חייו החדשים של שוטף המדרגות המזמר: שלום גד לא פוחד משינויים

בתחילת העשור שלום גד (לשעבר חבר להקת פונץ') הוציא שישה אלבומים בשלוש שנים – קצב מטורף למוזיקאי ישראלי, בטח מוזיקאי עצמאי. זה רק תרם למיתולוגיה שסביבו: גם בגלל האיכות הגבוהה של אלבומי הסולו שלו, גם בגלל הקרבה המשפחתית למוזיקאי אחר עם תדמית קצת מיתולוגית – אביב גדג' (אחיו הצעיר של שלום), וגם בגלל העובדה שגד עבד, במקביל לקריירה המוזיקלית שלו, כשוטף חדרי מדרגות ברחבי העיר. במשך 20 שנה. בין עבודת הצווארון הכחול המובהקת לטקסטים הרהוטים והמדויקים, רוקר־נביא־פרולטר גאה ועז מצח.

אבל היום שלום גד כבר לא שוטף מדרגות. הוא מפיק מוזיקה לאחרים ומלמד כתיבת שירים. גד גר עם אישה ושני ילדים בדירה יפה ומשופצת מעל שוק הכרמל. הוא לא הופיע שנתיים. אבל בשבת (3.9) הוא יעלה לבמה של הבארבי עם אלבום חדש, "הכל חדש". ו"חדש" זו מילת המפתח: "כל החיים שלי התהפכו בשנתיים האחרונות, ולכן התקליט נקרא כך", מודה גד, עוצר וחושב קצת. "בעצם אני חוטא בלהתשמש במילה 'חדש' יותר מדי. בכל תקליט שלי באיזה שיר, שניים, תמיד זה מגיע למילה 'חדש'.

[tmwdfpad]

רגע, איך החיים שלך התהפכו?

"אני לא בן אדם שאוהב לדבר על החיים הפרטיים שלו, בטח כי זה אף פעם לא נשמע טוב בעיתון. אבל קודם כל התחתנתי, אחרי שנים שאני נזיר שחי לבד בתוך מגדל השן שלו, והתחתנתי עם משפחה שלמה, מוכנה כבר. הילדה והילד האלה שמסתובבים פה, הם לא שלי. מבן אדם שחי לבד עברתי להיות בן אדם שחי עם הרבה אנשים. וגם הפסקתי לשטוף מדרגות בגלל בעיות גב חמורות מאוד והתחלתי בבת אחת להתעסק רק במוזיקה, בעיקר להפיק וללמד. שני הדברים האלה זה כבר כישורים אחרים, אווירה אחרת, סדר יום אחר. נדרש ממך אופי אחר. ומשבר גיל 50, שזה שטויות, אבל אם כבר פסיכולוגיה… זה לא היה משבר, המשבר האמיתי היה פריצת דיסק בגב".

אז בכמה זמן האלבום הזה נכתב? שנתיים זה הרבה בשבילך. אתה כותב מהר.

"ברור שלא עבדתי עליו שנתיים. זה יותר שחצי ממנו נכתב לפני שלוש שנים ועוד חצי ממנו נכתב לפני שנה, ובאמצע הסתגלתי לכל החיים החדשים האלה. כשאתה ניגש לעשות אלבום שלך אחרי שהפקת אלבומים לאחרים, אתה כבר בן אדם אחר לגמרי".

אז יש באלבום מסקנות ביניים על החיים החדשים שלך?

"אלה לא מסקנות אינטלקטואליות. המהפך הגדול ביותר שעברתי זה מלהיות מישהו שיושב על הגדר, משקיף על החיים וממסגר אותם היטב, להיות מישהו שחי אותם אבל לא תמיד יודע להסביר אותם".

זה נשמע נהדר לשלום גד הבן אדם. איך זה לשלום גד האמן?

"זה טוב. כי זה משפיע גם על דברים אחרים. אם להיכנס לתוך האמנותיות של זה, לפני זה היה לי נורא חשוב מבנה של שיר ואיך הוא כתוב, ועכשיו חשוב לי הצד החווייתי: איך הוא מבוצע, איך אתה חי בתוך השיר, איך הסאונד של הבאס… ביחד עם שינוי בחיים אתה מקבל מודעות במוזיקה לדברים שלפני זה לא חשבת שהם חשובים, או שפחות התמחית בהם".

"כשהחלטתי לקרוא לאלבום 'הכל חדש', הלכתי לגוגל בשביל לבדוק שאין כבר תקליט אחר בשם הזה," גד צוחק, "ומה שמצאתי זה תוכנית לימודי עברית שנקראת 'הכל חדש'. אז אמרתי, יופי! אלבום על עולים חדשים! אני לא מתחמק מדברים כאלה. נעשה אלבום על עולים חדשים ועל התחלות חדשות. זה בדיוק התאים".

להיות עולה חדש בחיים שלך.

"בחיים שלך, בעולם, כל הצורות שיש לזה. הרי אתה יודע, בגיל 50 מפטרים את כולם ומחליפים אותם בצעירים, אז כולם מחפשים עבודה חדשה. גם זה פתאום נכנס לתוך האווירה של האלבום. כל מי שאני מכיר, כולם אומרים 'אה, גם אותי פיטרו, אני עושה הסבה'. כולם עושים הסבה מקצועית בגיל 50".

גם אתה עשית.

"כן, לגמרי, זו הסבה מקצועית. להתחיל לעבוד בזה זה דבר אחר לגמרי".

למה בעצם שטפת מדרגות עד שנשבר לך הגב? נשמע שיכולת לעבור למוזיקה גם קודם.

"שתי סיבות. אחת אמיתית ואחת שנשמעת טוב. האמיתית היא שאני פחדן ואני מפחד משינויים ואני עצלן; וזאת שנשמעת טוב אבל גם היא נכונה היא שהרבה יותר קל לעשות את המוזיקה שלך כשאתה לא צריך לחשוב על שום דבר אחר חוץ מאשר על המוזיקה שלך. וכשאתה עובד בשטיפת מדרגות, הראש שלך פנוי. רק אתה, היצירה שלך וההעשרה התרבותית. זה היה להיות רק הדבר הזה. אני לא חושב שהייתי נהיה מה שנהייתי אם לא היו לי 20 שנה של מדיטציה שלא נפסקת, כי זה מה שזה. לא הייתי נזיר, אכלתי הרבה גלידה. פשוט לא נסעתי לחו"ל, אבל נהניתי יותר. עכשיו אני עושה מיליון דברים במקביל, יש לי בית מבולגן, כלים בכיור. זה חלק מהעניין – לאבד שליטה. להיות יותר חסר שליטה. הרי הייתי קונטרול פריק לגמרי. אבל אני לא מתלונן, כן?".

שלום גד והיהלומים יופיעו בבארבי, קיבוץ גלויות 52 תל אביב, שבת (3.9) 20:30, 65־80 ש"ח