טיים אאוט timeout

"לגיון" היא הסדרה הכי מבולגנת בטלוויזיה - וזה לאו דווקא רע

| מאת: מאיה פז

הסדרה החדשה מבית מארוול מביאה אל המסך צבעוניות פסיכדלית וסכיזופרניה. זו לא סדרה לצפות בה, זו סדרה להתבונן בה, ולתת למראות ולצלילים לשקוע ולהתעכל

  • https://static2.timeout.co.il/media/2017/07/sizes/legion_s1_gallery_syd_david_main_roomH_wo_680_382.jpg
מתוך "לגיון"

כשהתיישבתי לכתוב את הביקורת על ״לגיון״, חזרתי לרשימות ששירבטתי במהלך הצפייה. הדפים היו מלאים במשפטים לא רצופים שמשמשים כתזכורות למה שראיתי על המסך, מחשבות שעלו במהלך הצפייה וחששתי שאשכח, ציטוטים שנשמעו חשובים להמשך, וגם השאלה ״מה קורה כאן?״, שחזרה כמה פעמים. ברוכים הבאים ל״לגיון״, הסדרה הכי מבולגנת בטלוויזיה.

ל״מבולגן״ בדרך כלל משמעות שלילית בביקורת. זה מונח שמשמש בעיקר לתיאור יצירה מפוזרת, כזו שהעומדים מאחוריה לא הצליחו להשליט בה סדר הגיוני. היוצרים של ״לגיון״, אם לשפוט על פי שלושת הפרקים הראשונים, מבקשים להתרחק מהסדר. את משימת הסידור הם משאירים לנו, הצופים.

אי-הסדר הזה מתכתב עם המתרחש בראשו של גיבור הסדרה, דיוויד הולר (דן סטיבנס, ״אחוזת דאונטון״), שאובחן בגיל צעיר כסובל מסכיזופרניה, ואנו פוגשים בו כשהוא מאושפז במוסד פסיכיאטרי. כל חייו אמרו לו הרופאים שהוא ״לא בסדר בראש״, והוא חי עם האבחנה הזו. מפעם לפעם התגנב למוחו החשד שאולי בכל זאת הוא יודע משהו. אולי זה לא הכל בראש שלו. זה שאתה פראנויד לא אומר שלא רודפים אחריך, ודיוויד הולר רדוף. מפגש עם צעירה מסתורית שמגיעה למוסד הפסיכיאטרי מאלצת אותו להתמודד עם החששות האלו ולהתבונן פנימה, אל מעבר לסכיזופרניה.

״לגיון״ היא סדרה נוספת ביקום הסינמטי המורחב של מארוול, ענקית הקומיקס האמריקנית שאחראית על להיטים קולנועיים דוגמת ״הנוקמים״ ו״איירון מן״, ועל סדרות כמו ״ג׳סיקה ג׳ונס״ ו״סוכני ש.י.ל.ד״. ״לגיון״ היא הסדרה הראשונה שמשתייכת לסדרת הסרטים של "אקס מן״, כך שיש לצפות לעוד מוטנטים בעלי כוחות על שמתמודדים עם החברה שדוחה אותם.

יוצאי סדרות ספין-אוף מהסוגים הללו מקפידים להפוך את היצירות שלהם לנגישות גם לקהל טרי, כזה שלא טחן קומיקסים או ראה את כל סרטי "אקס מן" וגם את הסדרה המצוירת, כדי לא להריץ את צופיהם לוויקיפדיה בכל פעם שהם לא מבינים משהו. ב״לגיון״ משתמשים בתחושת חוסר הוודאות הזו ומשתמשים בה לטובת אי-הסדר שהסדרה שוחה בו, כאילו על מנת לזרוק את כל הצופים לאותה קלחת, ולערבב.

מתוך "לגיון"

מתוך "לגיון"

התוצאה היא בלגן ספקטקולרי מרהיב, עליו מנצח היוצר נואה הולי, שהוכיח שהוא אחד הקולות הייחודיים בטלוויזיה כבר ב״פארגו״. ״לגיון״ נותנת לו יותר מרחב להשתולל, והוא משתמש בכל הכלים העומדים לרשותו. צבעוניות פסיכדלית, תאורה שמתשנה בין שוט לשוט, מעברים מסלואו מושן להילוך מהיר — הכל על מנת להשאר צמודים לתודעה של הגיבור. תודעתו הסכיזופרנית של הולר באה לידי ביטוי גם בבחירות המוזיקליות, שכוללות בין היתר שירי פסיכדליה מהסיקסטיז. הולי סיפר שהוא רצה שפס הקול של הסדרה יישמע כמו אלבומה של פינק פלויד "Dark Side of the Moon", שעוסק רבות בנבכי הנשמה והשיגעון בהשפעת מקים הלהקה סיד בארט, שעל שמו קרויה הגיבורה לצידו של הולר.

״לגיון״ מדלגת בין עבר והווה, בין דמיון ומציאות, אמת ושקר. זה מסע שיכול להיות מרתק, עבור מי שמוכן להקדיש לו את הזמן ואת תשומת הלב. מי שצורך את הטלוויזיה שלו במקביל לגלילה אינסופית במכשיר הנייד, לא יצליח להתמודד עם ״לגיון״, ומי שמחפש נרטיב ליניארי עדיף לו שבכלל לא ינסה. ״לגיון״ היא לא סדרה לצפות בה, זו סדרה להתבונן בה, ולתת למראות ולצלילים לשקוע ולהתעכל.

"לגיון", כל הפרקים ב-VOD, ומה-23.7 בימי ראשון ב-22:00 בערוץ yes Oh

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. עדכונים יומיים על הכתבות הנבחרות בטיים אאוט ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: ce8d359bdaa4