פצעי בגרות: 13 סיבות לא לצפות ב"13 סיבות"

1. רומנטיזציה של ההתאבדות

העונה הראשונה של "13 סיבות" עסקה בהאנה, נערה שהתאבדה והשאירה לחבריה הקלטות המטילות עליהם את האחריות למעשה. הסיוט נמשך בעונה השנייה, בה צצים צילומי פולארויד שרומזים על מגמה רחבה יותר מהמקרה הפרטי של האנה. התכנון המוקפד של ההתאבדות ואופן הצגת הסוגיה יצרו תגובה הרסנית בעולם האמיתי, ונערות החלו להתאבד ולהשאיר לחבריהן הקלטות.

[tmwdfpad]בתי ספר בארה"ב כבר אסרו על תלמידיהם את הצפייה בסדרה, אבל התגובה התמהונית מכולן שייכת להפקת הסדרה, שבעונה השנייה הקימה מרכז תמיכה משלה. לפני כל פרק מדגישים השחקנים שמדובר בסדרה בדיונית ומזמינים נערים ונערות שחשים חרדה לפנות למרכז. בשביל מה חזרתם?

עוד כתבות מעניינות:
המצוירת של נטפליקס מסתירה אמיתות כואבות מאחורי החמידות
גם נינט לא תציל את "בשבילה גיבורים עפים"
הסוד של "משחקי השף" מסתתר מאחורי התפאורה הגברית

2. גלוריפיקציה של המתאבדים

האנה נוכחת מאד בחיי חבריה אחרי שהיא שמה קץ לחייה: הקלטות ותמונות, עיסוק מוגבר בנסיבות מותה, ההזיות של קליי, פלאשבקים ושיחות דמיוניות. הסדרה יוצרת את הרושם שהמתאבדים יזכו לכבוד ותהילה לאחר מותם, מה שעשוי להסביר את התגובה ההרסנית שגררה העונה הראשונה.

3. היעדר מוצא

הסדרה לא מציעה אלטרנטיבה להתאבדות של האנה, כאילו המוצא היחיד לנערה שנמצאת במצבה הוא לחתוך ורידים באמבטיה. היינו מצפים מסדרה שמתיימרת להתמודד עם נושא כל כך רגיש להציג את האפשרויות שעומדות לנוער אובדני – רשתות תמיכה, טיפול וכדומה.

4. טיפול מיושן בדמויות להט"ביות

הדמויות הקוויריות ב"13 סיבות" חסרות אונים: מוציאים אותן מהארון על דוכן העדים, הן סובלות מבריונות (גם כשההורים שלהן גאים) ולא זוכות ליחס שהייתם מצפים לו בתיכון לבן בארה"ב של 2018. נכון, הדברים האלה עדיין קורים, אבל עם השפעה גדולה מגיעה אחריות גדולה, ו"13 סיבות" חייבת לצופים שלה ייצוג מאוזן של דמויות חזקות.

5. סלינה פאקינג גומז

היי דיסני, התגעגענו! בפורמט המקורי הסדרה הייתה אמורה לצאת כסרט שבו מגלמת הכוכבת האהובה את האנה בייקר. אך כאשר שונה הפורמט לסדרה, עברה גומז (25) לתפקיד מפיקה בפועל (עבודה טובה חבר'ה, עכשיו זה נשמע רציני). גומז כנראה לקחה את הטייטל ברצינות, כי היא הזרימה את צוות השחקנים לעשות קעקוע משותף שמסמל את המאבק בדיכאון (נקודה פסיק, כסמל להמשכיות). גומז לב שלנו הוציאה גם שיר בנושא וחילטרה קצת בסאונדטרק של שתי העונות. אז למה זאת בעיה? כוכבת הנוער היא עוד סיבה לצפות בסדרה הסופר בעייתית הזאת, והיח"צ הנוסף פשוט מבאס.

https://www.instagram.com/p/BSsBAQjgcq3/

6. אולד סקול מיוזע

קסטות בעונה הראשונה, פולארויד בעונה השנייה (סירייסלי?) – "13 סיבות" ממש מזיעה על נוסטלגיה ולא ברור למה. מה יקרה בעונה השלישית? יתגלו תקליטים ופטיפון שהאנה השאירה? אולי כוסות מחוברות בחוט?

7. דמויות משמימות

כמו בכל דרמת תיכון, גם כאן מקפידים על איפיון שבלוני של הדמויות (עם התאמות מתבקשות): הספורטאי האלים (ברייס), המעודדת הביצ'ית (ג'סיקה), צלם ספר המחזור (טיילור) שמתעד רגעים שהוא ממש לא אמור לראות, האנדר דוגס שמוצאים את עצמם במרכז העלילה (פאקינג קליי ג'נסן) והקדושה שנעשה לה עוול (אהובתנו האנה בייקר).

8. עלילה אובר דרמטית

מוות הוא אירוע דרמטי, אבל כמה אפשר למתוח את העלילה סביבו? קלטות מסתוריות, מבטים אחוזי אימה ופתקי איומים בלוקרים – אם היו משקיעים בעלילה, לא היה צורך בכינורות בכל פעם שדמות פותחת דלת.

9. סצנות גרפיות להחריד

כמו במקרה "סיפורה של שפחה", גם כאן המטרה היא לזעזע: החל מרעיון האשמה, דרך סצנות האונס וכמובן ההתאבדות עצמה. כאן לא חסכו מהצופים הצעירים דבר, וחבל: המטרה הייתה מושגת גם בלי העזרים הוויזואליים המוגזמים.

10. ההורים

כנראה שגם אנחנו היינו אבודים אם הילד שלנו היה מעורב בפרשת התאבדות של נערה, אבל ההורים ב"13 סיבות" הם פשוט עלה נידף. לדוגמא, קליי חוזר הביתה עם סימנים כחולים על הפנים כאילו שוחרר מהשבי. אמא שלו שואלת אותו מה קרה, הוא עונה לה שיספר לה בסופו של דבר והיא פשוט משחררת מזה. למי זה נשמע סביר? באיזו מציאות נערים בתיכון מנהלים לבדם דרמה בסדר גודל כזה?

11. מערכת החינוך

בעונה השנייה מתנהל משפט נגד בית הספר שלא פעל כדי לעזור להאנה. אז איפה ההנהלה? חבר הצוות היחיד שאנחנו פוגשים הוא היועץ, שרחוק מלייצג אותה. בהיעדר דמות המנהל/ת או המחנכ/ת, לצופים אין לאן להפנות אצבע מאשימה, והפער נותר מיותם. האם המסר לנערים ונערות הוא שאין להם אוזן קשבת בבית הספר?

12. טוני יודע כל דבר

אם יש דבר שצופים שונאים, זה הדמות שיודעת הכל ולא מגלה. טוני, שהאנה הפקידה על ניהול ההצגה, הוא פשוט טיפוס מעצבן: מתאמץ להיראות מסתורי, מתחכם ובעיקר משרת את מופע הייסורים הבלתי נסבל שכתבה האנה.

13. ההוא עם האופניים

אנחנו מבינים שצריך למלא 40 דקות בכל פרק, אבל זאת לא סיבה למלא את החורים עם קליי המעפן שרוכב על אופניים במבט חדור מטרה, כאילו הוא בדרך לשדוד בנק. אם היינו רוצים לצפות בבחורים מדוושים היינו יוצאים לראות את ג'ירו דה איטליה (בחרנו שלא).

← "13 סיבות", שתי העונות זמינות בנטפליקס

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד