ביקורת סרטים

"מהיר ועצבני: הובס ושואו": אפס מקוריות, מזל שיש צחוקים

הספין-אוף המשודרג "הובס ושואו" מוצלח יותר מהסדרה האם, שהקשר שלו אליה הוא מקרי בלבד. הוא גונב מכל מקום, אבל מישהי אחת עושה את ההבדל

מהיר ועצבני: הובס ושואו
מהיר ועצבני: הובס ושואו
1 באוגוסט 2019

אנשי "מהיר ועצבני" אוהבים להציג את עצמם כ"משפחה". באופן לא מפתיע, מתברר שהם משפחה די עצבנית. כשהמחותן, שהצטרף למשפחה רק בסרט החמישי, הודיע שהוא יוצא לדייט נפרד עם הבחור שניסה להרוג אותם בסרט השביעי, זה מאוד לא מצא חן בעיניהם, מה גם שבגלל הדייט האירוע המשפחתי הבא נדחה בשנה. זה עד כדי כך עצבן אותם, שהם התלוננו על כך בטוויטר ושאר במות ציבוריות, וראש המשפחה הכריז על סכסוך עם המחותן. עכשיו שהדייט המצולם יוצא למסכים נראה שיש להם סיבות לקנא, כי הספין-אוף המשודרג "הובס ושואו" מוצלח יותר מהסדרה האם, שהקשר שלו אליה הוא מקרי בלבד, זאת אומרת מסחרי בלבד.

הפלירטוט הראשוני בין הסוכן לוק הובס (דוויין ג'ונסון) והפושע/סוכן לשעבר דקרד שואו (ג'ייסון סטיית'ם), שהסתמן ב"מהיר ועצבני 8", הופך בסרט הנוכחי לקומדיה רומנטית (או ברומנטית) במלוא מובן המלה. הובס ושואו מתנגחים מילולית לאורך הסרט כולו, ומדי פעם מפסיקים רק כדי לפנות מקום לאקשן, שגם עליו נבזק לא מעט הומור. החידודים הלשוניים אינם ברמה של ג'ורג' ברנרד שואו, אבל יחסית לכך שמדובר בתינוק מגודל של משפחת "מהיר ועצבני" הם לא רעים. והעובדה שהסרט מתייחס לעצמו בהרבה פחות רצינות מאשר המהירים והעצבניים האחרים היא מבורכת.

הבריון הבריטי והבריון האמריקאי ממוצא סמואני משתפים פעולה כדי להציל את העולם מהאיום של וירוס מהונדס שנועד להשמיד את רוב האוכלוסיה על פני כדור הארץ. בניסיון נואש להרחיק אותו מידי הרעים, סוכנת ביון בריטית בשם האטי (ונסה קירבי) מזריקה את הקפסולות של הוירוס לתוך גופה, וכך הופכת את עצמה לפצצה מתקתקת. הנבל הראשי הוא בריקסטון (אידריס אלבה), שהגיע לכאן מסרטי מד"ב – חייל לשעבר שהפך לסייבורג, או כמו שהוא מכנה את עצמו "סופרמן השחור", האוחז באידיאולוגיה דומה לזו של תאנוס מסרטי "הנוקמים". כל שאר הרעים הלוחמים לצידו הם חסרי פנים, כמו חיילי הסער ב"מלחמת הכוכבים".

במילים אחרות, התסריט מרים רעיונות (ובדיחות) מכל הפרנצ'ייזים האחרים (כולל, כמובן, סרטי ג'יימס בונד), ואין לו עצם מקורית משל עצמו. אבל בהתחשב בכובד השרירים, ההומור המתכתי שלו קליל למדי. לצד הזה של הסרט תורמות גם שתי הופעות אורח שאינן נחשפות בכותרות – אחת מהן מוצלחת במיוחד (נרמוז רק שהיא קשורה לבמאי הסרט דיוויד ליץ'). ולא, הכוונה אינה להלן מירן בתפקיד אסירה מטופחת במיוחד, שגילמה את אמו של שואו כבר בסרט הקודם.

כן, גם הספין-אוף מדגיש את העניין המשפחתי – הפעם המשפחות של כל אחד מהגיבורים (ה"משפחה" מהסרטים האחרים אינה מוזכרת כלל). בפיתול עלילתי קלוש במיוחד, הובס יחזור לסמואה לאיחוד משפחתי "מרגש" הכולל תלבושות מסורתיות – נכון שתמיד רציתם לראות את דוויין ג'ונסון בחצאית? הביקור באי יניב גם את סיקוונס האקשן הכי קיצוני ומבדר במופרכותו, שבשיאו מאווי, זאת אומרת הובס, ירתום מסוק לשרשרת, ויחזיק אותו בשתי ידיו כמו היה עפיפון. ליץ', שהיתה לו קריירה ארוכה כפעלולן וכמתאם פעלולים לפני שביים את סרטו הראשון "פצצה אטומית", בהחלט יודע להנפיק אקשן ראוי.

ונחזור לסוכנת האטי. מי שמתגלה די מהר כאחותו של שואו היא הדבר הכי מוצלח בסרט. לזכות הסדרה ייאמר שתמיד פינתה מקום לגיבורות אקשן, אבל האטי היא הטובה מכולן. על אף הוירוס שהיא נושאת בדמה היא אינה עלמה במצוקה, אלא לוחמת שוות יכולת לגברים שלצידה, אשפית מחשבים, וגם שחקנית אמיתית – קירבי מוכרת בעיקר מתפקידה המעולה כנסיכה מרגרט בסדרה "הכתר". דמותה תורמת לכך שהמוצר התעשייתי הזה כמעט ראוי למאכל גם עבור אנשים שאינם ג'נקיז של הסדרה.

סרט על: מרדפים, צחוקים, וגם וירוס שמאיים לחסל את אוכלוסיית העולם.
ללכת? אם אתם חובבי הסדרה – איזו שאלה? אם לא – גם אפשר.