אימת הגלגלים

כלי התחבורה העיקרי שלי הוא אופניים. כולם אוהבים אופניים. אופניים הם הרכב העירוני המושלם: זול, אקולוגי, צודק חברתית וטוב לכושר. אבל צריך להודות שהאופניים הפכו למכה עירונית בשנה האחרונה. היתקלויות בין רוכבי אופניים להולכי רגל הפכו לעניין שבשגרה. הבעיה הקשה יותר היא כלי הרכב החשמליים – הקורקינטים והאופניים – שנוסעים במהירות של טוסטוס 50 סמ"ק מצוי, רק בלי הקסדות, המראות, הביטוח, חוקי התנועה וכל הג'אז הזה.

אם הכלים האלו היו נעים בשבילים נפרדים או על הכביש – ניחא, אבל חלק ניכר משבילי האופניים בתל אביב נסלל על המדרכות. למעשה, "נסלל" זו הגדרה מעט מופרזת. לכל היותר, שבילי האופניים האלו סומנו על המדרכות, ושם מצוי מטרד מסוג הולכי רגל שהרוכבים צריכים לנפנף מדרכם.

המצב עוד נסבל בשדרות, היכן שמרבית ההולכים וכלי הרכב מצייתים להסדרים החדשים (החריג היחיד הן שדרות בן גוריון, שבהן יש מסלול מרכזי אחד שעליו כולם נעים בערבוביה, ולצדו שביל צדדי שנותר נטוש). אבל יש מקומות ממש מסוכנים: לפני כמה חודשים התנגש בי רוכב אופניים נלהב שחתך סיבוב על הטיילת. זה נגמר בדימום קל מהאף, שפשוף ברגל ולא יותר; אבל הליכה עם ילד או עם קשיש באבן גבירול למשל היא פרויקט הרה אסון, בעיקר היכן שתחנת אוטובוס או קטע מדרכה צר שולח את הרוכבים לתמרונים במהירות מטורפת.

אני לא טרחתי ללכת לרופא אחרי אותה תאונה קלה על הטיילת, ובטח לא למשטרה. כך גם המונים אחרים שספגו נפילות או מכות, ושחפציהם נשברו בהתנגשויות. היו גם מי ששברו ידיים ורגליים. עדויות מהסוג הזה לא חסרות – אפשר למצוא אותן כל יום ברשתות החברתיות. איש לא מבטח או מפצה את הולכי הרגל האלו, ואפילו אם אין שום פגיעה פיזית, גסות הרוח היומיומית של חלק מהרוכבים כלפי ההולכים, החולמים בהקיץ או התועים בדרך היא לא עניין פעוט. הרחובות נועדו, אחרי הכל, גם לשוטטות.

פניתי לעירייה: אחרי הכל, היא זו שהחליטה לערבב את רוכבי האופניים עם הולכי הרגל על המדרכות ובשדרות. את תפוצת הרכבים החשמליים אי אפשר היה לשער לפני כמה שנים, אבל אפשר לצפות מחולדאי לקחת אחריות על הנעשה בעיר. אחרי הכל, סמל הקמפיין האחרון שלו היה האופניים. שאלתי אם נעשה סקר או אם יש לעירייה סטטיסטיקה של פגיעות בהולכי רגל מצדם של אופניים וכלי רכב חשמליים, וכן אם יש כוונה להוריד את שבילי האופניים מהמדרכות לאור המציאות החדשה. התשובות היו "לא", ו"לא" בהתאמה. האחריות מגולגלת, במיטב המסורת, לממשלה.

"כל שבילי האופניים העירוניים נסללים בהתאם לקובץ הנחיות משרד התחבורה", נמסר מהעירייה. "השבילים נסללים בתוך עיר קיימת ולכן חלקם, כמו בשאר הערים בעולם, משותפים למדרכות ולכבישים. עם זאת, השבילים שייסללו בעתיד יהיו ברובם מופרדים מהמדרכה ומהכביש, כדוגמת נתיבי האופניים ברחובות פנקס, משה דיין, שינקין, בטיילת ועוד".