בסופו של דבר, הסדרה היקרה בהיסטוריה היא סתם עוד פאן פיקשן

עכשיו, אחרי ששודר הפרק האחרון וכל הסודות הגדולים התגלו (אפשר לנשום – לא יהיו ספויילרים), אפשר וצריך לעשות חשבון. ככה זה, כשאת "הסדרה היקרה בהיסטוריה" הדבר הראשון שעושים זה להסתכל לך על המאזן. וזה מבאס, בעיקר כי למרות רגעים מאוד מוצלחים, קאסט מצויין ברובו, ומגוון סיפורים שהשתלבו לא רע ביחד, השורה התחתונה היא הפסד תפעולי. ומה שהכי מדהים הוא שזה אפילו לא בגלל המחיר השערורייתי של כל פרק.

אבל אם המאזן הכספי השלילי היה ידוע מראש –  כי אין שום דבר בעולם שיכול להצדיק מחיר של כמעט 60 מליון דולק לפרק –  המאזן האומנותי הוא ההפסד הגדול באמת. בסופו של דבר, "שר הטבעות – טבעות הכוח" הייתה קרב אידיאולוגי בין הסיפור המקורי שאותו היא ניסתה לספר, לבין המיתולוגיה הקשוחה שבתוכה הסיפור הזה מתקיים. ודי ברור איזה צד הפסיד בקרב הזה.

>> בתחילת העונה דווקא היינו אופטימיים

כשאמזון החליטו להוציא סכום שערורייתי לחלוטין (450 מליון דולר) רק כדי לקנות את הזכות לספר סיפורים חדשים בעולם שבנה טולקין, היתרונות היו ברורים. הרבה יותר קל למשוך צופים לעולם שהם כבר מרגישים בו בבית, עם דמויות שהם אוהבים ועם רקע לסיפור שהם מכירים. אבל היה גם מחיר לשלם על הבחירה הזו (יותר מה-450 מיליון), והוא הוגש לנו הצופים, בכל פרק מחדש.

במשך יותר מידי פרקים, שר הטבעות הרגישה כמו סדרה שיש לה סיפורים טובים, אבל לא מספיק טובים כדי לעמוד בפני עצמם. זכות הקיום היחידה שלהם הייתה שהם שירתו את "הסיפור הגדול". החיצוני. זה מהספרים. היא לא הרגישה יצירה אמיתית, אלא סוג של "ספרות מעריצים" יוקרתית (או לייתר דיוק יקרה) במיוחד. בלי טיפת מקוריות, בלי שום נסיון לברוח מהכלא של "המיתולוגיה". בלי לב. וזה היה המחיר המשמעותי באמת. גם ברגעים הטובים שלה, והיו לא מעט כאלו, "שר הטבעות – טבעות הכוח" היא סדרה בלי ניצוץ של נשמה.

"טבעות הכוח" היא מה שהיה קורה עם היינו נותנים למחשב על עם מודול AI לכתוב את העלילות המוקדמות של שר הטבעות. אוסף סיפורים שהם לא יותר מקלישאות שכתובות מצוין ומשוחקות אפילו יותר טוב, אבל בלי שום דבר מיוחד. עוד סצינות קרב כמו שראינו, עוד גיבורים נבלים מיוסרים כמו שפגשנו. עוד יצורים שלומדים על זהותם במקרה כמו שאהבנו. וכל זה בכפוף לקווים של טולקין, שחס וחלילה לא יכעסו עלינו ברדיט. לפני 20 שנה אולי אפשר היה לסלוח על חלק מהדברים האלו. היום זה פשוט לא עובר.

"טבעות הכוח" היא לא סדרה רעה. אבל היא מייצגת את כל מה שרע בעולם הטלוויזיה היום. את חוסר הנכונות לקחת סיכון על משהו מקורי וחדשני. את הנכונות לשלם מחירים לא הגיוניים רק כדי ללכת על בטוח, גם כשברור שזה כבר לא עובד יותר. היא יותר משחק "למי יש יותר גדול" בין טייקוני מדיה מאשר יצירה אומנותית פורצת דרך. זאת סדרת שופוני, עם מראות עותקי נשימה, שכלואה בתוך כלא זהב של מיתולוגיה קשיחה. כזו שהדבר היחיד שאתה יכול לעשות כשאתה רואה אותה, זה לחשוב כמה הרבה יותר טובה היא יכלה להיות אם היא הייתה גם חופשיה.

"שר הטבעות – טבעות הכוח" זמינה עכשיו ב-yes, ב-Hot ובסלקום TV