מחול הוא התנגדות. הגוף מסרב לשתוק ואנחנו נענות לקריאתו

"קריאטידות", סיגל ארמוזה (צילום: נטשה שחנס)
"קריאטידות", סיגל ארמוזה (צילום: נטשה שחנס)

בהשראת התמונות הקשות מחטיפתה של נעמה לוי בשבעה באוקטובר, וגם בהשראת הנשים היווניות שפוסלו כנושאות עמודי מבנים ומקדשים, יצרה סיגל ארמוזה את "קריאטידות" שתוצג בפסטיבל אינטימדאנס הקרוב (7.6-5.6). ביקשנו ממנה להסביר איך גם מחול יכול להיות חלק מהמאבק

>> סיגל ארמוזה היא כוריאוגרפית ויוצרת, ובפסטיבל אינטימדאנס הקרוב שייערך בחודש הבא בתיאטרון תמונע (7.6-5.6) היא תציג את עבודתה החדשה "קריאטידות", בהשראת תמונות חטיפתה של נעמה לוי ודמויות הנשים היווניות שפוסלו כמחזיקות עמודי מבנים. פסטיבל אינטימדאנס מבטיח השנה "מחול משמעותי, מלא זיעה ותשוקה, נחישות וחוצפה" במאבק על נוכחות, מתוך סירוב לשתוק, ובכוונה לא לפייס אלא לעורר. התוכניה המלאה וכל מה שצריך כאן.

>> אפוקליפסה אחר כך: מה עוד יכול להשתבש בישראל, בעצם?
>> המדינה נחטפה. "זמן אמת" היא תוכנית שלא מפחדת לומר זאת

מחול הוא כוח. הוא התנגדות. הוא מרחב שבו הגוף מסרב לשתוק, מסרב להיות מוגבל.
בפסטיבל אינטימדאנס 2025 אני מביאה לבמה יצירה חדשה – "קריאטידות", מופע שחוקר את הגוף השבוי, והדרך שבה הוא נחלץ מן האבן אל מרחב של תנועה.
הרעיון ליצירה נולד מתוך דימוי שלא הרפה ממני – תמונתה של נעמה לוי שנחטפה בשביעי באוקטובר 2023. דימוי גופה הכבול, הדם, השיער שנמשך באלימות – כל אלו הפכו למוקד המחקר התנועתי שלי והובילו אותי ליצור עבודת סולו שבה תהיתי: האם ניתן לחלץ את הגוף מהטראומה ולמצוא עבורו גאולה? "קריאטידות" היא תוצאה של אותו מסע חקר.

"קריאטידות", סיגל ארמוזה (צילום: דן בן ארי)
"קריאטידות", סיגל ארמוזה (צילום: דן בן ארי)

מן האבן אל התנועה

כשהתחלתי לחפש דימוי עתיק שישקף את המאבק בין שבי לשחרור, בין טראומה לריפוי, חזרתי אל יוון העתיקה. הקריאטידותה – עמודים אדריכליים מפוסלים בדמות נשים הנושאות חלק ממבנה – ריתקו אותי, עוררו בי השראה והפכו עבורי לסמל רב משמעות. לפי אחת הפרשנויות ההיסטוריות, לאחר שאתונה ניצחה את קאריה במלחמה, גבריה נהרגו, נשותיה שועבדו ועונשן הונצח באמצעות הפיכתן לעמודים – מצבות חיות הנושאות לעד את משקל המבנה, עדות אילמת לכיבוש ולבגידה. בהיסטוריה היוונית, הקריאטידות מסמלות שעבוד ואובדן עצמאות, אך ביצירה שלי הן פורצות את האבן. נעות. הרקדניות אינן עוד עמודים סטטיים – הן חיות, תובעות נוכחות ומתמסרות למרחב פראי וחדש.

"קריאטידות", סיגל ארמוזה (צילום: נטשה שחנס)
"קריאטידות", סיגל ארמוזה (צילום: נטשה שחנס)

מה שהיה פעם אבן, הופך למחול

היצירה "קריאטידות" מביאה לבמה ארבע נשים הרוקדות על מדרגות אירובי, מעצבות מחדש את המרפסת האדריכלית שיוחסה לקריאטידות העתיקות. לא כמבנה דומם, אלא כמרחב חי שבו אפשר לנוע ולשבור מוסכמות.

מדרגת האירובי – חפץ מודרני הרחוק שנות אור מהמונומנטים היווניים – מתפקדת כגשר בין קיבעון לתנועה. המדרגה מחברת בין הגוף המאומן למבנה התומך בו, בין החובה לשאת משא היסטורי לבין היכולת להתנער ממנו. אם הקריאטידות העתיקות היו כבולות למבנה, המדרגות האירוביות מעניקות הזדמנות ליציאה ממנו. במקום להיות עמודים נייחים, הגוף מתגבר על השבי ומשתחרר באמצעות התנועה. הקריאטידות נעות בעזרת מדרגת האירובי בין הגוף התרבותי לדימויים קדומים של נשיאה, התמדה ואובדן. בין סדר אדריכלי למקצב פראי הן מתעוררות לחיים ומגדירות את הגוף מחדש לא רק כעדות לטראומה, אלא כמהות חיה נושמת ומתנגדת. למעשה, מדרגת האירובי הופכת לאמצעי מעבר – היא אינה רק במה, אלא סמל לתנועה. מה שהיה פעם אבן, הופך למחול. מה שהיה פעם כלא, הופך לכלי.

"קריאטידות", סיגל ארמוזה (צילום: נטשה שחנס)
"קריאטידות", סיגל ארמוזה (צילום: נטשה שחנס)

המאבק על החירות מתחיל בגוף

היצירה הזו עבורי היא יותר מביטוי אמנותי – היא מעשה פוליטי נגד סטטיות, היא מחאה נגד השבי כגורל בלתי נמנע, היא פעולה נגד ההכרח לשאת על הגוף את צלקות ההיסטוריה. כאישה, כיוצרת, כאמא, וכיהודיה-ישראלית, אני חווה את המאבק הזה בעצמי. נעה בין זהויות, מחפשת את מקומי בתוך מציאות רועשת, שואפת להגדיר משמעות חדשה. כמו הקריאטידות, גם הגוף שלי לכוד בתוך דימויים שהוצמדו לו, לעיתים כלוא בתוכם. כמוהן, גם אני מבקשת לפתח שפה תנועתית חדשה – כזו שאינה כבולה לעבר, אלא סוללת דרך לעתיד אפשרי.

היצירה קריאטידות מתנהלת בתווך שבין סדר לכאוס, בין יציבות לשבריריות. היא חושפת את הברוטליות המגולמת באסתטיקה ובוחנת את המתח שבין גוף נשלט לגוף הנאבק על חירותו – תוך תנועה תמידית אל הבלתי נודע.

סיגל ארמוזה (צילום: לירון ויסמן)
סיגל ארמוזה (צילום: לירון ויסמן)

השנה אינטימדאנס מתעצב מתוך הכאוס, אך מתעקש להפוך אותו לבמה. העבודות אינן מבקשות תשובות, אלא שואלות שאלות דרך התנועה, דרך החיפוש הבלתי פוסק אחר משמעות. הפסטיבל מפגיש יוצרים ויוצרות המבקשים לבנות מרחב שבו העדין והבועט חיים זה לצד זה. מרחב של תנועה כחיים, אך גם כהצהרה – כהתנגדות, כמחאה, כהתחברות. אינטימדאנס 2025 קורא לנו לרקוד מתוך הסערה – לא רק על הבמה, אלא בתוך החיים עצמם. הגוף מסרב לשתוק, ואנחנו נענות לקריאתו.

>> "קריאטידות", בכורה בפסטיבל אינטימדאנס 2025 // יוצרת וכוריאוגרפית: סיגל ארמוזה // רקדניות: ג'סמין אגמי, נעה צור, מעין סיני, נויה נדב // אוצרות ועריכת פסקול: שי רהט // עיצוב תאורה: מתן פרמינגר // דרמטורגיה: איה צייגר // עין חיצונית: דורית לוי, זוהר בייצ'ק // עיצוב תלבושות / סטיילינג: איה צייגר // צילום סטילס: נטשה שחנס, דן בן ארי // פרטים וכרטיסים כאן

TAKE 7 – סולו בעקבות נעמה לוי שיצרתי המשמש גרעין תנועתי והשראה ליצירה "קריאטידות":