אושו אחרי המלחמה: יובל "קורהה" איטח ידאג שתפרקו את המתחים במדיטציה

המלחמה הכבידה לכם על הנשמה? אולי סוף שבוע של מדיטציה הוא הפתרון בשבילכם

יובל איטח קורהה. צילום: יח"צ
יובל איטח קורהה. צילום: יח"צ
4 בספטמבר 2014

יובל "קורהה" איטח, נגמרה המלחמה. מה עושים?

"וואו, נושמים קצת, לא? יוצאים החוצה, רואים את החבר'ה, רוקדים. פסטיבל!"

אחרי שנים בהודו ובמרכז הבינלאומי של אושו, איטח נכנס לתחום האירועים ההמוניים, קודם בארגון סמינרים וכנסים בארץ עם מרצים ומנחים מחו"ל, ומשם ארגון מסיבות, הופעות חיות ופסטיבלים. בחודש ספטמבר הוא עורך שני פסטיבלים בגבעת חביבה: פסטיבל אושו השביעי, ש"נדחה בחודש בגלל המלחמה וסוף סוף קורה", ב-4-6.9, ופסטיבל המוזיקה, הריקוד והתנועה "באדיווייז" בשיתוף פורטל "דרך הגוף", ב-25-27.9.

הפסטיבלים האלו הם סוג של תגובה שלך למצב.

"לא הייתי אומר. הם נראים ככה כי זה המצב, ואז פתאום זה מה שקורה. זה משהו שאני עושה ומפיק שנים כי זה מה שאני אוהב ויש לי להביא לפה, זה הדברים שפגשתי בדרך וזה מה שבא לי להוציא החוצה. ברור שהם רלוונטיים למצב, ברור שזה מייצר איזושהי אלטרנטיבה אחרת ונותן איזשהו מענה, דווקא עכשיו בגלל כל מה שעבר עלינו, בגלל החודשיים האחרונים, לדעתי יש לזה מאוד מאוד מקום, להתכנס, לצאת מהבית לטבע, לצאת לרקוד, להתפנן, לפגוש אנשים, ליהנות. זה מייצר מקום שאפשר לעשות את זה בכיף. לא כהתרסה, פשוט כי זה כיף ומעניין ומייצר תוכן".

הפסטיבלים מחולקים למתחמים נושאיים, שבהם נערכות סדנאות, להפנינג שמאפשר מפגש בין המשתתפים, ולהופעות. בפסטיבל אושו יש מתחמים בנושאים כמו תרפיה, מדיטציה, מערכות יחסים, ריקוד ותנועה, גוף טיפול ומגע, מודעות ותזונה וגם אולם שקט, "שכל מה שקורה בו זה שיש בו שקט", כפי שמגדיר זאת איטח. בפסטיבל באדיווייז יש בין השאר מתחמים של אמנויות הבמה, תבונת הגוף, אימפרוביזציה, מחול עכשווי ואמנויות מהמזרח.

"מה שמייחד את הפסטיבלים זה קודם כל שיש בהם תוכן ומוזיקה", מסביר איטח. "אלה לא פסטיבלים המוניים, זה איזה 1000-1500 איש, אנשים ממש עוברים דברים תוך כדי. זה לא המוני, זה לא מסחרי כזה, זה לא בום בום בום, לעשות כמה שיותר, אלא יש בזה משהו משפחתי בצורה מסויימת. בפסטיבל בגודל כזה אתה בסוף די מכיר את כולם, לפחות בפנים, בעיניים. זה אינטימי יותר".

אתה חושב שלאירועים כאלה יש השפעה חיובית ארוכת טווח שמשנה תפיסות, משנה מציאות?

"כן. אני חושב שזה יותר תלוי בבנאדם. בתוך הפסטיבל נמצאים ומועלים הרבה דברים, וזה תלוי כמה הבנאדם פתוח וכמה יש לו מקום לזה. אנשים יכולים לבוא לשם ולמצוא הרבה מאוד כלים והמון דלתות, טכניקות, מורים. גם העניין עצמו, מעבר לתוכן, קורה שם משהו בין האנשים, ואני מכיר לא מעט אנשים שבאו ואמרו שזה שינה להם דברים מאוד משמעותיים בחיים".