פי 1000 יותר אייל שני

לא רק האוכל, גם השפה המתפייטת של אייל שני מחלחלת לאחרונה לכל פינה. על הגבול הדק שבין חינניות להתיילדות מרגיזה

חולם על פיתות. אייל שני
חולם על פיתות. אייל שני
23 ביולי 2013

אמרו עליו שהוא יומרני ומוגזם, שעם תמחור כזה אין לו סיכוי לשרוד, אבל נראה כי האימפריה של אייל שני – האדם היחיד בעיר שיכול להרשות לעצמו למכור כרובית בפיתה בקרוב ל־30 ש"ח – נמצאת בשיא כוחה. לצד המזנון, מפעלותיו כוללים גם את המסעדות הסלון וצפון אברקסס ואת הבר פורט סעיד. אבל האייל־שניזם חדר גם למקומות שלשני עצמו לא הייתה כל נגיעה בהם. זה לא רק האוכל, אלא בעיקר איך שמתארים אותו.

בתפריטים של שני יש אקשן, מיניות, זן וחומרי גלם שאינם מצרכים ביד הטבח, אלא דמויות מואנשות, אקטיביות ולעתים טרגיות ("עגבנייה דוהרת בתשוקה אל מותה"). השפה הקולינרית האישית־פיוטית הזאת משתלטת בהדרגה על התפריטים של מסעדות העיר, ולאחרונה הופכת יותר ויותר, באופן די מצער, למתיילדת ושטותית. כך למשל אנחנו נחשפים בתפריטים לאינפורמציה לא רלוונטית ("חציל מהגינה של מנחם") או לשימוש מופרז במילה "של" ("מרק של אפונים", "נתח של קצבים" וכו').

"התופעה הזו קיימת כבר זמן מה והתגברה במיוחד אחרי הכניסה של שני למאסטר שף", מסביר מבקר המסעדות של Time out, יובל־ג'וב הרגיל. "אפשר לראות את זה בעיקר במסעדות שוק או במסעדות בלקניות. לא רק הז'רגון דומה, גם צורות ההגשה – הרבה נייר, קרטונים, מראה מאולתר. השליכטה של העגבניות על הלבן עם פלפלים קצוצים זה משהו שהוא התחיל איתו לפני חמש שנים ועכשיו זו מנת פתיחה פופולרית. פתאום רואים המון מנות שמוגשות בתוך מסטינג כזה ממתכת, והלחם תמיד יגיע כשהוא מקופל בנייר, כאילו הרגע יצא מהמאפייה ולא מפס חם במטבח אחרי שקנו אותו חצי אפוי בלחמים בבוקר".

במסעדות שצילו של שני מרחף מעליהן מציין ג'וב הרגיל את לה־שוק, א־לה רמפה, זכאים, עזיזה (שבעליה עבדו בעבר אצל שני), זיגל הגדול, פלי מרקט ואחרות. "במקרה של אייל שני יש את הוויכוח הנצחי אם הוא אמיתי או שרלטן, זו שאלה של אותנטיות. אבל כל מי שבא אחריו משדר חוסר אותנטיות, נורא ברור שזה חיקוי", הוא מסכם.

שף, משורר וגם צלם. האינסטגרם של אייל שני

דוד בינרט, השף והבעלים של מסעדת א־לה רמפה, לא מופתע מההשוואה אך גם לא מסכים איתה: "זה אפילו מרגיז ומבאס אותי. אני מאוד מכבד אותו ומעריך את הקופירייטינג שהוא עושה, אבל הוא לא מקור השפעה עבורנו. כמו שלא כל משורר מתחיל לכתוב בגלל משורר אחר, אייל שני הוא לא מי שגרם לנו לכתוב ככה. התפריט שלנו משתנה כל יום והוא הדרך שלנו לייצר עוד תוכן ולהיות מושפעים מאירועי היום דרך המנות. בשבילי השירה החדשה הזו היא עוד מקום ליצירה ולא גימיק. מי שלא יכול להבחין בניואנסים וישר מקשר את זה לאייל שני, קצת מקלקל לעצמו בעיני".

התפריט המעצבן האולטימטיבי

נשנושים

צ'יפס צ'דר מותכת… צ'יפס עם צ'דר מותכת… להסביר שוב?! (א־לה רמפה)

שעועית עושה רעש (זכאים)

צ'יפס, אי אפשר להפסיק (הקונטיינר)

שיפוד קטן ושובב של אנשובי משובח ועוד דברים (אוזריה)

חלאס אדממה!!!…שעועית ירוקה בתנור אבן (א־לה רמפה)

הכרובית של אביבית (אוזריה)

ראשונות

טורטיה משוגעת של משה המשוגע (מחניודה)

קציצות שרימפס, חלב קוקוס וחלומות על תאילנד (קפה אירופה)

סלט באגז באני בזירת רצח (א־לה רמפה)

דלעת ערמונים וכפית (זכאים)

עלי כרוב ערבי מלאים בעצמם (צפון אברקסס)

מולים של כורדים בקטנה (מחניודה)

מרק תירס באורינטציה אוריינטלית ונטיפי ביצים (מחמם את הלב ומרתיח את הדם (בקטע טוב) (א־לה רמפה)

עלים ירוקים ודברים (קפה אירופה)

עיקריות

טורטליני כבש ופירות יבשים, קצת בוכרי אפשר להגיד (קפה אירופה)

זה לא ג'חנון בסיר, זה תבשיל בורגיניון (מחניודה)

אדי מרפי בורגר בדיוק כמו במערכון (א־לה רמפה)

נתח שקצבים אוהבים עם איזושהי פחמימה (קפה אירופה)

פסטה שמחלידה מהזדהות עם פרחי ארטישוק שנחתכים לתוכה (צפון אברקסס)

אספרגוס בקרם סלק ופרמז'ן בצבע של הדלת (א־לה רמפה)

תימנים נמאסתם – שקדי עגל ומלוואח (מחניודה)

רביולי דלעות נטושות עטוף בחמאת מרווה ושברי עוגיות אמארטי (צפון אברקסס)

חריימה פירות ים…אדום! חריף! חם! גדול! (א־לה רמפה)

פטיש איום מנפץ את ליבם של עשבי בר על נתחי אנטרקוט דקיקים שכלואים בצלופן (צפון אברקסס)

צ'ילי קון־קרנה ונתחי אסאדו מעושנים, חורפי־חורפי על פתיתים של אמא (א־לה רמפה)

אחרונות

עוגת גבינה עם פיננסייר (שזה שם אששששש לעוגת ספוג) (מחניודה)

פרפום תותים שנזקק לחיתולי תינוקות צחים וכח משיכה של כדור הארץ (צפון אברקסס)

הבסבוסה של אמא של אורי עם גלידת טחינה (מחניודה)

*חלק מהמנות הועתקו מתפריטי עבר