טיים אאוט timeout

כלב הציד שעל מאדים

הנחתת ביגל שנעלמה לפני 11 שנה, ושהייתה אמורה לחקור את הביולוגיה האפשרית על מאדים ואת הגיאולוגיה שם, אותרה על קרקע מאדים

צילום: שאטרסטוק

בתחילת יוני 2003 יצאה לדרכה חללית אירופית ששמה "אקספרס מאדים" (Mars Express), שתפקידה העיקרי היה לחקור את כוכב הלכת מאדים ממסלול לווייני. תפקידה של החללית המסלולית היה לצלם את פני מאדים כדי לחקור את הֶרכב החומרים על פני השטח, להפעיל מכ"מ שבוחן את השכבות העמוקות יותר, ובמיוחד את המתרחש עד לשכבת הקרח התמידי, ולבדוק את האטמוספירה של כוכב הלכת. המשימה זכתה לשם "אקספרס" כיוון שהשיגור נבחר למועד שבו מאדים וכדור הארץ היו קרובים ביותר זה 60 אלף שנה – והדרך למאדים הייתה קצרה יחסית.

עם החללית המסלולית יצאה לאותה מטרה גם נחתת שתפקידה היה לחקור את הביולוגיה האפשרית על מאדים ואת הגיאולוגיה של פני השטח. כיוון ששני השותפים הראשיים לבניית הנחתת היו  אוניברסיטאות בריטיות (האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת לייסטר), והמטרה המדעית של הנחתת הייתה חקר החיים על מאדים, נבחר לה השם "בִּיגְל 2" (Beagle 2) – על שם אוניית המחקר שבה שט צ'ארלס דרווין (Darwin) במסעו הנודע. דרווין כתב בעקבות מסע זה את הספר "מוצא המינים" שבו הוסברה תורת התפתחות המינים – האבולוציה. כמו כן, ביגל הוא גם גזע של כלבי ציד.

הדמיה של הנחתת ביגל־2 על פני מאדים  צילום: סוכנות החלל האירופית ESA

הדמיה של הנחתת ביגל־2 על פני מאדים
צילום: סוכנות החלל האירופית ESA

במהלך הטיסה למאדים טסו שתי החלליות, המסלולית והנחתת, צמודות יחד. ב־19 בדצמבר 2003 שוחררה הנחתת מהחללית המסלולית הממשיכה להקיף את מאדים ולחקור אותו עד עצם היום הזה. לאחר השחרור מהחללית המסלולית שייטה הנחתת שישה ימים בחלל ובבוקר של 25 בדצמבר 2003 חדרה לאטמוספירה של מאדים. מגן חום הגן עליה כמו שנהוג ברוב החלליות החודרות לאטמוספירה במהירות גבוהה. מצנחים האטו את מהירות הנפילה, ובגובה של כ־200 מטרים מעל פני השטח נפתחו כריות אוויר שהגנו על הנחתת מהפגיעה בקרקע. הנחיתה עצמה התרחשה ב־4:45 זמן ישראל ב־25 בדצמבר.

לאחר הנחיתה, ועל פי התוכנית, הוצא האוויר מכריות ההגנה והנחתת נחשפה לשמים. בשלב זה, ארבעה לוחות של תאי שמש היו אמורים להתפרש מתוך הנחתת וזו הייתה אמורה להתחיל במחקר המדעי שיועד לה, שכלל גם יצירת קשר עם המפעילים על כדור הארץ דרך חללית אחרת, אמריקאית, שמקיפה את מאדים. הקשר לא נוצר, וגם ניסיונות חוזרים להתקשר דרך החללית אירופית כשלו. לאחר ניסיונות רבים, ב־6 בפברואר 2004, הוכרזה הנחתת ביגל־2 כאבודה. ניסיונות רבים לאתר את הנחתת על פני מאדים, בעזרת צילומים של החלליות המקיפות את כוכב הלכת, כשלו במשך שנים רבות. ההצלחה הגיעה רק ב־16 בינואר 2015.

החללית האמריקאית "חוקר מאדים" (Mars Reconnaissance Orbiter), המקיפה את מאדים משנת 2006, זיהתה את הנחתת בערך במקום הנחיתה המיועד במישורי איסידיס (Isidis Planitia), שהוא כנראה קרקעית של ים עתיק, כך שפני השטח שם חלקים יחסית. ניתוח הצילומים מהמסלול מראֶה כי הנחתת הגיעה שלמה אל פני מאדים, והכיסוי העליון שלה וגם המצנח נמצאו בקרבתה. הניתוח הראה כי התקלה הייתה בפרישת אחד מלוחות תאי השמש; זה נפתח רק חלקית ועקב כך נחסמה האנטנה ולא ניתן היה ליצור קשר עם ביגל־2. מהנדסי חלל אירופים עומדים לקיים סדרת דיונים כדי ללמוד את הלקחים מאירוע זה. עם זאת, מצערת העובדה שהחוקר הראשי של משימת ביגל־2, פרופ' קולין פילינג'ר (Pillinger) לא זכה לשמוע על מציאת הנחתת; הוא נפטר לפני כשנה.

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: ea568bea4078947