הפינה של קוטנר הייתה שער לעולמות רחוקים. חיינו השתנו לנצח

בתור פסטיבל שמתמקד בחיבור בין מוזיקה לקולנוע, עולם הקליפים תמיד היה יקר ללבנו. בשנה הראשונה של פסטיבל סאונדטראק הצדענו ל-MTV, אבל הרבה לפני ש-MTV הגיע אל פתחנו, היה לנו את יואב קוטנר שבפינה צנועה ב"זהו זה" – מדורת השבט של הנוער בישראל של האייטיז ותחילת הניינטיז – הקרין לנו מדי שבוע קליפ חדש ממעבר לים, לפעמים אפילו שניים.

בימים ההם לא חסרו לנו גיבורי רדיו, ולאלה מאיתנו שהיו מסורים במיוחד לצריכת מוזיקה היו גם גיבורים ומורים בדמותם של מוכרים בחנויות תקליטים ומבקרי מוזיקה במקומונים. הם היו הצינור שלנו למוזיקה חדשה מחו"ל. אבל לראות קליפים לא היה לנו איפה כמעט בכלל. קליפים לועזיים יכולנו לראות כמעט אך ורק ב"עד פופ" וב"זהו זה" – תכניות שבועיות עם זמן מסך מוגבל.

את "זהו זה" אהבנו מאינספור סיבות, אבל הכי אהבנו בה את פינת הפופ של יואב קוטנר. בכל שבוע הוא היה זורק לצופים פירור בדמות וידאו קליפ חדש – לפעמים מיינסטרימי, של להקת מצעדים זו או אחרת, ולעיתים קרובות דווקא אלטרנטיבית ולא מוכרת. כמו בפיפ-שואו, הוא היה נותן לך הצצה ואז סוגר את החלון ומותיר אותך רעב לעוד. ובשביל עוד היית צריך לצאת ולחקור. בעולם של מקורות מידע מוגבלים, נטול לינקים או עמודי ויקיפדיה, להשיג מידע על להקה שהתאהבת בקליפ שלה אצל קוטנר היה קווסט אינסופי – וזה היה כל הכיף!

>> סאונדטראק: הילד הזה נעלם ב-1932. הגיע הזמן לתת לו קול חדש לגמרי
>> נחשפות: 9 ישראליות שהולכות לכבוש את העולם עם הקול שלהן
>> משהו גדול וטוב: שובו של אינדינגב הוא תמונת הניצחון של השפיות

"זהו זה" הייתה מראה למציאות שאנחנו חיים בה, בעוד הפינה של קוטנר הייתה שער לעולמות אחרים. קחו פרק רנדומלי מ-1990: ציפי שביט בתפקיד מורה נכנסת לתחנת משטרה ומתעקשת לעזור לשוטר דבל'ה גליקמן לתפוס את האופנובנק – שודד הבנקים ששיגע את המדינה באותה תקופה. עוד באותו הפרק: שיר מלנכולי של בועז שרעבי המלווה בצילומים של מכונה שמדפיסה עיתונים עם תמונתו של סדאם חוסיין וכותרות על מלחמת המפרץ, ופינת "לקראת גיוס" בה להקת פיקוד גדנ"ע שרה ב-ר' מתגלגלת שיר היתולי לעידוד הגיוס להנדסה קרבית.

ואז, מגיחה פינתו של קוטנר. במבט ראשון ניתן לחשוד שמדובר בעוד ישראליאנה מוכרת – אחרי הכל הוא לובש חולצה של פינק פלויד ומזמזם משהו על כוורת. אבל אז, ללא התראה מוקדמת, הוא מציג לקהל את להקת הפול. הפול! ככה לאור יום – ושוב בשידור החוזר! אי אפשר בכלל לדמיין משהו כזה קורה היום. בזכות היד החופשית שניתנה לקוטנר בפינתו, קרה נס וכל ילדי ישראל נחשפו למארק אי סמית, בקליפ של Telephone Thing בפריים-טיים של הטלוויזיה החינוכית. ועוד בזמן מלחמה! לא יאומן כי יסופר.  

בגדול, "זהו זה" צחקה על המציאות הישראלית באותם ימים. בתור ילדים, למדנו ממוני, גידי, דב'לה, בראבא וקושניר על עולם המבוגרים: על האינפלציה הדוהרת, על פקקים ובעיות חנייה, על מפלס הכנרת, על יורדים שחולמים לעשות את המכה באמריקה, על הביורוקרטיה והפוליטיקה. ובתוך כל זה היה מקום אסקפיסטי אחד שאיפשר לנו לחלום ולפנטז על עולמות רחוקים, לעיתים סוריאליסטים ופנטסטיים. 

כזה היה הקליפ של The King of Rock 'n' Roll – להיטם הגדול ביותר של הלהקה הבריטית פריפאב ספראוט, שיצא ב-1988. זה שיר פופ נפלא ומדבק שבכל פעם ששומעים אותו שוטף אותך אושר. קוטנר הכיר לנו את הקליפ המצחיק שלו, בו חברי הלהקה התרווחו על כסאות נוח בזמן שמלצר-צפרדע מגיש להם קוקטיילים ושלישיית נקניקיות בלחמנייה רוקדות מסביב לבריכה. זה היה מסוג הקליפים שאחרי שראית לא יכולת לשכוח יותר לעולם. אולי קשה להבין את זה היום, כשאנחנו יכולים לזמן לעצמנו כל אימג' שנרצה לראות בלחיצת כפתור. אבל בזמנו, אחרי שראינו את הקליפ של The King of Rock 'n' Roll, חיינו השתנו לנצח.

עוד קליפ בלתי נשכח שקוטנר חשף אותנו אליו באייטיז היה Life’s What You Make It של טוק טוק, בו מארק הוליס מנגן על פסנתר באמצע יער אפלולי בלילה קפוא. אדים יוצאים מפיו והוא זז כמו דמות מהחבובות, בעוד היער רוכש חיות לילה: ינשופים, צפרדעים וזוחלים למיניהם. "נראה להקה אנגלית שהם להקה מאוד מצליחה אבל משום מה לא זוכה להכרה בארץ", אמר קוטנר בטון המדוד שלו, כמו מורה להיסטוריה, אבל כזה שמלמד אותנו בדיוק מה שאנחנו רוצים לדעת. "קוראים להם טוק טוק, דיבור דיבור. הם הוציאו כבר שלושה אלבומים, שלושתם יצאו גם בישראל, ואף אחד מהם לא הצליח. דווקא היום בעידן הפופ האירופי של כל מיני להקות שעושות מוזיקה דביקה ומרגיזה, כדאי לשים לב ללהקה שעושה משהו קצת שונה מבחינה מוזיקלית". ואז התחיל הקליפ.

אלה רק שלוש דוגמאות מתוך אינספור. ומכיוון שבפינה הקטנה הזאת שלו קוטנר הכיר לנו להקות, שירים וקליפים שהפכו לחלק מאיתנו וילוו אותנו עד יומנו האחרון, נקיים בפסטיבל השנה אירוע מיוחד המפגיש שני עורכים מוזיקליים ואנשי רדיו גדולים: קוואמי ישוחח על הבמה עם קוטנר על הימים ההם, והשניים יקרינו כמה מהפינות האיקוניות ומהקליפים ששודרו בהן. וזהו זה.

>> דנה קסלר היא המנהלת האמנותית של פסטיבל סאונדטראק, שייפתח ביום שלישי הקרוב (18.11) ויהפוך למשך חמישה ימים את הסינמטק לחגיגה של מוזיקה וקולנוע וכל מה שביניהן. התוכנית המלאה והגדושה מחכה לכם כאן
>> בחזרה לפינת הפופ של יואב קוטנר ב"זהו זה", שישי 21.11 14:45, פסטיבל סאונדטראק, סינמטק תל אביב. עוד פרטים וכרטיסים כאן