הסולידריות הישראלית מתחבאת בין השקט והדמעות בכיכר החטופים

מהרדיו בוקע כבר מהבוקר שירים עצובים. חלקם שירי זיכרון שאנחנו מכירים מימי עצב אחרים, וחלקם שירים עבריים נוגים ויפים שמקבלים פתאום משמעות מצמררת. המילים "ישוב טלה אל חיק האם" מתוך "ערב מול הגלעד" היו מה ששבר אותי יותר מהכל, ושלחו אותי לכיכר החטופים כדי לחזות במציאות שקיווינו בכל מאודנו שלא תתרחש, כבר 503 ימים.

>> יום אבל: מוסדות התרבות בתל אביב נסגרים לקראת החזרת החללים

דיווח שפורסם הבוקר ב"הארץ" עדכן כי בנימין נתניהו שקל להשתתף בטקס הצבאי שנערך עם השבת גופות ארבעת החטופים-חללים, אך החליט לבסוף להיעדר ממנו. סולידריות מעולם לא היתה מנת חלקו של הנאשם מספר 1, שעד היום לא דרך בניר עוז. אבל את הסולידריות החסרה מצאתי בכיכר החטופים, שם התקבצו אנשים רבים – כ-300 בהערכה זהירה – בשעות צהריים של יום חמישי סגרירי ובאמצע יום עבודה, רק כדי לכאוב ולבכות ביחד. "אי אפשר לשבת ולראות את זה בטלוויזיה, וגם לא הצלחתי להיות מול המחשב ולעבוד", מסבירה לי מיכל, שהגיעה לבדה לכיכר. "אז פשוט באתי לכאן כדי להרגיש קצת ביחד, ולהתנחם בזה".

בשבועות האחרונים הכיכר סיפקה מעט תקווה עם שידורי חזרת החטופים, שהוקרנו על גבי המסך הגדול בשידור חי לקול הקהל הנרגש. האווירה היום בכיכר היתה רחוקה מזו. אנשים היו מכונסים, שקטים ועצובים. על המסך לא הוקרנה מהדורת חדשות, אלא רק תמונות מרצדות וסרטונים מוכרים של כל 69 החטופים שעדיין בעזה. אף טקס רשמי לא מתקיים בשעות אלו בכיכר, אלא רק תנועה טבעית של אנשים המתאספים מול הבמה, מאזינים יחד ל"החול יזכור", "דמעות של מלאכים" ו"שיר ללא שם" בעודם מביטים על התמונות המתחלפות. ולצד המסך הזה, אותו שעון הסופר כל שנייה, דקה ויום שהאחים שלנו עדיין בשבי החמאס.

חלק מהמגיעים לכיכר היו לבושים בכתום מכף רגל ועד ראש, אחרים החזיקו בלונים כתומים, בובות פו הדב ודגלי ישראל משולבים בסרט הצהוב. כמעט ואף אחד לא החזיק שלט, או קרא בקול מחאה. אולי כי זה לא הרגע הנכון, וכנראה כי רוב העומדים כאן בדממה חנוקים מדמעות. דבורה, שמגיעה לכיכר כמה פעמים בשבוע, אומרת שהביקור כאן הוא התשובה לרעל המאורגן שמופנה כלפי משפחות החטופים. ״כל עוד אני כאן, אני מזכירה בנוכחות שלי למכונת הרעל ולאנשים שמתקיפים את עינב צנגאוקר שאי אפשר למחוק או להתעלם מההפקרה של ההנהגה. הנוכחות שלנו כאן, בטוב וברע, היא היא הישראליות. והם לא ייקחו אותה ממני".

מטה המשפחות להחזרת החטופים מזמין את כולם להתכנס הערב ב-19:00 בכיכר החטופים, כדי לשאת ביחד את הכאב והזיכרון של אותם ארבעה חטופים שנחטפו חיים, ושבו אלינו כחללים. וכמו שלמרבה הצער כבר התרגלנו לקרוא, גם הפעם נצטרך לצעוק שלחטופים שנותרו מאחור נגמר הזמן. גם עומר אדם, רוני דלומי ועברי לידר ישתתפו, אבל כל הנוכחים יבואו כדי להראות את אותה סולידריות אבודה, להרגיש קצת ביחד, ואולי להתנחם קצת בזה.