חשוב להכיר: משמר בעלי החיים

ממש מתחת לאף שלנו פועלת עמותה יוצאת דופן: "משמר בעלי החיים" מקימה ומתפעלת יחידות מתנדבים שיש להן סמכות חוקית לאכוף את חוק צער בעלי חיים, מה שאומר שהמתנדבים מגיעים לבתים בעקבות תלונות על התעללות או הזנחת בעלי חיים. המתנדבים, שעוברים קורס הכשרה, יוצאים שלוש פעמים בשבוע לטפל בתלונות שנאספות דרך מוקד 106, הפייסבוק, אתר האינטרנט של העמותה או עמותות אחרות. כיום פועלת העמותה בתל אביב, בבת ים, בחולון ובאזור, ושואפת להרחיב את פעילותה לכל הארץ. בשביל זה היא צריכה אתכם – כמתנדבים או כתורמים לקמפיין הד-סטארט שרץ בימים אלה ממש.

מה בדיוק אתם עושים?
"הייחוד של העמותה הוא שאנחנו היחידים שיוצאים לשטח", מסביר דורון ברנר, מייסד ויו"ר משמר בעלי החיים. "במעל 90% מהפניות שמתקבלות לא מדובר בהתעללות חמורה אלא בהזנחה. מקרים של התעללות בזדון הם נדירים וקשה להגיע אליהם, אבל חשוב להבין שגם הזנחה היא התעללות. אפילו כשאנשים שולחים את הכלב לבד לצאת ולחזור זה סוג של התעללות – הוא יכול להידרס, להיגנב או להילקח לקרבות כלבים". עוד מוסיף ברנר: "בביקור הראשון אנחנו נותנים אזהרה. לרוב, בביקור השני או השלישי אנחנו רואים שכל מה שביקשנו בוצע. במקרים הקיצוניים אנחנו יכולים להחרים את בעל החיים או לשלול רישיון באישור הווטרינר העירוני".

בהצטרפות לסיור שגרתי, שיוצא מהכלבייה העירונית, ניכרו ההשקעה והאכפתיות של פעילי העמותה. אם אין מענה בדירה מסוימת, המתנדבים יחזרו למקום עד שיבררו את המקרה. בינתיים, השטח נסרק במטרה להבין כמה שיותר פרטים גם בלי להיכנס לבית, עד שדרך החלון מצליחים לראות את הכלב הקשור. "נצטרך לברר למה הוא ברצועה בבית. אם היינו רואים כלב שכולו עור ועצמות היינו דואגים לפעולה דחופה כבר מחר", אומר יאיר אבני, אחד המתנדבים. בדירה אחרת בעל הכלבה מבקש לדעת מי מהשכנים התלונן, והמתנדבים מסרבים למסור פרטים.

צילום באדיבות משמר בעלי החיים

לא מפחיד לפעמים לעמוד מול אנשים מסוימים?
"יש אנשים שעומדים בפניהם ומריחים איום, אבל צריך לדעת לתמרן ועם הזמן והניסיון צוברים ביטחון", אומר דני מוזס, אחראי המשמרת.

איזה מקרה נגע בך במיוחד?
"הגענו לדירה באיזור פלורנטין בעקבות תלונה", נזכר יאיר אבני. "פגשנו שם אישה מבוגרת ומוגבלת בהליכה שהכלב הוא כל חייה, אבל לא היו לה את הכוחות לטייל איתו. ראו על הכלב שהוא אוהב אותה. כפתרון, חיפשנו מישהו מהאיזור שמטייל עם כלבים ויוכל לסייע, מבלי שנפריד ביניהם".

הציבור לא תמיד מרוצה מהמדיניות הסלחנית, שאומרת שלא מיד יוחרם כל בעל חיים. "יש ציפייה תובענית שנחרים כל כלב. אנשים לא מבינים שלרוב אין לזה עילה חוקית. בנוסף, אם יש הקשבה של הבעלים ונכונות לשנות, זה עדיף מהאלטרנטיבה – כלבייה. מבחינתנו להחרים זה המוצא אחרון".

איזה שינוי העמותה עשתה בשנות פעילותה?
"הצלנו אלפי בעלי חיים, חלקם היו גוועים ברעב ללא התערבותנו. טיפלנו כמעט בכל סוגי ההזנחה וההתעללות: הרעלה, סכסוכי שכנים שנובעים מהאכלת חתולים, כלבים שקשורים ברצועה קצרה מדי, הזנחה רפואית, סוסים וכלבים גנובים. בסכסוכי שכנים אנחנו מצליחים לפשר במקרים שלא נפתרו שנים. טובת בעל החיים היא למצוא את האיזון בין הצדדים – שתימשך ההאכלה אבל בפינה נסתרת, באופן יבש ומסודר. אלה דברים שאנחנו עושים ושהרשויות לא יתפנו אליהם לעולם".

באמצעות פרויקט ההד-סטארט, מנסה העמותה לגייס 250 אלף ₪. "אם יהיה תקציב נוכל לאתר מתנדבים, להכשיר אותם, להקים יחידות, לעבוד מול הרשויות ולדאוג לבעלי החיים שאנחנו כן מחרימים לטיפול רפואי", אומר ברנר. פרויקט ההתרמה פתוח עד ה-29.5, ותרומה מזכה בפינוקים כמו מזון לבעלי חיים, כרטיס לתאטרון, עוגה ועוד.

בנוסף לתרומות ולפעילי השטח, העמותה זקוקה למתנדבים בתחומים נוספים: "אנו שואפים שהמדינה תיתן לעמותה סמכות חוקית כמו בארצות הברית ובאנגליה, ולא תחת הווטרינריה העירונית. אנחנו מחפשים סטודנטים שיעזרו לנו לקדם את זה ברמה המשפטית והפרלמנטרית", אומר ברנר.

בת אל מימון ואיתי רצרסדורפר הם סטודנטים באוניברסיטת ת"א שמתנדבים בעמותה במסגרת תכנית "מתחברים" של הדקאנט. "הופתעתי לטובה מכמות האנשים שפונים ומהאהבה לבעלי החיים, ומצד שני הופתעתי מכמות מקרי ההתעללות וההזנחה", אומרת מימון. רצרסדורפר, שמצלם ועורך עבור העמותה, מוסיף כי "לפעמים גם אצל אנשים שאוהבים בעלי חיים אין את המודעות לטיפול נכון. אני מקווה שככל שפעילות העמותה תתרחב, הערכים האלו יהפכו נפוצים יותר ומובנים מאליהם".