מחלת הנשיקה
סרטון יוטיוב המציג נשיקה ארוכה בין שני גברים מעלה שאלות על אינטימיות, חשיפה והומופוביה. ראיון עם עידן ביטון, יוצר הסרט
סרטון יוטיוב בשם "נשיקה ראשונה" ("First Kiss") מציג זוג הומואים מתולתלים, לבושים בחולצות טי לבנות, מתנשקים ללא הרף. וזהו. זה מה שקורה במשך 84 דקות. מאז עלה הסרטון בתחילת חודש יולי הוא כבר הצליח להפוך לתופעה ויראלית באינטרנט וזכה ליותר מ־195 אלף צפיות, ובעקבות כך גם ללא מעט התבטאויות הומופוביות.
מי שעומד מאחורי הסרטון הוא האמן וצלם הווידיאו הישראלי עידן ביטון. ביטון, בן 30, חי בניו יורק בתשע שנים האחרונות, סטודנט לאמנות בהאנטר קולג' ובוגר המכון הקולינרי של אמריקה בהתמחות באפייה ובסטיילינג של אוכל. שותפו לנשיקה הוא חברו הטוב, אלפרדו קלה פראן. הסרטון מציע נקודת מבט ייחודית לרגע אינטימי מאוד בין שני גברים, הנשיקה אינה מקיימת אינטראקציה עם הצופים ואינה מבקשת את אישורם.
זו לא פעם ראשונה שיצירה אמנותית מתעסקת בפעולה שחוזרת על עצמה ומזכירה אקטים שנועדו להירשם ב"שיאי גינס". אחת מהן, סרטו של אנדי וורהול משנת 1963, "הנשיקה", מציג במשך 50 דקות זוגות שונים מתנשקים למשך שלוש דקות וחצי כל אחד. הזוגות מורכבים מגבר ואישה, גבר וגבר ואישה ואישה. תחושת אי נעימות עולה בעת צפייה בסרטון של ביטון, ללא קשר לזהותו המינית של הצופה. הרי נשיקה היא דבר אינטימי שלא נועד להימשך זמן כה רב ולהיחשף לעיני כל.
סביר להניח שאיש לא צפה בסרטון לכל אורכו משום שבכל זאת מדובר בשעה וחצי של סרט, זאת אומרת של נשיקה. מה שבטוח, הסרטון מעלה שאלות רבות. הוא גורם לצופה לחשוב, דבר שמעיד על היותו יצירה אמנותית מעניינת. לטענתו של ביטון מדובר בצעד הפגנתי שנועד להביע תמיכה במאבק למען זכויות הקהילה ההומוסקסואלית. בפרטים על הסרטון כתב ביטון: "אנחנו כאן, אנחנו אוהבים אחד את השני, וככה זה נראה". בשיחה איתו ניסינו להבין מה עומד מאחורי היצירה.
מההמסרשלהסרטמבחינתך?
"בתהליך היצירה הופתעתי לגלות שהתוצאות והתגובות היו בעיקר רגשיות. יצאתי ממנו עם תובנות לגבי מערכות היחסים שלי, האינטימיות שלי והמיניות שלי. כמו כן, מבחינתי הסרט הוא מעין השתקפות של המאבק לזכויות ההומואים – הוא לא נלחם את המלחמה לשוויון, אלא לוקח את השוויון שמגיע לו. אני לא דורש כלום, לא מחזיק בידי שום שלט ולא צועק בקול רם, אלא פשוט נותן הצצה למציאות שכולנו נצטרך להתרגל אליה, במוקדם או במאוחר".
מאיפההגיעהרעיוןלסרט?
"מהצורך ומהסקרנות שלי לחוות אינטימיות בסביבה מבוקרת. שמתי את הרגשות שלי במבחן במטרה ללמוד על עצמי. אני מושפע בעיקר מאמנים שמוכנים להניח את הרגשות שלהם בחוץ, להיחשף ולחוות משהו יוצא דופן – ברוס נאומן, כריס ברדן, ויטו אקונצ'י, ואלי אקספורט ומרינה אברמוביץ'".
איךאתהמגדיראתהסרט,כיצירתאמנותאוכסרטוןיוטיוב?
"השאלה האמיתית היא אם וידיאו יכול להיות גם וגם. האם אמנות יכולה לחלוק מדיומים שונים של תקשורת כמו יוטיוב. המטרה שלי הייתה לחשוף את העבודה בפני כמה שיותר אנשים כדי ליצור שינוי ולחזק אנשים להיות גאים במי שהם. לא מעניין אותי להציג את היצירה שלי רק למעגל הפנימי של עולם האמנות, היא אינה שייכת רק לקירות הגלריה. חשוב לי לעורר ולאתגר את עצמי ואחרים".
שעהוחצישלנשיקהזהלאענייןשלמהבכך.היהקשהבשלבמסוים?
"היו רגעים לא נוחים, ללא ספק, אבל בדיוק בגללם היצירה הזאת נוצרה. ההבנה שקיימים רגשות כמו תסכול, בדידות ותלות, הניסיון להבין מתי הם מתעוררים והחשש מהם, היו חלק מהמניעים שלי ביצירת העבודה. אני מאמין שזה בריא להכיר את עצמנו ללא שיפוטיות, לקבל את עצמנו כמו שאנחנו, בניגוד לניסיונות לשנות את עצמנו כל הזמן ולדכא את מה שאנחנו באמת".
בשלבמסויםהופעלהצנזורהעלהסרטוןמטעםיוטיוב,מדוע?
"אחרי שלושה שבועות ביוטיוב הסרטון 'סומן' והפך להיות מוגבל לצפייה מגיל מסוים. נשיקה ארוכה בין שני גברים מבוגרים יכולה לגרום לכזו התנגדות רק כתוצאה מפחד, בורות וכמובן הומופוביה. אבל יותר מכל זה מייצג את ההשקפה הרווחת, גם בשלב מתקדם כל כך במאבק. אין ספק שנשיקה בין גברים היא לא דבר מסוכן לילדים. למעשה רוב התגובות על הווידיאו היו ממש תומכות, מתחשבות ונלהבות".