טיים אאוט timeout

אותו הדבר

| מאת: אוניברסיטת בן גוריון, אמיר רוזנבליט

בניגוד לתפישה הקיימת, לא נמצאו הבדלים משמעותיים במבנה מוחם של אוטיסטים בהשוואה לבעלי התפתחות רגילה

צילום: שאטרסטוק

במחקר ה־MRI הגדול ביותר שנעשה עד היום, חוקרים מאוניברסיטת בן־גוריון שבנגב ומאוניברסיטת קרנגי מלון שבארצות הברית מצאו שהאנטומיה של המוח בילדים מעל גיל שש ובמבוגרים עם אוטיזם אינה מגלה הבדלים מהותיים ביחס לזו של בעלי התפתחות רגילה. המחקר "ליקויים אבנורמליים אנטומיים באוטיזם?" פורסם לאחרונה בכתב העתCerebral Cortex מאוקספורד. "הממצאים שלנו מציעים תשובות ברורות לכמה מחלוקות מדעיות בנוגע לאנטומיה של המוח, שאלות המעסיקות את חקר האוטיזם בעשורים האחרונים", מסביר ד"ר אילן דינשטיין מהמחלקה לפסיכולוגיה והמחלקה למדעי המוח והמדעים הקוגניטיביים באוניברסיטת בן־גוריון שבנגב. "המחקר סותר השערות קודמות שלפיהן אוטיזם קשור להבדלים במבנה המוח, כגון נפח המוח, עובי קליפת המוח, או גודלם של אזורים ספציפיים במוח", מדגיש ד"ר דינשטיין.

החוקרים השתמשו בנתונים ממאגר המידע ABIDE (ראשי תיבות: Autism Brain Imaging Data Exchange), המאפשר לערוך השוואות בקנה מידה גדול של סריקות MRI אנטומיות בין קבוצת האוטיזם לקבוצת הביקורת, ולפתור שאלות חשובות רבות. מאגר נתונים זה, שנפתח לאחרונה, הוא לקט עולמי של סריקות MRI של יותר מ־1,000 נבדקים (מחציתם עם אוטיזם ומחציתם שייכים לקבוצת ביקורת) בני 6 עד 35.

אין כמעט הבדלים

"במחקר ביצענו בדיקות מפורטות מאוד של הסריקות האנטומיות, שכללו חלוקה של כל מוח ליותר מ־180 אזורים, ואומדן של מדדים אנטומיים שונים כגון נפח, פני השטח, ועוביו של כל אזור ואזור. לאחר מכן בחנו כיצד קבוצת האוטיזם וקבוצת הביקורת נבדלו בהתייחס לכל אזור, וגם בהתייחס לקבוצות של אזורים, תוך שימוש בניתוחים שבהם נבחנו הבדלים רבי משתנים בין הקבוצות. התוצאה הבולטת ביותר של הניתוחים הללו הייתה שההטרוגניות האנטומית בתוך כל אחת מהקבוצות הייתה עצומה והאפילה על ההבדלים הקטנים בין הקבוצות". ד"ר דינשטיין מסביר: "לדוגמה, פרטים מקבוצת הביקורת יכלו להיות שונים זה מזה ב־80־90 אחוז  בנפחי המוח שלהם, בעוד קבוצת האוטיזם וקבוצת הביקורת נבדלו בנפחי המוח שלהן ב־2־3 אחוזים לכל היותר (תלוי באופן שבו בחרנו את הפרטים שנבדקו)".

מסקנה זו עומדת בניגוד חד לדיווחים רבים על הבדלים אנטומיים משמעותיים שתוארו במחקרים קטנים יותר, שלרוב כללו השוואות של 40 עד 50 פרטים. "התוצאות הללו מרמזות שאוטיזם אינה תסמונת הנובעת מפתולוגיה אנטומית ספציפית, ושהמדענים לא יוכלו להסתמך על האנטומיה בלבד כדי להסביר או לזהות את המנגנונים העומדים מאחורי התסמונת", מסביר דינשטיין.

אם בין אנשים ללא אוטיזם לבין אנשים עם אוטיזם אין הבדלים אנטומיים, כיצד אפשר להתקדם בהבנת הביולוגיה של התסמונת? החוקרים מדגישים כי חשוב להבין שתוצאות המחקר מתייחסות רק לנבדקים מגיל 6 ומעלה. ייתכן כי יש מדדים אנטומיים בגילים צעירים יותר שיכולים לעזור בהבנת התסמונת. אפשרויות אחרות הן שימוש בסריקות MRI אחרות, המאפשרות הסתכלות על החיבוריות (הקישוריות) במוח (זיהוי של מסלולי תקשורת המאפשרים לתאי עצב באזור אחד במוח לתקשר עם תאי עצב באזורים אחרים), או על תִפקוד/פעילות המוח בתגובה לגירויים שונים, או במהלך ביצוע משימות שונות. על פי החוקרים חשוב להבין שבוודאות אוטיזם קשור בשינויים מוחיים, וכי משהו בתפקוד ו/או במבנה המוח ששונה, גורם לשינוי ההתנהגותי, אך כנראה שמדובר בהבדלים עדינים שאי אפשר לזהות בסריקות MRI אנטומיות רגילות. כדי להגיע למצב שבו יהיה אפשר לזהות ולטפל באוטיזם באמצעים ביולוגיים יש צורך בזיהוי של הבדלים אלו.

כחלק ממאמץ החיפוש עומד להיפתח מרכז אוטיזם קליני־מחקרי ראשון מסוגו בארץ בשיתוף מדענים מאוניברסיטת בן־גוריון, שיחקור לא רק את מבנה המוח ופעילותו, אלא גם את הגנטיקה, המטבוליזם וההתנהגות באוטיזם. במרכז יפעלו רופאים ופסיכולוגים שיאבחנו את התסמונת ויטפלו בה (in.bgu.ac.il/en/autism). בעבודה המשותפת הם יתמקדו בזיהוי של גורמי סיכון לאוטיזם, מציאת מדדים ביולוגיים לאִבחון מוקדם של אוטיזם, והבנת המנגנונים המוחיים של התסמונת בשלביה הראשונים.

חוקרים אחרים שהשתתפו במחקר זה הם ד"ר סיגל ברמן מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן־גוריון, פרופ' מרלן בהרמן מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קרנגי מלון, ושלומי האר, דוקטורנט במחלקה למדעי המוח והמדעים הקוגניטיביים באוניברסיטת בן־גוריון.

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 36d620a7ed5f4c1c4