זוגיות צבעונית

עונת הקיץ מזמנת לבתי הקולנוע לא מעט תוצרים שכובד ראש הוא לא התכונה המרכזית שלהם, אבל האירוע הקולנועי המשונה של התקופה (או לפחות זה שמתרחש בבית קולנוע) הוא כנראה ההקרנה החגיגית של פרקי "דיבוב מצחיק" בבית ציוני אמריקה. ההפיכה של "דיבוב מצחיק", אסופת תכנים טלוויזיוניים עם דיבוב אינפנטילי – אם כי, צריך להודות, מפיל מצחוק – מלהיט של ימי עבודה משעממים במשרד לאירוע קאלט שמוכר את כל הכרטיסים להקרנתו הראשונה (49 ש"ח החתיכה), היא עדות נוספת לשגשוג של הקומדיה הישראלית ברשת, שנוצרת מעבר לגבם של גופי השידור הממוסדים. וכשפוזלים למחלקת האנימציה של הז'אנר הזה, שמייצרת לאחרונה יותר ויותר תכנים מקוריים, אין ספק שמלכי הקומדיה הם ניר וגלי.

מאות אלפי צופים ביוטיוב, יודע היטב כל מעריץ של עומר אדם, אינם טועים. אוסף הסרטונים המצחיק של ניר גרבר וגלי אדלבאום, בני זוג ואנימטורים בוגרי בצלאל, כבר זכה לכיבודים בשנה שעברה עם פרס מיוחד שניתן לשניים באסיף – אירוע האנימציה הישראלי של פסטיבל אנימיקס לאנימציה, קומיקס וקריקטורה. אם השנה שעברה הייתה זו שבה המותג ניר וגלי בנה את עצמו כמשאבת לייקים וצופים, השנה נבחנה היכולת של הצמד לגייס את ההומור המוכר שלהם לטובת עשייה פרסומית מבלי לאבד את הקהל או להקריב את ההומור על מזבח המסר, מה שמיד מעלה תהיות האם זה בכלל אפשרי. "זה קו מאוד דק", אומר ניר, הצלע התסריטאית של הצמד, ומי שאחראי לכל הקולות בסרטונים. "כשאתה עובד מול לקוח עם אינטרסים משלו, צריך למצוא את האיזון וזה באמת קשה. זו תמיד אותה שיחה של 'כן, אנחנו רוצים ויראלי, אבל גם ככה וככה וככה'. עכשיו היה לנו פרויקט שנפל כי הרגשתי מאוד לא נכון לשנות שורה בתסריט שהייתה הופכת את הכול ממשהו עדין לפרסומי לגמרי. זה מאבק, אבל בדרך כלל אפשר למצוא את האיזון".

לשניכם קילומטראז' די רציני בתעשייה המקומית. גלי הייתה בצוות האנימציה של "ואלס עם באשיר". איך חוויתם את המעבר מהפוזיציה האלמונית של אנימטורים לאנשים שחתומים על היצירה עצמה?

גלי: "כשאתה עובד בפס ייצור של אנימציה לילדים או לתינוקות, ואני שמה בצד את 'ואלס עם באשיר', מיומנות העשייה של אנימציה לא בדיוק באה לידי ביטוי ברוב העבודות שלך. צריך לספק את העבודה, יש לך דדליין ואתה עובד לקראתו".

וכל הזמן חושב תוך כדי מתי תעשה את הדבר שלך?

ניר: "כן, כל הזמן. זו הסיבה שזה קרה בסופו של דבר. הגענו לאיזה סף שאמרנו – או.קיי, אם לא נעשה את זה, זה פשוט לא יקרה". גלי: "וגם כמה אפשר? אתה חושב על העתיד במקצוע הזה, כמה שנים אפשר לעבור מסטודיו לסטודיו, לחפש את הפרויקט הבא. לכל אחד מאיתנו היה פרויקט אחר ששבר אותו, שאחריו אתה אומר – די, אם אנחנו לא ניקח את ההחלטה להתחיל לעשות, זה פשוט לא יקרה. לקח לנו הרבה זמן למצוא את הכיוון שלנו, להבין אם הסטודיו יהיה מסחרי או לא, ועד שמצאנו שם, שבסוף היה פשוט ניר וגלי".

חייבים להגיע לאי נוחות

את ההומור של ניר וגלי אפשר לתאר כמין אדפטציה ישראלית Cavalcade of Cartoon" של Comedy", סדרת הסרטונים הקצרים של סת' מקפרלן, יוצר "איש משפחה", עם ניחוח מקומי מאוד ומנה גדושה של מלנכוליה. מזוג העופות שמגיע לפיקניק יום העצמאות (ב"על האש", שיוקרן בפסטיבל), לכנופיית גנבי האייפונים שהם בעצם חתול ויונה נכלוליים, ועד דוד – רוח הרפאים הממורמרת שיכולה להתגנב למקלחת של בר רפאלי, אבל לא לעשות כלום בעניין, העולם של ניר וגלי מחבר חמימות מוח ישראלית עם פתטיות מכמירת לב, כמו למשל בסרטון שבו אליהו הנביא מופיע בביתו של הגרוש והיתום הטרי איציק (שם פופולרי בעולם של ניר וגלי), שסעודת ליל הסדר שלו היא צ'יפס מחומם של בורגר ראנץ'.

קומדיה תמיד הייתה הנטייה הטבעית שלכם?

ניר: "אצלי כן. תמיד עשיתי דברים כאלה. גלי עשתה דברים רגישים של בנות". גלי: "אם לא הייתי עובדת עם ניר הייתי עושה רק דברים ליום השואה. הגעתי לאנימציה מציור וניר הגיע מכתיבה, בגלל זה אנחנו מסתדרים כל כך טוב בתור צוות. שנינו הגענו אל התחום דרך קומיקס, רק שאני דרך 'מאוס'". מלבד הקלישאות הישראליות המוכרות, שמצחיקות מאוד כשהן מגיעות מאישה מצוירת עם קול גברי למדי (ניר בהצהרה מדאיגה: "אנחנו מודעים לזה ומחפשים שחקנית"), ניר וגלי אוהבים להשתמש באלמנט שנעשה נפוץ בקומדיה של השנים האחרונות – המבוכה. וליתר דיוק, עד כמה אפשר למתוח את השתיקה הלא נעימה בין שני אנשים, לפני שהדמויות או הצופה מאבדים את זה. "יש גבול מאוד דק שאתה יכול למתוח את הצופה לפני שהוא מתחיל לזוז באי נוחות", מסכים ניר. "לפעמים אנחנו מפספסים אותו קצת אבל אנחנו עדיין לומדים את זה". גלי: "אנחנו תמיד מגיעים לאי נוחות. אתה חייב להגיע".

איזה סרט עשה לכם חיים הכי קשים?

ניר: "'על האש' היה הכי תופת. עשינו אותו בחמישה ימים כי רצינו להספיק ליום העצמאות. זה היה נורא". גלי: "הוא גם היה הסרט הראשון שעשינו אחרי שנולדה נגה (בתם הפעוטה, שנוכחת בראיון ותורמת תובנות לא מילוליות – י"ב), אז כל לוחות הזמנים היו אחרים". ניר: "באיזשהו שלב עשיתי אנימציה איתה על הידיים. לא הגעתי למקשי הקיצור של הפלאש". גלי: "לי זכור שב'ציפורים נודדות' היה לנו הכי קשה. לא הבנו אותו. זה הסרט היחיד שהתווכחנו מה מצחיק בו. את ניר זה לא הצחיק בכלל, אז הקלטנו עוד פעם את הכול בצורה אחרת – וגם את אחותי בשלב מסוים – אבל בסדר, זה עבר". ניר: "בכל סרטון, בגלל שבסופו של דבר זו בדיחה שאתה מספר לעצמך הרבה פעמים, אתה מגיע לשלב הסופי ואומר לעצמך – 'קיבינימט, מה זה הדבר הזה, את מי זה יצחיק ולמה זה מצחיק? זה מה שיצא לי אחרי כל כך הרבה עבודה?'".

ניסיתם כבר לייבא את ההצלחה לחו"ל? בכל זאת, אנימציה אפשר לדובב.

ניר: "דווקא מעניין אותי לראות איך ההומור שלנו יעבוד בחו"ל. קיבלנו פניות מכל מיני סוכנים מלוס אנג'לס, ישראלים אמריקאים שגרים שם כבר הרבה זמן. אחד מהם אמר לי שהוא רוצה לקחת את סרטון יום העצמאות, להביא מדובבים ולראות איך זה יישמע באנגלית. הוא שלח לי את התסריט אחרי שהוא שכתב אותו, ואין מה לעשות – יש בתהליך הזה משהו שנעלם". גלי: "מישהי הציעה לנו לעשות את הסרטון לפסח בחג המולד. אבל בשביל לעשות קומדיה חייבים להכיר את התרבות מבפנים. איך אתה מתרגם לאנגלית 'שלומי שלומי תגיע'?".