"רמת אביב ג'" חוגגת 20: איך הסדרה השפיעה על השכונה?

ביולי 1995 עלתה לשידור אופרת הסבון הישראלית הראשונה, "רמת אביב ג'", שהפכה שכונה מנומנמת לסמל האולטימטיבי לתל אביביות העשירה והמנותקת. בצדק? נראה שלא. קיצור תולדות השכונה הצפון תל אביבית, מהקמתה בשנות ה־70 עד הקרב בין העשירים והחב"דניקים

12 ביולי 2015

במהלך הטירונות הצבאית שלי, בשנה האחרונה של המילניום הקודם, ניסיתי תמיד להתחמק מהשאלה היכן אני גר. אם הייתי חייב הייתי אומר "תל אביב", אם לא היו מוותרים הייתי מוסיף "רמת אביב" ורק אם ממש היו מתעקשים הייתי מודה "רמת אביב ג'". התשובה הובילה תמיד לשאלת ההמשך: "וואלה, אתה מכיר את יעל בר זוהר?".

20 שנים חלפו מאז עלתה אופרת הסבון הראשונה בטלוויזיה המסחרית הישראלית למסך ערוץ 2 הצעיר ביולי 1995. לאורך שבע עונות היא שלטה בלוח השידורים ואפילו עקפה ברייטינג את החדשות ואת שידורי המונדיאל, גם אם נקטלה בידי המבקרים. הסדרה, שנוצרה על ידי יורם גלובוס ויואל זילברג ז"ל עבור טלעד, הציגה אסקפיזם צרוף של תככים ומזימות, בגידות וכסף גדול על רקע ניהול חברת האופנה אופל; וציירה את השכונה כבוורלי הילס מקומית וכסמל של נהנתנות ואליטיזם של האלפיון העליון. דמויות המפתח היו שרון לינוביץ' – נערה יפה ומפונקת בגילומה של יעל בר זוהר, ילידת השכונה שעד אז הייתה אלמונית יחסית; אמה של שרון, עידית לינוביץ' – הביץ' הישראלית הראשונה בגילומה של גילת אנקורי. צוות השחקנים כלל גם את נועה תשבי (מעצבת האופנה דפנה מאור), ליאור מילר (דין, מאהבה של שרון), יונתן קוניאק (ליאון, מעצב אופנה גיי) וגלית גוטמן (מעצבת האופנה אודליה ציפורי).

מתוך "רמת אביב ג'"
מתוך "רמת אביב ג'"

עם זאת הפער בין הדימוי הנוצץ שבנתה הסדרה לבין השכונה עצמה היה עצום. רמת אביב ג' התפתחה במהלך שנות ה־70 כחלק מתנופת הבנייה של ממשלת רבין הראשונה והתפשטות נווה אביבים צפונה, וכלל לא נחשבה ליוקרתית בשל ריחוקה ממרכז העיר. כחלק מתוכנית הדיור הציבורי היא אוכלסה בשנות ה־80 בזוגות צעירים ובזכאים לדיור, בנייניה התנשאו לגובה של שש או שמונה קומות והכילו דירות בנות שלושה או ארבעה חדרים בלבד. רק בשנות ה־90 התווספו לשכונה מגדלי מגורים יוקרתיים עם דירות רחבות ידיים, אבל האליטות הפוליטיות, המשפטיות, האקדמיות, הביטחוניות והכלכליות לא התגוררו בה אלא בנווה אביבים הסמוכה (רבין, פרס ודודו טופז), בצהלה או באפקה.

מדוע בחרו יוצרי הסדרה להציג דווקא את רמת אביב ג' כסמל סטטוס יוקרתי, אף שאפילו במונטאז' הפתיחה לא הצליחה להתחזות לגרסת הלבנט של בוורלי הילס? "יורם גלובוס גר ברמת אביב ג' ויואל זילברג גר באפקה וזה מה שהם הכירו", מספר גל פרידמן, הכותב הראשי של הסדרה. "השם רמת אביב ג' גם מאוד מעצבן, ואם היו קוראים לסדרה ׳אפקה׳ זה היה מאוד משעמם".

פרידמן מספר שלמרות הצלחתה העקבית ואורך חייה – נצח במונחי הטלוויזיה הישראלית – התביישה הזכיינית טלעד בסדרה. "עוזי פלד (מנכ"ל ומייסד טלעד – ע"י) היה משבח כל הזמן את 'פלורנטין' ואת 'עובדה', אבל אף פעם לא היה מזכיר את 'רמת אביב ג'", נזכר פרידמן. "היינו תרנגולת שמטילה ביצי זהב אבל אף אחד לא רצה קשר איתה. כשהצענו רעיונות דומים לסדרות אחרות שמושפעות מ'דאלאס' או 'שושלת' אף אחד לא רצה לשמוע. הספיקה להם 'רמת אביב ג' אחת'".

באותן שנים שבהן הובילה הסדרה את טבלת הרייטינג, חל זינוק בביקוש לדירות ברמת אביב ג' שנהנתה מהדימוי הטלוויזיוני שנוצר לה. "רבים שניזונו מהסדרה עברו באותה תקופה לשכונה", נזכר עמי גרינברג, לשעבר יו"ר ועד רמת אביב ג' ובעל משרד התיווך ע.גרינברג נכסים שפועל זה 30 שנים במרכז שוסטר. "כעבור כמה שנים כבר הבינו שזו שכונה רגילה, רק עם רמה סוציו־אקונומית קצת יותר גבוהה".

גרינברג מספר שעדיין יש ביקוש רב לגור ברמת אביב ג', שבה מתגוררים כ־15 אלף תושבים, אבל אין מספיק מצאי דירות, והדבר מוביל לרמות מחירים גבוהות. הוא מעריך כי 60 אחוז מתושבי השכונה כיום הם תושבים ותיקים בעלי מקצועות חופשיים, אך אף שרוב הצעירים מעדיפים את מרכז העיר, גם בשכונה ישנם זוגות צעירים שנעזרו בהוריהם כדי לרכוש בה דירה. "מחירי הנדל"ן במרכז תל אביב עדיין גבוהים ב־10־15 אחוזים מאלה שברמת אביב ג'", הוא מציין. חנות במרכז שוסטר, המשתרעת על שטח של 39 מ"ר וגלריה של 13 מ"ר, שנמכרה לפני כ־20 שנה ב־85 אלף דולר, תעלה כיום כ־4 מיליון ש"ח, שהם יותר ממחירה של דירת ארבעה חדרים בשכונה שמחירה נע בין 2.3 ל־3 מיליון ש"ח. "אף בעל חנות במרכז שוסטר לא מוכר את החנות שלו, ובצדק מבחינתו. חנות כזו מניבה רווח של לפחות 20 אלף ש"ח בחודש".

צילום: Shutterstock
צילום: Shutterstock

הבחורים החדשים בבלוק

בעשור האחרון, ואף למעלה מכך, עמדה רמת אביב ג' במרכזו של מאבק דת עז שהתנהל בין עמותות כמו רמת אביב חופשית לפעילי חב"ד שהתמקמו בשכונה והעמיקו פעולתם בה, תוך הקמת מרכז גדול בנווה אביבים ובית חב"ד בחניון של מרכז שוסטר. מאבק משפטי התנהל נגד מוסדות חרדיים שהוקמו, לכאורה באופן לא חוקי, והפגנות סוערות התקיימו נגד התחרדות השכונה. מלבד טענות לכפייה דתית אמרו חלק מהתושבים שפעילות חב"ד מורידה את ערך דירותיהם.

ב־15 השנים האחרונות התנהל מאבק פנים שכונתי בעניין הקמת בית כנסת ברחוב אליהו חכים, שיתפרש על פני שני דונם ו־1,000 מ"ר. ועד רמת אביב ג׳ הקים לשם כך את עמותת “בית הכנסת לכלל ישראל" וזכה לסיוע מהעירייה בהקצאת הקרקע ובמתן היתר בנייה. בשבוע הבא צפויות להתחיל העבודות, שיסתיימו בעוד כשנה וחצי לערך.

על רקע משקעים אלה, ניצלה במערכת הבחירות האחרונה מפלגת ש"ס את המוניטין של רמת אביב ג' כחלק מקמפיין “השקופים" שניהל ספי שקד. בשכונה נתלו שלטים שעליהם נכתב "אם אתה גר ברמת אביב, אל תצביע לנו. אם אתה עובד בשביל מי שגר ברמת אביב – רק ש"ס". שקד, שלמרבה האירוניה עבר לגור לאחרונה ברמת אביב לאחר שגם התגורר בה בעבר כחייל משוחרר, מודע לאופי השכונה ותושביה, אך כקמפיינר בחר לנצל את היותה סמל לישראל הלבנה והשבעה שבה מתגורר בין גם יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד.

"המטרה הייתה להסיט את הדיון מהקלטת של הרב עובדיה לעיסוק בנושא אחר", מודה שקד. "בחבילת שילוט של 200 אלף ש"ח קיבלנו מדיה בשווי מיליון וחצי ש"ח, רק הודות לפולמוס שנוצר וסימן לקהל הבוחרים של ש"ס את ההבדלים בין השכבות החלשות למעמד הביניים והגבוה בישראל. מבחינה זו רמת אביב ג' הייתה יופי של סמל לפרובוקציה הזו".