"כאב ותהילה" הוא אחד הסרטים הטובים ביותר של אלמודובר

אחד הגרעינים הדרמטיים שמניעים את סרטו החדש של פדרו אלמודובר הוא המתח שנוצר לפני 32 שנה בין במאי הקולנוע סלבדור מאיו (אנטוניו בנדרס) לבין השחקן אלברטו קרספו (אסייר אצ'נדיה המצוין). קרספו צרך הרואין במהלך צילומי הסרט "טעם", ותחת השפעתו עיצב את הדמות הראשית כהרבה פחות אנרגטית וסוערת מזו שדמיין הבמאי, ולכן השניים לא דיברו מאז. עכשיו הסינמטק של מדריד מארגן הקרנה של הסרט, ובמבט חוזר מאיו מתרשם שהופעתו של קרספו טובה יותר משחשב. הוא מתייצב בביתו של השחקן להזמינו לאירוע בסינמטק, מתנסה לראשונה בחייו בהרואין ומגלה שזה עוזר לו להתמודד עם הכאבים הפיזיים והנפשיים שבגללם הפסיק ליצור.

ההערכה המחודשת לטון השונה של "טעם" היא גם הזמנה עבור הצופים לקבל את הרעיון שאלמודובר מגיש לנו הפעם סרט בוגר, מאופק ושונה בטעמו מהסרטים הסוערים שפרסמו את שמו. "כאב ותהילה" הוא סרט עדין, אינטימי, אישי מאוד ומרגש לעומק. אלמודובר עצמו תיאר אותו כאוטוביוגרפי – "זאת השתקפות נאמנה של המצב שבו הייתי כשהתיישבתי לכתוב את התסריט", אמר בראיון. זה בולט גם בליהוק של בנדרס לגלם את בן דמותו. הכוכב בן ה־58 שפרץ כצעיר סקסי ולרוב מתוסבך בסרטיו החצופים של אלמודובר משנות ה־80, ואחר כך בזבז את כשרונו בהוליווד, מגיש כאן את תפקידו החשוף והיפה ביותר בתפקיד הבמאי העייף. זאת הופעה מהורהרת, שקטה וחמה שזיכתה אותו בפרס השחקן בפסטיבל קאן. גם הפסקול המופתי של המלחין הקבוע אלברטו איגלסיאס זכה שם בפרס.

כמו גיבורו התקוע של "81/2" של פדריקו פליני – שדה התייחסות לכל סרט על קולנוען המתמודד עם תהליך היצירה – מאיו שוקע במה שנראה כפלשבקים מסוגננים לילדותו בכפר. הסצנות האלה, בהן פנלופה קרוז מגלמת את אמו, זוהרות בחושניותן שהיא ארצית ושמיימית גם יחד. זה שיתוף הפעולה השביעי של קרוז עם אלמודובר, והיא מהממת מתמיד בתפקיד הדיווה הכפרית. האהבה לקולנוע ולכוכבות האבודות מרילין מונרו ונטלי ווד טמונה באותן סצנות ילדות, שבאחת מהן נחשף גם מה שעשוי להיות מקור השם של חברת ההפקה של אלמודובר – El Deseo (התשוקה).

בהווה של הסרט, המפגש החוזר עם השחקן הסורר מחולל רצף פתלתל של אירועים, שבעקבותיהם סלבדור פוגש את אהובו מפעם שחי היום בארגנטינה. החוקיות של המלודרמה, האופיינית לסרטיו של אלמודובר, נמצאת גם במהלכים העלילתיים של "כאב ותהילה", אך הפעם נלווים להם עצב והשלמה, וגם הומור עצמי שובה לב. היחסים בין סלבדור ואמו הזקנה (חולייטה סרנו הזכורה מ"נשים על סף התמוטטות עצבים") מלאים רוך ואהבה, וסצנת הפגישה עם המאהב פדריקו (לאונרדו סברליה מ"סיפורים פרועים") היא מהיפות והמרגשות ביותר שחוויתי בקולנוע של השנים האחרונות. עם כל הכאב העולה ממנו, הסרט טובל במעיין הנביעה של היצירה הקולנועית, ומסתיים בנימה אופטימית ומרוממת נפש.

ציון: 4.5/5
סרט על: קולנוען הסובל מכאבים בכל גופו נזכר בילדותו ובוחן את הבחירות שעשה בחייו
ללכת? כן, כן, כן. מסרטיו הטובים ביותר של אלמודובר

← Dolor y gloria בימוי: פדרו אלמודובר. עם אנטוניו בנדרס, פנלופה קרוז, לאונרדו סברליה. ספרד 2019, 113 דק'