"משחקי הכס" עונה 7 פרק 5: זאת התוכנית הגדולה? באמת?

כשאין לה דרקון להתחבא מאחוריו, משחקי הכס מתגלה כדבר רעוע מאוד. הפרק הזה היה הנקודה שבה היא הפכה לפורנו דרקונים. משחקי הכס עונה 7 פרק 5 - הטור של דורון פישלר

משחקי הכס (צילום באדיבות HOT)
משחקי הכס (צילום באדיבות HOT)
14 באוגוסט 2017

אוקיי, מה זה היה.

אומרים שלכל פסגה יש תהום, לכל מטבע שני צדדים, לכל שבת יש מוצאי שבת, לכל דרקון יש זנב או משהו, ו"משחקי הכס" הדגימה את זה עלינו. בשבוע שעבר היא הגישה את אחד הפרקים הטובים ביותר שלה מאז ומעולם. ומיד אחריו, קיבלנו את… זה. בפרק הקודם היו מפגשים היסטוריים וקרב ענק עם דרקון (וגם בעיות בהגיון הפנימי, אבל היה קל להתעלם מהן, כי קל להתעלם מהרבה דברים כשיש לך קרב ענק עם דרקון); בפרק הזה – לא היה קרב ענק עם דרקון. וזאת כנראה הבעיה, כי כשאין לה דרקון ענק להתחבא מאחוריו, "משחקי הכס" של העונה הזאת מתגלה כמשהו רעוע מאוד. כן, יש להם תקציב ענק והפקה שלא מהעולם הזה ושחקנים מצוינים וגם כותבים שיכולים להביא אחלה סצינות מדי פעם, אבל העלילה שמתחת לכל זה מידרדרת במהירות, מ"רגע, אבל" דרך "מה?" לכיוון ה"אוי נו באמת", ומשם הדרך ממש קצרה אל "אוח". העונה הזאת ממשיכה להגשים פנטזיות של מעריצים – להפגיש דמויות מקווי עלילה שונים ומגוונים, להחזיר דמויות שמזמן לא ראינו, להפיל בדרך אגב פצצות-מידע – אבל מתחת לכל זה יש עלילה מחוררת וקלושה במידה שיותר יותר קשה להתעלם ממנה. בקיצור: ברוכים הבאים ל"משחקי הכס", הפאנפיק עם התקציב הגדול ביותר אי פעם.

עוד על "משחקי הכס":
עונה 7 פרק 4: אולי הפרק הטוב בסדרה
עונה 7 פרק 3: סוף סוף הסצינה שחיכינו לה
מתחם "משחקי הכס"

אנחנו מתחילים במישורים מעלי העשן שבהם בוקע ברון מהמים ולצידו ג'יימי, חי וקיים, איזה יופי! כי כל כך הייתי במתח כשראינו אותו שוקע במים בסוף הפרק הקודם, ממש ישבתי ודאגתי כל היום. אפילו סצינה אחת הקליפהאנגר המיותר הזה לא החזיק. לא רחוק משם, דאינריז וצוותה מרכזים את שרידי הלאניסטרים שלא הפכו לפחם נידף ברוח, ומציעה להם בחירה די קלה: הצטרפו אל המלכה שאכפת לה מהארץ ואנשיה, או תישרפו. רובם, כצפוי, מסכימים. אלה שלא, מסכימים אחרי עוד כמה דברי שכנוע מצד דרוגון, שיובאו להלן: "ווווווואאאאאאאאאררררררררגג". ובכל זאת נשארים בודדים שמסרבים, משום מה, לכרוע ברך, בינהם רנדל טארלי והבן שלו ריקון (דיקון). סצינת ההוצאה להורג של בני משפחתו של סאם היתה חזקה ויפה, ורק דבר אחד פגם בה: הגיון. למה רנדל טארלי בחר כפי שבחר? למה הוא הקריב את עצמו על מזבח נאמנותו לסרסיי, בעוד כפי שטיריון ציין, הנאמנות הזאת היא בת שבועיים לכל היותר? הוא כבר החליף מלכה פעם אחת, אבל מוכן להישרף לפני שיחליף אותה שוב? ההסבר שטארלי מספק הוא "סרסיי לפחות נולדה כאן". או במילים אחרות "אני אמנם בוגד ואופורטוניסט, אבל לעולם לא אוותר על העקרון החשוב ביותר שלי: קסנופוביה". מה שעוד יותר מוזר הוא שהבן שלו – שעשה רושם של בחור טוב למדי דווקא – מצטרף אליו גם הוא, בלי שום נימוק מלבד "אני רוצה לבוא עם אבא". דאינריז בסדר עם זה. שניהם נשרפים. סאם נותר הנצר היחיד לבית טארלי.

סאם נותר הנצר היחיד לבית טארלי (צילום באדיבות HOT)
סאם נותר הנצר היחיד לבית טארלי (צילום באדיבות HOT)

לבראן יש חזון. הוא רואה צבא ענק של מהלכים-לבנים, והם הולכים. משום מה, כולם מתייחסים לזה כאל חדשות מדאיגות, למרות שכבר ידענו שיש צבא ענק של מהלכים לבנים, וידענו שהם הולכים, וידענו את זה מעדות ראיה של אנשים שבאמת היו שם, ולא מכאלה שחלמו שהם עורב שהיה שם. בראן, שיודע-הכל ורואה-הכל, יכול לספר, נגיד, לסאנסה שהחבר שלה ליטלפינגר בגד באבא שלה וגרם למותו; הוא יכול לספר לה מיהם ההורים האמיתיים של ג'ון; הוא יכול לספר לכולם את המתכון המדויק להכנת פלדה וליריאנית, או איך לגדל דרקונים, או מי רצח את ג'ון ארין, ומי יודע איזה עוד דברים שלא שמענו עליהם עד היום – אבל במקום זה הוא בוחר לספר לנו דברים שאנחנו יודעים כבר. כמה נח. מבחינה תסריטאית, כמובן.

בינתיים בהוגוורטס, המייסטרים לא מתייחסים ברצינות לחדשות של בראן, כי "יש ילד אחד שחלם שהוא עורב שראה זומבים" זה באמת לא משכנע במיוחד. יש להם גם סטאז'ר אחד שראה את המתים המהלכים במו עיניו, אבל גם ממנו הם מתעלמים. לסאם נמאס, הוא לוקח כמה ספרים ועוזב, אבל רגע לפני כן הוא מתעלם מאחת מפיסות המידע המשמעותיות ביותר שהסדרה זרקה אלינו כבדרך אגב. "כתוב פה שהספטון העליון מיינארד ביטל את נישואיו של הנסיך רייגאר והשיא אותו למישהי אחרת בטקס סודי בדורן, וחוץ מזה במצודה יש 15,782 מדרגות", גילי קוראת. סאם: "הו כמה מעניין". רק שהוא, כמובן, לא יודע את מה שאנחנו יודעים: רייגאר הוא אחיה הגדול של דאינריז, וגם אבא של ג'ון. כל זה הופך את ג'ון לבעל דם-דרקונים (יש סיבה לזה שהוא מסתדר כל כך טוב עם דרוגון בפרק הזה), אבל עדיין ממזר. אלא שאם נישואיו הראשונים של רייגאר (לאליה מארטל) בוטלו, והוא נישא מחדש – לליאנה סטארק, מן הסתם – זה אומר שג'ון הוא לא ממזר, ולא סנואו; הוא ג'ון טארגריין, היורש החוקי של כס הברזל ומלך שבע הממלכות. זה, למשל, מידע שימושי שבראן היה יכול לספר לכולם, אם הוא לא היה עסוק בלהציץ לליל הכלולות של אחותו.

בווינטרפל, אריה עושה לסאנסה את מה שסאנסה תמיד עשתה לג'ון – כלומר, ללכת לידה ולהטיל ספק בכל מה שהיא עושה. אחר כך היא גם עושה לליטלפינגר את מה שליטלפינגר עושה לכולם – כלומר, ללכת קצת מאחוריו בצללים ולהיראות קריפית. ליטלפינגר מקבל מכתב מהארכיונים, אריה מוצאת אותו, אך אז מתברר שליטלפינגר בעצם עשה לה דאבל-ליטלפינגרינג, ובעוד היא עקבה מאחוריו בצללים, הוא בעצמו עמד עוד יותר מאחור עוד יותר בצללים. במקרה שתהיתם, המכתב שאריה מצאה הוא המכתב שסאנסה – בעודה ילדה רכה, תמימה ודי מעצבנת, בעונה 1 – כתבה לרוב, בלחץ סרסיי, שאומר בגדול "אבא הוא בוגד נאלח, הידד לג'ופרי המלך הנכון והחתיך". בייליש מתכוון מן הסתם לסכסך כך בין האחיות סטארק, מכיוון שכאוס הוא סולם וצדק הוא מגלשה או משהו. ואני מאוד לא אתפלא לגלות בפרק הבא שבעצם אריה כל הזמן קרפה מאחור בצללים עוד יותר עמוקים, הבינה בדיוק את הכוונה שלו ועשתה לו ליטל-ליטל-ליטל-ליטלפינגרינג ויש לי כאב ראש קל.

מצליח להסתיר את זקפתו האימתנית. ג'ורה ומלכתו (צילום באדיבות HOT)
מצליח להסתיר את זקפתו האימתנית. ג'ורה ומלכתו (צילום באדיבות HOT)

ועכשיו, רצף של מפגשים. היום הגדול בחייו של ג'ורה מורמונט מגיע כשהוא פוגש שוב את מלכתו וקראשתו ואף מצליח להסתיר את זקפתו האימתנית (רגע לפני שהוא עוזב אותה שוב). טיריון וג'יימי נפגשים שוב, באופן הרבה פחות דרמטי מכפי שניתן היה לצפות, לאחר שדאבוס מבריח את טיריון למעלה מלך (האופן שבו הוא עושה זאת: לשוט בסירה בצהרי יום, בלי שום תחפושת או כיסוי, ולעגון בחוף ענק וחשוף, כשהוא משאיר את הסירה גלויה לעין כל ובונה על זה שאף אחד לא יעבור שם וייקח אותה. אין, איזה מבריח גאון). טיריון אומר לג'יימי שדאינריז יכולה לנצח במלחמה בקלות (וואלה נכון), אבל לא עושה את זה עדיין כי סיבות (למה?!). סרסיי, מתברר, ידעה על כך שטיריון נמצא במעלה מלך (ולא שלחה את שליחיה וציפוריה הקטנות לחסל אותו מיד?! למה? איך? מה קרה? למה אף אחד פה לא עקבי?!), ואגב כך, גם מכריזה שהיא בהריון. ולא אכפת לה לספר לכולם שג'יימי הוא האבא. פעם הם היו דוחפים ילדים מחלונות רק כדי לא לגלות את הסוד הזה, אבל עכשיו – מה אכפת, שכולם ידעו. דאבוס, בינתיים, מגיע לאיזו נפחיה, ושם – הייתכן? – כן! גנדרי!!! הוא חי! והייתי מעיר משהו על זה שחשבתי שהוא עדיין חותר אבל דאבוס גנב לכולנו את הבדיחה. ככל שאני שמח לראות את גנדרי שוב, אני קצת מצטער להיפרד מבדיחות "גנדרי החותר" ששיעשעו את כל חובבי "משחקי הכס" ומסכמיה במשך שנים. רצף המפגשים לא נגמר כאן: גנדרי פוגש את ג'ון, וזאת הפעם הראשונה שבה שתי הדמויות האלה ראו זו את זו אבל הם חברים טובים לנצח.

כבר לא חותר (צילום באדיבות HOT)
כבר לא חותר (צילום באדיבות HOT)

וכך אנחנו מגיעים לתכנית הגדולה, זאת שגרמה לי למצמץ בחוסר אמון ולנסות להבין אם פספסתי משהו, או שהסדרה הזאת באמת נהייתה כל כך טפשית. זוהי התכנית: ג'ון, המלך בצפון, עם צוות מובחר של דמויות מקווי עלילה שונים בסדרה, יחזור צפונה אל מעבר לחומה, ושם יתפוס מת-חי חי – כלומר, מת – ויביא אותו לסרסיי. ואז סרסיי תפסיק את המלחמה נגד דאינריז ותתרום את כל כוחותיה למלחמה באיום האמיתי שבצפון. ברצינות. זאת התכנית. אחרי מסע קצר בטלפורטר הימי (אתם יודעים, אותו המסע שבעונות אחרות היה לוקח חודשים וכאן עובר בדקה שבין סצינה אחת לאחרת, אבל אנחנו לא ניקח ללב) הם מגיעים לאיסטווץ', שם הם פוגשים – עוד מפגשים מפתיעים! גם את טורמונד, בריק דונדאריון, תורוס וסנדור קלגיין, ואחרי בונדינג של שלוש דקות כולם יוצאים יחד למשימת התאבדות אל מצפון לחומה, שבעה אנשים מול צבא בלתי-מנוצח של עשרות אלפי מתים מהלכים.

מה לעזאזל, משחקי הכס. מה לעזאזל.

זאת התכנית הגדולה? זה מה שאתם בונים עליו את האקשן הגדול של סוף העונה?!

ג'ון, שאמור להיות המלך, שרצה לחזור לווינטרפל לאנשיו, שהרגע שמע בפעם הראשונה על כך שבראן ואריה – אחותו האהובה ביותר, שאותה לא ראה מזה שנים – בחיים, מוותר כבדרך אגב על ההזדמנות לפגוש אותם לטובת משימה התאבדותית שאין שום סיבה שייצא אליה בעצמו. וכל זה בשביל הרעיון האידיוטי לתפוס מהלך לבן, להגיש אותו לסרסיי, ולצפות משום מה שהמלכה הפסיכופטית לא תהרוג אותו ואת חבריו ברגע שתראה אותם, אלא תבטל מיד את המלחמה ותחתום על הסכם של שלום אמת, תשלב ידיים עם דאינריז ותנדב את כל כוחותיה במסע אל הצפון. הסיכוי לשרוד את הצפון הוא קטן, אבל את הסיכוי שסרסיי תשתף פעולה עם התכנית הזאת אני מעריך כאחד לבחיים לא. וכל זה בלי להזכיר את העובדה שמדובר פה בזומבים, לעזאזל. וזומבים, יספר לכם כל צופה של סרטי אימה, נוטים להתרבות. אז להוציא אחד כזה מהשטח המגודר היטב שבו הוא סגור ולהביא אותו אל לב העיר המאוכלסת ביותר בשבע הממלכות – זה לא נשמע לאף אחד כמו אחד הרעיונות הגרועים ביותר שהועלו אי פעם?! מספר הדרכים שבהן התכנית הזאת עשויה להשתבש גדול יותר ממספר המדרגות באולדטאון, ומצד שני קשה מאוד לחשוב על תסריט סביר שבו היא אכן תועיל. וזאת לא איזו עלילה שולית שאפשר להתעלם ממנה – זאת העלילה הראשית של הסדרה, המשימה שחבורה של דמויות ראשיות בסדרה יצאו למענה, וחלקן גם ימותו בשבילה. ושלא תהיה טעות, מתים יהיו כאן. כי אנחנו בעונה קצרה, ובלי שהרגשנו כבר הגענו לפרק-אחד-לפני-הסוף. כלומר, כבר הפרק הבא הוא "פרק 9" של העונה הזאת. ואתם יודעים איזה מין דברים נוטים לקרות בפרק 9. מה זה השטויות האלה, משחקי הכס?! מה לעזאזל חשבתם?!

משחקי הכס (צילום באדיבות HOT)
משחקי הכס (צילום באדיבות HOT)

כשינסו למקם את הנקודה המדויקת שבה "משחקי הכס" קפצה מעל הכריש והפכה למשהו יפה אך דבילי, פורנו דרקונים, הפרק הזה יהיה אחד המועמדים המרכזיים. חורים בעלילה היו גם קודם, אבל כאן הסדרה צעדה ישר לתוך חור כל כך עמוק שקשה להאמין שתצליח לצאת ממנו. הפרקים הבאים הולכים להיות ספיישל-סיום-העונה, ואני מניח שיהיו קרבות ממש גדולים וממש יפים. אני מקווה שיהיה גם דרקון, ושזה יהיה יפה מספיק כדי להתעלם מהתסריט.

נעדרים: יורון/יארה, אם זה נחשב. ומה קורה עם תולע אפור ובלתי-טמאיו? מיסאנדיי מתגעגעת.

דמויות מתות: רנדל טארלי ובנו דיקון. כלומר, אף אחד משמעותי, אבל חכו לשבוע הבא.

עירום לא רלוונטי: כישורי הכתיבה של התסריטאים.

הסצינה: דרקאריס.

"משחקי הכס" משודרת בשידור ישיר מדי שני לפנות בוקר וב-22:00 ב-HOT, yes וסלקום TV

[interaction id="59a2730b1868a8c438dfc393"]