמד הפיראט האגדי גול די. רוג'ר, וצועק שהוא יהיה מלך הפיראטים? כן, בטח, למה לא, אם אתם ממעריצי המקור. אבל האם אני צריך פרק שלם בשביל זה? כנראה שלא, גם אם אנחנו רואים מלא דמויות שיהיו חשובות יותר בהמשך.

העונה מלאה בדמויות חדשות כאלה, וכך אנחנו פוגשים מלא טיפוסים שאמורים להופיע רק בעוד אלף פרקי אנימה כבר בשלב נורא מוקדם בסיפור. מצד אחד – מעולה, ככה אנחנו כבר לומדים להכיר את חלקם ובהמשך נוכל לקשר אותם יותר לסיפור. מצד שני – מתי בכלל נגיע אליהם? בעונה הבאה? בעוד ארבע עונות? האם בכלל נקשר בין דמות שתופיע בעונה 6 לדמות שהופיעה בעונה 2? וכמה עונות הם בכלל מתכננים שם?

את ההשוואה לאנימה ערכתי בביקורת לעונה הראשונה, אני לא מתכוון לחזור עליה שוב, אבל יש בעייתיות קלה עם לוח הזמנים של הסדרה. מחישוב מהיר, כדי להגיע לנקודה שבה האנימה נמצאת כעת, נדרשות לפחות 10 עונות. בשלב הזה אנחנו רואים כבר איך הגיל משפיע על איניאקי גודוי, השחקן שמגלם את לופי, שנתיים לאחר צילום העונה הראשונה. הוא כבר נראה פחות כמו הילד שהיה בצילומי העונה הקודמת, וכשנגיע לעונה העשירית ספק רב אם המראה שלו יתאים בכלל ללופי. עם זאת, גם בעונה הזאת הוא עושה עבודה נהדרת בתפקיד. וזה לא רק הוא. אלה גם הכותבים של הסדרה וכוכב אחד חמוד שגנב את העונה.

במהלך העונה הזאת לופי והחברים פוגשים מלכים, ענקים, דינוזאורים, לווייתן נרקומן וכנופיית שכירי חרב שעובדת עבור מר 0 המסתורי, והאמת? אם כבר אסקפיזם, לפחות שזה יהיה בעולם שיש בו את כל הדברים הנ"ל. הכוכב האמיתי של העונה הזאת הוא דמות אחת קטנה וחמודה בשם טוני טוני צ'ופר, אייל מקסים עם פה מלוכלך שאכל מפרי השטן וכעת הוא חצי אדם. המזל שלנו כצופים הוא שאודה, יוצר האנימה, מנע מנטפליקס לתת לו מראה ריאליסטי ודרש שהוא ייראה כמו בובת פרווה. כך קיבלנו את אחת הדמויות המגניבות ביותר ב"וואן פיס". יפה גםשעד כה לא ניסו לדחוף ללופי שום מושא אהבה, דבר שהוליווד מאוד אוהבת. במקום זאת, אנחנו רואים ניצוצות בין חברי צוות הספינה שטרם התגבשו לכדי רומנטיקה של ממש ונכון לעכשיו זה מספיק, במיוחד אם בונים את העלילה לטווח הרחוק.

צריך להגיד: העונה השנייה של "וואן פיס" ממשיכה להיות כיפית באופן יוצא דופן, מעניינת ומטופשת לחלוטין, עם המון דמויות חדשות ומקומות חדשים שעושים חשק לצאת בעצמנו לגרנד ליין כדי לרכב על דינוזאור עם בליטל גארדן או לשתות בירה באי הקקטוס. עם זאת, היא גם מעלה תהיות בנוגע ללו"ז שמתכננים לה בנטפליקס. בסופו של דבר, סדרה נשפטת גם על נקודת הסיום, ואי אפשר לומר כרגע אם נקודת הסיום תהיה שווה את המסע הארוך. בינתיים הצפייה ב"וואן פיס" היא כנראה אחד הדברים הכי כיפים שאתם יכולים לעשות בתקופה כזאת מחורבנת. אפשר ליהנות מההרפתקה החדשה של הפיראט בעל כובע הקש ששואף להיות מלך הפיראטים, ובדיוק כמוהו לא לדאוג יותר מדי מהעתיד.
>> "וואן פיס" // One Piece // עונה 2 עשרה פרקים // עכשיו בנטפליקס

• ביקורת טלוויזיה
• נטפליקס
• סדרות מומלצות
• פנטזיה