למרות ש"פיתיון", הסדרה החדשה של ריז אחמד באמזון פריים, לא נטולה פגמים, היא מצליחה להיות עמוקה יותר מדיון בטוויטר בזכות הבחירה ללכת לא רק על הדיון הציבורי, אלא גם לתוך העולם האישי של הדמות. עכשיו רק נותר לשאול האם העולם מוכן לבונד יהודי...
בפברואר 2025 חברת אמזון קנתה את הזכויות לזיכיון סרטי "ג'יימס בונד", לאחר שנים שהיו בבעלות ברברה ברוקולי, בתו של המפיק המקורי אלברט ברוקולי. בזמן שמעריצי בונד אדוקים תהו לאיזה שינויים בזיכיון תוביל הרכישה הזאת, רוב העולם התעסק בשאלה הקלאסית: "מי יהיה ג'יימס בונד הבא?". דניאל קרייג כבר הבהיר מספר פעמים שהוא לא מעוניין לחזור לתפקיד, וחרושת השמועות ההוליוודית עבדה שעות נוספות בדיווח על שחקנים בריטיים נאים שיוכלו להיכנס לנעליו. וכמובן עלתה השאלה הגדולה: האם הפעם זה דווקא לא יהיה גבר לבן? הסנונית הראשונה של בונד החדש בבעלות אמאזון הגיע השבוע דווקא לא כסרט חדש, אלא כסדרת טלוויזיה קומית שעוסקת ממש בשאלה הזו. אך האם לסדרה החדשה יש רישיון להרוג אתכם מצחוק? או שתעדיפו למות ביום אחר?
ריז אחמד הוא יוצר וכוכב הסדרה "פיתיון", והוא די משחק את עצמו – שחקן בריטי ממוצא פקיסטני שזכה להצלחות מסוימות (אפילו קריירת הראפ שלו מוזכרת בסדרה), רק שכאן הוא גם מועמד לתפקיד ג'יימס בונד. הפרק הראשון נפתח עם מספר קלישאות המצופות מסדרות שואוביז כאלו: סצנת פתיחה שנראית כאילו היא מסרט ונגמרת כאשר השחקן שוכח את השורה שלו, מיקרופון שנשאר דלוק מאחורי הקלעים ומפגש עם מעריץ שחושב שהוא שחקן אחר. אבל דווקא כאשר הסדרה ממשיכה ואנחנו נכנסים יותר לראש הנוירוטי של ש'אח לאטיף (דמותו של אחמד) ומתרחקים מסאטירת הקולנוע, הסדרה הופכת למשהו עמוק יותר.
קחו לדוגמא את משפחתו של ש'אח. גאז ח'אן, קומיקאי בריטי שהספיק כבר לככב בסדרות כמו "לו הייתי פיראט" ו"טאסקמאסטר", גונב את ההצגה בתור זולפי, בן דודו היזם של ש'אח, ומצליח להביא עומק רגשי לדמות ה"חבר הדביל" של הגיבור. גם ההורים של ש'אח, ושאר המשפחה שלו מצליחים לבדר ולרגש. בגזרת הסלבס האורחים יש בין השאר את הימש פאטל ("יסטרדיי") בתור שחקן דרום-אסייתי יריב, וסר פטריק סטיוארט בתפקיד קולי מפתיע במיוחד. למרות הנושאים הטעונים שהיא עוסקת בהם, "פיתיון" מצליח להיות סדרה די זורמת וקלילה. אך עולה השאלה: האם יש לה משהו להגיד?
ב-2026 זה כבר לא מספיק להיות סדרה מצחיקה או מעניינת, ו"פיתיון" יודעת את זה. זו סדרה שעוסקת ב-Discourse – הדיונים שנוצרים באינטרנט על פוליטיקת זהויות. הדיונים שנוצרים כל פעם דמות שהייתה לבנה מלוהקת בצורה אחרת, ממש כמו שקרה עם הליהוק של פאפא אסידו לתפקיד סוורוס סנייפ בגרסה הטלוויזיונית החדשה של "הארי פוטר". אחמד מודע לזה כמובן, אבל נראה שהמסר שלו אישי יותר. במקום להסתכל על מה החברה חושבת על ליהוק שכזה, הוא מתרכז במחשבות של עצמו, או הדמות שלו. זה יוצר סדרה מעניינת, שמרגישה עמוקה יותר מדיון בטוויטר או סתם פרסומת לסרט ג'יימס בונד הבא.
כמובן שאי אפשר להתעלם מההשפעה של אולפני אמאזון על הסדרה, ואפשר אפילו לדבר על המשמעות של הפקת סדרה על ליהוק לא-מסורתי לתפקיד בונד, בזמן שעדיין לא ברור לאיזה כיוון הפרנצ'ייז האמיתי הולך. אבל נראה שאחמד מצליח להעביר את המסר הספציפי (כן, גם עם כמה עקיצות צפויות לכיוון ישראל), ולעסוק יותר באישי מאשר בציבורי. ועכשיו אפשר לשאול את השאלה האמיתית: מה לגבי ג'יימס בונד יהודי? הא? מישהו עם רישיון להרוג ולראיית חשבון? מישהו ששותה תירוש מנוער לא מעורבב? אחד ששומר על העולם והשבת? סתם רעיון, אמזון. תחשבו על זה.
"פיתיון", 8 פרקים, עכשיו באמזון פריים וידאו