אופקים חדשים

ממש לא מזמן, אם כי לפעמים יש הרגשה שעברו שני עשורים מאז, יצאו רבבות מתושבי מדינת ישראל וצעקו את מה שכולם כבר ידעו שנים, אבל דיברו עליו רק בבתי-הקפה ובארוחות משפחתיות – המצב בארץ לא טוב. גרוע מכך, המצב כאן רע, ובלי שום קשר לאלו שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו. מדינת ישראל, הבית שלנו, מתקלקלת: במרכז הארץ יקר מדי לחיות ומחוץ למרכז אין סיבה לחיות. זוגות צעירים מתקשים, או אם לדייק – לא מצליחים להרשות לעצמם לקנות דירה קטנה שיוכלו לקרוא לה "בית", ונאלצים לגור באופן קבוע בבתים שבבעלותם של אחרים.

והנה, בזמן שרובנו ממשיכים לחפש פתרונות לטווח הקצר, ארבעה צעירים, דווקא מצפון תל-אביב, החליטו לחפש פתרון לבעיה כולה. מה שמדהים, זה שהם גם מצאו אחד כזה, בדמות עיר צעירים חדשה שתבנה בסגנון התל-אביבי ותתפקד כמותה, אבל בדרום הארץ – איפה שעדיין זול. מה שעוד יותר מדהים, זו העובדה שאלו לא רק דיבורים. הפרויקט השאפתני הזה יצא לדרך לפני קצת יותר משנה, והצליח לסחוף אחריו מספר רב של תומכים, ביניהם אנשי אקדמיה, ראשי ערים, ולאחרונה אף את שר השיכון. הכירו את מהפכת הדיור החדשה – 'יוזמת נח'.

ב'נח' ייסדנו את עיר הצעירים

יוזמת נח קרמה עור וגידים מתוך כורח הצעירים להתמודד עם המציאות הכלכלית בארץ. "כחלק מההשפעות של המחאה החברתית בקיץ 2011 הגענו למסקנה שצריך לעשות כאן משהו", מספר בן טופור, יו"ר יוזמת נח. "עלו הרבה רעיונות בהתחלה, ולקח זמן עד שהרעיון של יוזמת נח כפי שהוא קיים היום התגבש. הרעיון והמסקנה שהגענו אליהם בסופו של דבר, היו שיש צורך במקום לצעירים. רצינו להקים עיר של צעירים בלבד, שתתבסס על מודלים שקיימים באירופה". הוא מחייך כשהוא נזכר בתגובות של הראשונים ששמעו על הפרויקט השאפתני. "אמרו לנו שאנחנו חיים בסרט, ניסו להסביר לנו שלא מקימים ערים חדשות, ושדבר כזה פשוט לא ייצא לפועל".

אבל את אף אחד ממייסדי היוזמה – איתמר סיון, אלעד מלל, יונתן מלאמנט ובן עצמו – זה לא באמת הרתיע. את הפגישות הקבועות שלהם, בהם דנו בעתיד היוזמה – ועתיד הצעירים בארץ – קיימו באופן קבוע ב'קפה נח' שבמרכז תל-אביב, שבו גם הוחלט, אם מסיבות סמליות או מסיבות של נוחות, לקיים את הריאיון. "זו אחת הסיבות לשם שנתנו לפרויקט הזה", בן מודה, "אם כי זו לא הסיבה היחידה. זה התקשר לנו גם לנח המקראי, שיצא עם התיבה שלו לדרך חדשה, ואנחנו גם מרגישים שאנחנו נוכל להציל את הצעירים מהמבול הכלכלי בעזרת היוזמה הזו". את הסיבה השלישית לבחירת השם, לא קשה לנחש – "אנחנו רוצים לחיות בנוח", מסכם בן.

הרעיון מאחורי היוזמה פשוט בעיקרו, עד כי קשה להבין איך לא חשבו עליו עד היום. "כל העיקרון של יוזמת נח הוא רכישה מאסיבית של יחידות דיור, בדומה לקבוצת רכישה. הדרך הזו מאפשרת לנו להוריד מחירים בצורה משמעותית, רק במקום לרכוש כמה דירות בבניין או בשכונה – אנחנו קונים ביחד עיר".

אחת מנקודות התפנית בגישת הגורמים המקצועיים לתכנית הייתה כאשר חברי היוזמה פנו לפרופ' דניאל גת, מהפקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים בטכניון, על מנת להציג בפניו את הרעיון. "זה היה סיפור אהבה ממבט ראשון", מספר בן. "האמת, ממבט שני. הייתה תקלה כשניסינו להיפגש עמו בפעם הראשונה, וזה השאיר טעם קצת לא נעים. אבל כשזה קרה ונפגשנו, אחרי שהתנצלנו לא מעט, החיבור היה מדהים". פרופסור גת מלווה את היוזמה באופן צמוד מאותו מפגש, וכיום הוא זה שעומד מאחורי תכנון העיר עצמה. היוזמה עצמה התגבשה, התמקדה, ועם הזמן גם היחס מהסובבים ומגורמים מקצועיים נוספים החל להשתנות. "הצגנו את פרטי הרעיון שלנו בחוג לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב, כדי לקבל משוב מהאנשים שם. אני זוכר שבסוף אמרו לנו בצורה הכי ברורה שיש – 'זה מה שהמדינה צריכה'. התקדמנו מאוד בשנה ומשהו שאנחנו קיימים. גם גדלנו מאוד – הגרעין המרכזי של היוזמה כולל חמישה-עשר בעלי תפקידים, והמעגל המורחב יותר מונה כשבעים איש שמסייעים לנו".

מפריחים את השממה

השלב הראשון בכל ניסיון להקים פרויקט נדל"ן כלשהו, הוא קודם כל למצוא לו מקום. התשובה לכך לא איחרה לבוא – דרום הארץ. "הבחירה בדרום הורכבה משני גורמים. הראשון, הפרקטי יותר, הוא העובדה שלא ניתן להשיג קרקעות זולות באזור המרכז, וזה חלק חשוב מהפרויקט. השני הוא האידאליסטי יותר – אחת הפשלות הכי גדולות בהיסטוריה של המדינה שלנו היא הפריפריה. היה ניסיון בעבר ליישב אותה, אבל אנשים עם כסף היגרו מהר מאוד למרכז, והשאירו מאחוריהם רק את השכבות החלשות. הצעירים של ימינו לא רוצים להישאר שם. אנחנו רוצים לייצר בדיוק את התהליך ההפוך – לגרום לצעירים לעזוב את המרכז בשביל הפריפריה. מעבר לזה שזה יעזור להם מבחינה כלכלית, זה יעזור למדינה ליישב אזורים מחוץ למרכז".

על אף הרעיון השאפתני וחסר-התקדים של הקמת עיר חדשה, היה צורך לאמת אותו עם המציאות ולמצוא פשרה. "הבנו שעיר עצמאית לא נוכל להקים, ועלה הרעיון להצטרף לעיר קיימת, ולבנות בתוכה 'רובע צעירים', מעין עיר בתוך עיר, ו'להמציא אותה מחדש', כפי שפרופסור גת נוהג לומר. התחלנו להסתכל על מפות ותרשימים, וניסינו לברר איפה באמת ניתן להקים את זה. מהר מאוד מצאנו את עצמנו עם תשובה – אופקים".

למה דווקא שם?
"גם כאן, התשובה מורכבת מכמה גורמים. קודם כל – כי היה אפשר. באופקים יש מספיק שטחים זולים שאפשר לבנות עליהם. נוסיף לכך את העובדה שמקימים שם כיום תחנת רכבת שתחובר לקו שמגיע לתל-אביב. זו נקודה חשובה, מאחר והרכבת תאפשר לתושבי נח להגיע במהירות לתל-אביב או לאזורים אחרים, ולהמשיך לעבוד במרכז. זמן הנסיעה מאופקים לתל-אביב ברכבת מתוכנן להיות פחות משעה, שזה בערך כמו לנסוע לשם בבוקר עם רכב כולל פקקים. עם כל זאת, סיבה נוספת וחשובה לא פחות הייתה ראש העיר, צביקה גרינגולד. שממש התלהב מהרעיון ופשוט אמר לנו 'בואו נעשה את זה'".