פי אלף יותר טיים אאוט: ביקורת שיכורה על בר התדר

נועה בונה לקחה את נועה רוזין (כתבת האוכל של טיים אאוט) לקורס היפסטרים מזורז בתדר. בדרך הן מצאו גלידה משקדים, ראפרים מפורסמים מחו"ל וגם וידוי חושפני

מבוא להיפסטריות בתדר. צילום: דנה כספ לביא
מבוא להיפסטריות בתדר. צילום: דנה כספ לביא

אמצעי טשטוש

אחרי שחווינו ערב בלתי נשכח על הבר של הברמן הטוב בישראל, החליטה בוני (כתבת הלילה, נציגת דור העוד-מעט-Z) לקחת את רוזין (כתבת האוכל) לטריטוריה שלה, להלן: התדר. המטרה: קורס היפסטרים מזורז. האמצעי: פיצה ומשקאות ברד עם אלכוהול. כיאה למסורת המדור, כל אחת הגיעה שיכורה מהבית. רוזין חיסלה כוס ג'זמין ברוטשילד 12 ובוני שתתה את אותו קמפרי מהמדור הקודם. הגענו שמחות ומלאות ציפייה לנשנש ולשתות.

נועות. צילום מסך
נועות. צילום מסך

מוזיקה

הגענו ביום שני, רגע אחרי שנציגים מערוץ הכיבוד תפסו את המיקרופון. הקו המוזיקלי, בין הפטפוטים שלהם שנשמעו כמו קקופוניה בתחנת רדיו בבית ספר, היה בעיקר היפ הופ רגוע שהתאים לצ'יל של תחילת הערב. חשוב לציין: זכינו לראות את Sugar Hill Gang (רוזין: מה, מי? בוני: הם כאילו הראפרים הראשונים בעולם!) יושבים כמו אחרוני שחקני השש-בש בים.

שוגר היל גאנג. זה בסדר אם אתם לא היפסטרים ולא מכירים אותם. צילום: דנה כספ לביא
שוגר היל גאנג. זה בסדר אם אתם לא היפסטרים ולא מכירים אותם. צילום: דנה כספ לביא

הימרחות

נתחיל מהסוף: לא נוח. כחלק מהוייב של "זרקנו פה כמה כסאות ושולחנות שיראה שלא אכפת לנו אבל יצא לנו סופר קול" הכסאות לא באמת נוחים אבל זה לא ממש משנה. כסאות עץ לצד כסאות פלסטיק ושולחנות מתקפלים לגמרי עושים את העבודה. מי שחפץ בהימרחות של ממש או משענת במקרה של סף אלכוהול נמוך, העמודים שמחזיקים את הפסאז' האימתני ישמשו לכם לעזר.

לא באמת נוח, אבל למי אכפת? התדר. צילום: דנה כספ לביא
לא באמת נוח, אבל למי אכפת? התדר. צילום: דנה כספ לביא

עוד ביקורות ברים שיכורות שאסור לפספס:
שלחנו את נועה בונה לטוטו קארה וזה נגמר בשירותים
בוני שברה כוס בספוטניק והכל היה בסדר
הרחבה של בר האוצר הפתיעה אותנו 

שירות

כמי שלא הייתה בתדר מעולם, רוזין הגיעה עם אפס ציפיות פלוס סיוטים מהשירות בפורט סעיד. אך, הפתעה: השירות היה אדיב, מהיר, נעים וממש לא עילאי ומתנשא. האחמ"ש/מלצר שלנו, עומרי, שיחק אותה לגמרי עם הסבר מהיר על הקוקטיילים, התאמה מושלמת בין נועה לדרינק שלה ואפילו הצהיר מראש שהפיצה תיקח קצת זמן. אהבנו.

דרינקים

בוני שתתה את הברד מנגו (אבסולוט אפרסק, מנגו איילנד חמוציות, דובדבן, טריפל סק וקצת לימון) בעוד שרוזין הלכה על הג'ין היבסקוס (ג'ין, תה היבסקוס מעשי ידי התדר עם פלפל אנגלי, ג׳ינגר מיובש גרוס, קצת קינמון, מרכיב סודי וסירופ נענע). בוני, ילדה בחיים ובתחום האלכוהול, מצאה עצמה נשברת אחרי ברד וחצי. רוזין, נאלצה לדגום גם מהברד השני (אבסולוט אגס, קוקוס, אננס, ג'ינג'ר ולימון סחוט) אשר מרקמו סמיך יותר פלוס חיזוק כדי שמשהו יתחיל לזוז. אנחנו חייבות לשנות את המאזן, זה לא כיף שאחת שיכורה והשניה סחית. זה גם יקר.

אווירה

לא סתם דובר רבות על האווירה של התדר. המיקום הנוכחי רק מדגיש שמדובר בחבר'ה שיודעים מה הם עושים: זה מרגיש קצת כמו חו"ל, קצת לבנט, קצת חפיף והרבה מקצועי. אחרים שנים של החלפת לוקיישנים התדר פיצחו את הנוסחה ועשו נכון שבחרו בלוקיישן הזה כקבוע. המוזיקה, הרחבה, והחומר האנושי (היפסטרים לצד משפחות עם ילדים) הופכים את התדר למקום שמקבל את כולם, ולכולם נעים לשבת בו.

יאפ, זה מגניב כמו שזה נראה ונשמע. עמדת השידור. צילום: דנה כספ לביא
יאפ, זה מגניב כמו שזה נראה ונשמע. עמדת השידור. צילום: דנה כספ לביא

עישון

המקום תחת כיפת השמיים, אף אחד לא יעיר לכם אם אתם מעשנים או מה אתם מעשנים.

מדד הקיא

השירותים נקיים באופן מפתיע, הדרך אליהם רצופה גלריות, גרפיטי ואורות ניאון מעוררים חשד. יחד עם זאת, יש אספקה של נייר טואלט בשפע וניתן להכנס בזוגות.

אספקת נייר טואלט. צילום: נועה בונה
אספקת נייר טואלט. צילום: נועה בונה

מדד המאנצ'

וואלה, לא עפנו. הפיצה טעימה, אבל היא לחלוטין לא מצדיקה את ההייפ שנוצר סביבה. הפרופורציה ענקית (ראו תמונה) היא טעימה והייתה נמכרת ונאכלת בכיף גם אם לא היה שם של שף מאחוריה.

Bitch stole my pizza. צילום: דנה כספ לביא
Bitch stole my pizza. צילום: דנה כספ לביא

 

את אחלה חמודה, הפיצה של אייל שני. צילום: דנה כספ לביא
את אחלה חמודה, הפיצה של אייל שני. צילום: דנה כספ לביא

הגלידה אשר נחלבה מחלב שקדים שהושקה בשבוע שעבר הייתה מוצלחת מאוד: טעם וניל משובח ומרקם שמזכיר גלידת שמנת עם אווריריות של סורבה.

גלידה טבעונית. צילום: דנה כספ לביאלחיים, ותנקי את היד יא מגעילה. הגלידה של התדר. צילום: דנה כספ לביא

 

בוני מימין, רוזין משמאל. כולה גלידה, מה אתן עפות? צילום: דנה כספ לביא
בוני מימין, רוזין משמאל. כולה גלידה, מה אתן עפות? צילום: דנה כספ לביא

 

ולסיכום

השיחוק הגדול של הערב לא הייתה הפיצה, הדרינקים או הוויב – אלא נפילת האסימון של רוזין. לתדר הודבקו במהלך השנים סטיגמות של שירות לא טוב, אוכל סביר ובעיקר מקום של היפסטרים צעירים שאם אתה לא מכיר את אותה להקת אינדי שהם מאזינים לה אין על מה לדבר איתם. וואלה, טעות: השירות היה מעולה, הוייב היה נעים והלוקיישן עטף את הכל בקולית חוצה גילאים והגדרות חברתיות. צאו לתדר, אהבנו לגמרי.

[tmwdfpad]