אהלן, איימן סיכסק

אהלן למשורר איימן סיכסק. איזה פוסט פסיכי הבאת השבוע בפייסבוק: חבר יהודי הזמין אותך לליל הסדר אצלו במשפחה ואחר כך התברר שאחד הקרובים שלו הוא שב"כניק ואסור לו להיות איתך באותו החדר! לא ייאמן אילו שקרים אנשים ממציאים כדי להבטיח לעצמם יותר קניידלעך.

"אני כבר לא בטוח בשום דבר. היה לי כבר מקרה שביקרתי בבית של חבר קרוב שאבא שלו עבד במשרה בכירה בשב"כ, ואחרי הביקור דיברנו עם חבר שלישי מיפו שעובד במשטרה והוא אמר שבדק במחשבים בעבודה והשם שלי אשכרה עלה דרגה מבחינת חומרה ברשימות של המשטרה והשב"כ וכל זה".

אם ככה, יש מצב שההזמנה לליל הסדר הייתה בכלל מלכודת?

"החבר הזה הזמין אותי כבר שלוש פעמים לליל הסדר ותמיד התחמקתי בכל מיני דרכים, בעיקר כי כל החברים שלי מספרים תמיד כמה הם סובלים בליל הסדר".

אצל המוסלמים אין קטע שכולם מתבכיינים על החגים המשפחתיים אבל בסוף באים כל שנה כמו ילדים טובים?

"ברור, גם אצלנו יש את הקטע הזה, אבל ההבדל הוא שהרמדן, שהוא החג הכי משמעותי, הוא חג מאוד שמח. יש באמת שמחה אמיתית בלילות הרמדן למרות הצום, ובליל הסדר יש משהו דידקטי ומעיק לפי מה שאני מבין. בכל מקרה, הפעם אמרתי יאללה, נלך על ההזמנה שלו, ואז הוא סיפר במשפחה שאני בא וזה מה שקרה. השב"כניק הוא אח שלו ומתברר שהחשש הוא שאם הוא ואני נהיה באותו החדר, אולי ייפלט לו משהו".

פריסת הכוחות ברמת הגולן או חתיכה של כרפס?

"אין לי מושג. שמע, כשכתבתי את הפוסט הזה לא ידעתי כמה רעש זה יתפוס, כמה תגובות וזה".

סיפקת הזדמנות לחברים השמאלנים שלך להפציץ בבדיחות קרש על היהדות עם קצת הלקאה עצמית על ישראל, ואתה עוד מתפלא שהם עפו על עצמם?

"כן, הא… תכלס הייתי צריך לראות את זה בא".

חשבת כבר על משפטים שוברי קרח בארוחה? נגיד: "אז מי ראה את 'שומרי הסף'? אגב דליה, התפוחי אדמה נהדרים".

"חשבתי לשאול את השב"כניק: 'תגיד, כמה גבוה אתה בשב"כ מאחד עד מוות לערבים?'. האמת שכערבי ישראלי אתה לומד איזו גזענות לקחת ברצינות ואיזו גזענות אין דרך אלא לצחוק עליה. להבדיל מהבידוק בשדה התעופה, למשל, ששם יש ממש כוונה להשפיל, מקרים כמו המקרה הזה הם פשוט מגוחכים ומצחיקים".

בתור ערבי משתכנז, אילו מהמאכלים של ליל הסדר אכלת כבר בחייך מתוך רצון חופשי?

"גפילטע פיש לא אכלתי, זה נשמע לי נורא לעשות את זה לדג. קניידלעך אכלתי כי פעם עבדתי בהרצליה והייתה ליד העבודה מסעדה יהודית בשם צימעס והלכנו לשם. האמת שזה היה טעים. חרוסת לא אכלתי, אני איש של מילים וזה תמיד נשמע לי נורא, נשמע כמו 'איכסה'".