מה עומד מאחורי קעקוע הנקודה-פסיק?

יותר ויותר אנשים מקעקעים על עצמם את סימן הפיסוק נקודה־פסיק. לא מדובר בגחמה טרנדית אלא באמירה אנושית מרגשת

פרויקט הSemicolon Tattoo
פרויקט הSemicolon Tattoo
16 ביולי 2015

דאגתם שמא סימני הפיסוק עומדים להיעלם מהעולם? השתגעתם מהמחשבה על דורות שסבורים ששתי נקודות הן אופן לגיטימי לסיים איתו משפט? ובכן, בשורה טובה: נראה שהדקדוק עושה קאמבק מכיוון בלתי צפוי. יותר ויותר אנשים מקעקעים על עצמם את סימן הפיסוק הנידח נקודה־פסיק. מתברר שלא תאווה לשימור חוקי הלשון עומדת מאחורי הטרנד, אלא הצהרה אנושית מסקרנת.

פרויקט נקודה־פסיק פרץ לאוויר העולם באביב 2013. איימי בלואל רצתה לכבד את זכר אביה שהתאבד והקימה "תנועה מבוססת תקווה שמטרתה להביא תקווה ואהבה לאנשים הנאבקים עם דיכאון, התמכרות ופציעה עצמית". התנועה מבקשת להוריד את שיעור ההתאבדויות, תוך הוצאת ההתאבדות והמצבים הנפשיים המובילים אליה ממחשכי הנפש אל לב השיח הציבורי ויצירת מעגלי תמיכה רחבים.

"אנחנו חולמים על עולם שבו בריחה אינה מושגת על ידי שימוש בסמים ואלכוהול", אומרת בלואל, "עולם שבו הרס עצמי אינו אפשרות". ובכן, למה נקודה־פסיק? מה הקשר של אותו סימן זניח יחסית לפרויקט מחמם לב שכזה? הנקודה־פסיק – חזק יותר מפסיק ולא סגור כנקודה – הוא סמל להמשכיות; למשפט שיכול היה להסתיים בנקודה נחרצת, אך כותבו ביכר לאפשר לו המשך שיתחבר אליו. הכותב או הסופר, עבור אנשי פרויקט נקודה־פסיק ותומכיהם, הוא האני הבוחר להמשיך את סיפור חייו במקום לסיימו. רעיון יפה שאינו חף מהמוטיב הנוצרי המרגיע של התחייה.

https://www.facebook.com/semicolontattoo/photos/a.642527922489410.1073741836.549418725133664/642892725786263

כמה חודשים אחרי חניכת פרויקט נקודה־פסיק הוקמה תנועה תומכת – פרויקט קעקוע נקודה־פסיק – שקראה להמונים לצייר או לחרוט על פרק ידם את סמל המאבק. בעמוד הפייסבוק שלהם הוציאו אנשי הפרויקט קריאה בזו הלשון: "כל מי שרוצה לפגוע בעצמו, שרוי בדיכאון, מדוכא, חרד, לא מאושר, שבור לב, חווה אובדן של אהוב – ציירו נקודה־פסיק על פרק היד שלכם". ההמונים נענו והם מעלים לאתר התנועה תמונות של הנקודה־פסיקים שלהם.

התנועה, שבסיסה באלבקרקי ניו מקסיקו, עורכת מדי שנה אירוע גדול בעיר שבו נוטלים חלק כל מקעקעי העיר והמונים מגיעים לסמן את עצמם כתמיכה בסולידריות נפשית. השמרנים דבקים בקעקוע הסימן האלגנטי על פרק היד, אך כעת הוא מופיע באזורים שונים בגוף, האקזוטי שבהם הוא מאחורי האוזן. אבל למה לקעקע, חבר'ה? לא מספיק סתם לתמוך? "קעקוע גורם לשיחות להתחיל", אומרים אנשי התנועה "כשמישהו רואה קעקוע שמעניין אותו, הוא שואל עליו וכך אפשר לספר מה עומד מאחוריו".

מלבד המסר החיוביסטי עצמו, עולה מפרויקט קעקוע נקודה־פסיק נקודה (פסיק) נוספת: אם הדור הקודם היה, לכל היותר, עונד צמיד גומי לסולידריות, הדור החדש מקעקע אותה על גופו. הגוף האנושי הופך יותר ויותר מפשט אינדיבידואלי למצע לגיטימי לשיח ולהבעת עמדות והזדהויות שונות. זו אנושיות חדשה, מופלאה.

https://www.facebook.com/semicolontattoo/photos/a.642527922489410.1073741836.549418725133664/642528779155991