מתחיל בפיצוץ: זה הסופרמן המהנה ביותר שהיה לנו מזה 45 שנה

ג'יימס גאן קיבל הצעה לכתוב ולביים סרט סופרמן כבר ב-2018. אבל הוא לא רצה להתעסק עם הגביע הקדוש של יקום גיבורי-העל, והעדיף ליצור את "יחידת המתאבדים" (זה הפרוע והנהדר מ-2021) שאפשר לו הרבה יותר חופש. ב-2022 גאן מונה לתפקיד מנכ"ל שותף של אולפני DC וזה העניק לו את הכוח לאתחל את המותג כראות עיניו, פחות או יותר. "סופרמן" שלו מתובל בהומור המטורלל שאהבנו ב"שומרי הגלקסיה", אך עדיין שומר על כבוד לגיבור הישועי שמאמין בכל ליבו בפוטנציאל החיובי של המין האנושי ובשליחותו לפעול למען אמת, צדק ומה שנקרא הדרך האמריקאית.

>>

העובדה שהרעיון הושחת על ידי הנשיא הנוכחי מיוצגת בכך שברגע דרמטי בסרט ילדים מניפים את דגל סופרמן, במקום את דגל הפסים והכוכבים. הסרט, שנפרש על פני שעתיים מבדרות, מתפוצץ מדמויות ועלילות משנה. גם אם לא כולן מפותחות באופן מלא – וחלקן הורמו מסרטים אחרים, כמו ההודעה ההולוגרפית החלקית מ"מלחמת הכוכבים" – התסריט זרוע ברעיונות שמניבים דיווידנדים.

אחרי שזאק סניידר הפך את סופרמן לאיש פח בסרטו "איש הפלדה" מ-2013, ולקח את DC לכיוון מלא רצינות עצמית, בומבסטי וחלול, גאן משנה כיוון, וצבעוניות, ומוזיקליות. הוא אינו מספק לנו סיפור מקור (שמסוכם בכותרות מקדימות) אלא קופץ היישר לאמצע: קלארק קנט ולויס ליין יוצאים כבר שלושה חודשים, והיא כבר יודעת שהוא סופרמן שמעניק לעצמו ראיונות (על הצד, אנחנו מקבלים הסבר מוצלח למשקפיים שמסווים את זהותו הפלאית). כעיתונאית רצינית לויס מאתגרת את קלארק ומטילה ספק בשיטת הפעולה שלו. כך היא מחדדת את העובדה שסופרמן הוא גיבור קצת נאיבי מימי השפל הכלכלי, שהוצנח למאה ה-21. 

מתברר שלפני תחילת הסרט מדינת בוראביה, שהיא בת ברית של ארה"ב, פלשה למדינה השכנה ג'ארהנפור, וסופרמן עף לשם לעצור את המלחמה – כדי שאנשים לא ימותו. זה טיעון פשוט שהוא חוזר עליו כמה פעמים כתשובה לכל שאלה מורכבת. סיבוכים פוליטיים הם לא העניין שלו – הוא מציל אנשים. וגם סנאים. אבל זה בכל זאת יותר מסובך, ולראשונה הוא נתקל ביריב חזק ומתוחכם ממנו. הגיבור הכל יכול מוצג כפגיע בהחלט כבר מדקות הפתיחה של הסרט, וזה תורם למתח ולדרמה הרגשית. הפעם באמת דאגתי לשלומו של האיש שיכול להרים בידיו גורדי שחקים.

נבל-העל הנדמה לרובוט שמצליח להביס את סופרמן, הוא שליחו של איש המזימות לקס לות'ור, שככל שהעלילה מתקדמת הוא נעשה דומה יותר ויותר לאילון מאסק ומעורבותו בפוליטיקה האמריקאית. הרמיזות הפוליטיות הן לא רק בסרט. גאן עצמו תיאר את גיבורו כ"מהגר" בראיון שעורר זעם בקרב מעריצי טראמפ. לות'ור שב ומדגיש את היותו של סופרמן חייזר (באנגלית זו אותה מלה -alien). סופרמן עצמו מתבלבל בשלב מסוים בקשר לזהותו וייעודו בשל גילוי מפתיע, אך האנושיות והבחירה החופשית מנצחות. והמסר הזה תמיד עובד, גם בימים של טירוף פוליטי עולמי. 

כאמור, התסריט מלא דמויות ופיתולים עלילתיים. אל סופרמן מצטרפים כמה גיבורי-על שמתגדרים כ"כנופיית הצדק". ברוח הזמן, הם ממומנים על ידי תאגיד. נציגים נוספים של העידן התרבותי הנוכחי הם חוות בוטים המופעלת על ידי קופים, וצילומי סלפי. המיומנות של גאן כתסריטאי ניכרת באופן שבו כל רעיון שנזרק על המסך בשלב כזה או אחר מסונף לעלילה ולדרמה, וכך מה שנדמה כבדיחה צדדית יכול להפוך בהמשך למהותי לעלילה. 

אחת ההצלחות הגדולות של הסרט היא הליהוק של כל השחקנים. דיוויד קורנסווט נראה כמו קופי של הנרי קאוויל, אך הוא ממלא את התפקיד בחן ובטוב לב משל עצמו. רייצ'ל ברוסנהאן מ"גברת מייזל המופלאה" היא לויס חדה ופעלתנית, ובזמן המסך המצומצם יחסית שלה יש לה השפעה מהותית על מהלך העניינים – העיתונות החוקרת מקבלת כאן תפקיד של ממש. וכשכל אחד מהם מצהיר בתורו על אהבתו, אנחנו מאמינים לזה, כי הכימיה ביניהם תוססת. 

ניקולס הולט, שבכלל רצה לגלם את סופרמן, מוסיף עוד דמות מוצלחת לרפרטואר הנבלים ההולך וגדל שלו בתפקיד לות'ור בעל הקרחת המבהיקה. בתפקידי המשנה נייתן פיליון מצחיק כגרין לנטרן, ואדי קת'גי מצוין כמיסטר טריפיק. נבלי המשנה קצת פחות מעניינים – למרות תגלית בעלת פוטנציאל דרמטי. יש לציין גם את קריפטו – כלב אנרגטי וחמודי שגונב את ההצגה למרות היותו יצור דיגיטלי. אז זה אולי לא המפץ הגדול שקיווינו לו. אבל זה סרט סופרמן הכי מהנה מאז שני הראשונים של כריסטופר ריב, שגם הם, כזכור, היו מנוקדים בהומור קולע. 

4 כוכבים
Superman בימוי: ג'יימס גאן. עם דיוויד קורנסווט, רייצ'ל ברוסנהאן, ניקולס הולט. ארה"ב 2025, 129 דק'