המתקפה על חדשות 13 היא מתקפה נגד המציאות. ויש מי שמנווט אותה

החדשות אתמול היו עצובות. שנים ארוכות של פסיכוזה לאומית הכו במציאות הישראלית במלוא עוצמתן. על העובדות לא יכול להיות ויכוח: ראש הממשלה הורה על המתקפה בעזה ללא כינוס קבינט ובאישור היועמ"שית. בהתקפה נהרגו שלושה בכירי הג'יהאד האיסלמי ועוד עשרה אזרחים חפים מפשע, בהם ילדים, נשים, אזרח רוסי ומנהל בית חולים. אלה העובדות. אין שום דבר שגוי בכותרת שעלתה על המסך לרגע לא ארוך במיוחד ב"חדשות 13", ובכל זאת מיהרו בערוץ להתנצל עליה בבהלה. אפשר היה להבין אותם: עוצמת הזעם ברשתות החברתיות מול הכותרת העובדתית הזאת הייתה מבעיתה. והיא לא הייתה ספונטנית.

לא צריך להיות גאון פורנזי כדי להבחין שבכל ציוצי ההסתה החולניים נגד עיתונאי ערוץ 13 מופיעה אותה תמונה בדיוק, צילום חתוך ברישול של מסך טלוויזיה ביתי שהופץ באגרסיביות בכל ערוצי הווטסאפ והטלגרם של הימין הביביסטי והימין המשיחי. זה היה בליץ מכוון ומתוזמן של מכונת הרעל, בהשתתפותם הנלהבת של חברי הכנסת הנאמנים ביותר לנתניהו, ושעות לא רבות אחר כך הותקפה בגז מדמיע כתבת חדשות 13 טליה כהן יחד עם הצלם איוון אלכסייביץ' בטיילת בתל אביב. התוקף יוכל לומר להגנתו ששרת ההסברה הסבירה לו שהערוץ מסייע לאויב ומיישר קו עם הגרועים שבאויבנו, ושר התקשורת תקשר לו שמדובר בסניף של ה-BDS, והנה הוא נתקל בהם ברחוב ופועל במתווה שסימנו לו נבחרי מפלגת השלטון.

החטא הגדול של חדשות 13, כמו גם "ידיעות אחרונות" שעלה על הכוונת של מכונת הרעל בגלל כותרת שדיווחה על הרוגים חפים מפשע, היה בשבירת הקו המסורתי של התקשורת הישראלית בעשורים האחרונים, שעיקרו העלמת מציאות החיים הפלסטינית ביהודה, שומרון ועזה והיצמדות תועמלנית לדיווחי דובר צה"ל גם אחרי שהתגלו כשקריים עשרות פעמים. ישראל ומרבית אזרחיה התנתקו מהמציאות כפי שהיא ובראו לעצמם מציאות חדשה שבה אין פלסטינים חפים מפשע, וספק אם יש בכלל פלסטינים, ובוודאי שאין כיבוש ואין אפרטהייד ואין מיליונים אנשים נטולי זכויות תחת שליטה צבאית. מדינת אין כלום ולא יהיה כלום.

אזרחי ישראל עברו בעשורים האחרונים אינדוקטורינציה פוליטית ותקשורתית שאסרה עליהם לומר "כיבוש" ו"מתנחלים" והסתירה מהם את המתרחש בשטחים הכבושים. גם מצביעי יאיר לפיד ובני גנץ מעדיפים לא לדעת מה קורה שם. מי שמנסה להציג לציבור הישראלי את העובדות – החל מעיתונאים ועד לארגוני זכויות אדם – עובר מתקפת דמוניזציה שמטרתה היא חיסולה של עצם הלגיטימיות של השיח על הכיבוש. וידוע שאנשים שחיים בשקר שנים ארוכות יעשו הכל כדי להגן עליו. העובדות והאמת הן לפיכך איום שיש להכחידו. נס שזה נגמר עד כה רק בגז מדמיע ומכות יבשות.

האנשים שמאמינים למה שקרעי, שיקלי ודיסטל-אטבריאן מספרים להם ושאר מכחישי כיבוש כבר אבודים. מבחינתם יש "קיני שמאל רדומים" שאהרון ברק מפעיל. באמת. במציאות. ויש "דיפסטייט" שמונע מהימין לשלוט למרות שהוא בשלטון כבר ארבעה עשורים וחצי. באמת. במציאות. אבל זאת הייתה יממה עצובה במיוחד כי בה התברר שגם חלק גדול מהציבור הישראלי הליברלי כבר אבוד. "תמונות קשות להסברה", כתבה ח"כ אפרת רייטן מול הילדות הפלסטיניות המתות. באמת. במציאות. זאת אמירה שמהדהדת גם את המפגינים בקפלן שלא מבינים מה עושה שם הגוש נגד הכיבוש, מה זה קשור, למה עכשיו, מדוע להרתיע כך את הימנים שמתנגדים להפיכה. "קודם נציל את הדמוקרטיה", הם אומרים. מחר הם כבר יבקשו להשהות את ההפגנות בזמן שמפציצים במבצע שלום הסקרים.

הקרב הגדול על תודעת המרכז – שלא מפסיק לזוז ימינה כבר 30 שנה – מתנהל הרבה יותר מדי זמן במעמד צד אחד, ללא אופוזיציה. מול בליץ השקרים האינסופי של נתניהו ושליחיו הרבים ברשתות עומדים רק אזרחים וארגונים בתחושת חירום ופחד. בזמן שנציגי המרכז-שמאל מקיימים הידברות שקרית על עתיד הדמוקרטיה, נציגי הימין הביביסטי-משיחי ממשיכים להסית ולרמוס את הדמוקרטיה ולהגדיר אותם כאויב במלוא המרץ, וקשה שלא לחוש שהאנשים ששלחנו לכנסת כלל אינם באירוע ורחוקים מאוד מהבנתו. הם ימשיכו לצעוק כל שבוע בקפלן על נערות עם דגלי פלסטין שהכיבוש לא קשור. ואז מישהו יעבור על קורקינט חשמלי וירסס אותם בגז מדמיע כי אמרו "כיבוש". גם זה לא יהיה קשור.