הטאו של אקיקוס

ארד אקיקוס היה יועץ אסטרטגי לפוליטיקאים מפוקפקים יותר ופחות והספיק לעבוד כמעט עם כל מפלגה בישראל. ואז משבר אישי ומקצועי הוביל אותו להתעמק בתורות מזרחיות ולחזור כסוג של מדריך רוחני של בכירי המשק לעידן האינטרנט. ריאיון

ארד אקיקוס (צילום: איליה מלניקוב)
ארד אקיקוס (צילום: איליה מלניקוב)
9 באוגוסט 2017

באוגוסט 2016 ישב ארד אקיקוס על הספה בביתו שבמרכז תל אביב וחיכה בזיעה וברעד לאנשים מפוקפקים שידפקו לו על הדלת. באותו קיץ גם יכולות המניפולציה וראיית הנולד שהביאו אותו הכי קרוב למנהיגי מדינות ברחבי העולם לא עזרו לו, והוא הסתבך במשהו שגדול ממנו. הקמפיין הפוליטי האחרון שעשה, במדינה אפריקאית שרצח, אונס ושוחד ממוסדים בה, היה הקש ששבר את גב היועץ הפוליטי הצעיר, שהספיק עד אז להיות אחד האנשים הבולטים מאחורי הקלעים של המחאה החברתית ב־ 2011 ("ביום הראשון אמרתי לניצן הורביץ: 'עזוב, סתם היפים'"), לעבוד בשביל כמעט כל המפלגות בישראל, להפריד בין נתניהו לבנט, לייעץ לראשי ממשלות ונשיאים באירופה ואפריקה ובין לבין לצלול לבודהיזם, טאואיזם, אייקידו ולמדוט כל בוקר. ואז הגיעה התמוטטות עצבים אחת, הסתבכות מפוקפקת באפריקה, ולראשונה יותר שאלות מתשובות.

"כשקיבלתי את הצעת העבודה במדינה האפריקאית, שהייתי אמור לחבר מחדש למערב אחרי סדרה של מעשי טבח ואונס, הלכתי למטפלת שלי, שמתעסקת עם טראומה של פליטים, ושאלתי אותה אם ללכת על זה", הוא מספר. "היא אמרה לי לתת הצעת מחיר, ועד שהם יחזרו אליי לקרוא את הבהגווד גיטא (מכתבי הקודש ההינדיים – נ"נ). מהסיפור של ארג'ונה הבנתי שאחרי כל הצדקנות יש לאדם תפקיד. אז בנינו שם תוכנית לטיפול באונס וברצח, וקיבלתי אישור להכניס תוכנית לטיפול בפליטים באמצעות מיינדפולנס שהמטפלת שלי בנתה. אפשר לקוות ליותר מזה? אחרי חודש הבנו שהנשיא שם בכלל לא פונקציה והרמטכ"ל זרק לפח את כל התוכניות. אז התפטרתי". אחר כך הגיעה הסתבכות עוד יותר דרמטית, שעליה אקיקוס עדיין חושש להרחיב את הדיבור.

אקיקוס (35) הוא אולי לא שם שגור בכל בית בישראל, אבל מבחינות מסוימות הוא השפיע בעשור האחרון על סדר היום של הישראלים יותר מכפי שהם יודעים. חיפוש בגוגל מעלה את שמו בהקשרים שונים – כמעט תמיד פוליטיים – בכל כלי התקשורת המרכזיים, בתור "יועץ פוליטי", "פסיכולוג אינטרנט", "יועץ ניו מדיה" ועוד שלל תארים חצי מומצאים. ביוטיוב הוא מופיע על מסכי ערוצי הטלוויזיה לצד גרפים שהפיק מהרשת שאמורים להסביר שיש מיתון או לחזות אירועים פוליטיים. אם תשאלו את אלדד יניב, אקיקוס הוא האיש שהיה אמור להכניס את ארץ חדשה לכנסת עם שבעה מנדטים ("בסדר, מה, המחנה הציוני לא היו בטוחים שינצחו את ביבי שבוע לפני הבחירות?"). היום, אחרי שהוריד את החליפה וחזר בתשובה (כלשהי), תמצאו אותו בעיקר ברשתות החברתיות מטפח עדת מעריצים סביב סטטוסים רוחניים, או נפגש עם כל מי שהוא יכול כדי להגשים את התוכנית הנוכחית שלו: להראות לבכירי המשק את האור, או כמו שהוא קורא לזה: למצוא עוד חברים למסע.

אקיקוס חזה שייכנס לכנסת. אלדד יניב (צילום: איליה מלניקוב)
אקיקוס חזה שייכנס לכנסת. אלדד יניב (צילום: איליה מלניקוב)

מיינדפולנס וצדקנות

המסע הזה התחיל בגיל צעיר, צבר תאוצה בזכות חברות אמת עם עורב שאיתו היה מדבר בבית אמו בהתנחלות מבוא דותן הסמוכה לג'נין, המשיך באובססיה ל"בדרנים רוחניים", כפי שהוא מכנה אותם, בהם ראם דאס, טימותי לירי, טרנס מקנה ואלן וואטס, והגיע למימוש מסוים ביכולת להבין את הרשת בשפה שבה היא מדברת אלינו. איך משלבים בין מחאה נגד "דיקטטורת הבנקים" לעבודת ייעוץ עבור בנק גדול בישראל? איך חיים עם היכולת לדבר עם עורבים ולשוחח עם אלגוריתמים בצד ייעוץ פוליטי קר ומחושב? איך מתיישבת התבגרות בהתנחלות עם בודהיזם וחמלה? "זו חלוקה יותר מדי מערבית", הוא מתעקש בכל פעם שמעמתים אותו עם הדברים הללו. "פעם חשבתי שאני יכול לשנות את העולם", הוא מספר בקול בוטח והגייה חברמנית על גבול הסטלנית. הוא משוחרר וכריזמטי בו בזמן, לבוש בטי שירט וכפכפים, ונראה שכל מחווה ותנועה אצלו מחושבות. הוא נראה תמיד רגוע והטון שבו הוא מדבר הוא משהו שהמאזין רוצה להקשיב לו. אבל ברור שמדובר בשנים של אימון. "הייתי אומר לחברים שלי, 80 אחוז בצחוק, אבל עדיין: 'אני הולך לתפור רצף טריטוריאלי. אהיה חלק ממספיק קמפיינים של נשיאים בעולם, אסגור את הרצף הטריטוריאלי, ואז יהיה לי אזור משלי שאוכל לעבוד איתו. הניצחון שלנו יהיה כשארצות הברית תשלח צבא, כי היא תבין שאנחנו הולכים לשנות את השיטה המוניטרית'.

"אבל צריך ללמוד חמלה עצמית, לא לדעת כל כך הרבה. זה שאתה קורא את ספר הטאו או שומע הרצאות של אלן וואטס, שזה מה שהייתי שומע באוזניות במטוס בדרך לקמפיינים, זה לא מספיק. הייתי נקרע בין לפתוח את הבוקר בחצי שעה של מיינדפולנס ואז לבלות את שאר היום בייעוץ לפוליטיקאים ישראלים. השאלה היא כמה אתה חושב שאתה צודק, זו שאלה של צדקנות".

בערוץ 2 בזמן צוק איתן (צילום מסך)
בערוץ 2 בזמן צוק איתן (צילום מסך)

וזה לא שאקיקוס לא מאמין ביכולות שלו. "אני רואה את הרשת", הוא מכריז, מצהיר שחזה טרנדים כגון עליית הפופולריות של המציאות הרבודה, ומיד קושר את זה לסמנטיקה רוחנית. "אני רואה את החשיבה הטאואיסטית בעיקר כחשיבה של הרשת, של האינטרנט. לאו דזה חזה את הרשת בעצם. הרשת מדברת אלינו בשפה לא של בני אדם, אבל אנחנו מנסים לקרוא אותה בשפת בני אדם, וזה לא נכון. יש בשפה הזו אותיות: שייר, לייק, כמות עוקבים, קומנט. לפי היחס בין האותיות האלה אני יודע, בלי לקרוא מילה מהסטטוס או הציוץ, שהקהל בעד או נגד פוליטיקאי כזה או אחר. זה כישוף. משקיע אמר לי: 'אתה בעצם רוצה לבנות אלוהים'. אמרתי לו: 'נכון'. אם התוכנה שלי תצדק בשני אחוזים זה עדיין יהיה פי מיליון ממה שאנחנו יודעים עכשיו. זה יידע לצפות מה יקרה בעולם בסופו של דבר".

גם לגבי יכולותיו כיועץ אסטרטגי הוא בטוח למדי. "אני יודע לנצח קמפיין בחירות יותר טוב מכל אחד אחר. אני מחבר ממשק אינטרנט־אסטרטגיה, לוקח תובנות מהרשת ואומר 'זה המצב' או 'זה מה שצריך לעשות'". אבל הוא כנראה הבין שהכוח משחית, כי "בעצם זה שאני בוחר צד, פתאום אני מול אחד אחר ואז יש אויב ויש מלחמה, וזה כבר לא משנה עם מי אני".

שרלטן? מקבל את זה באהבה

וזה הביא אותו לעסק החדש שלו. "הטאו של המדיה החדשה", כך הוא מכנה את ההרצאות והסדנאות שהוא בונה עבור המגזר העסקי ושאמורות להחליף את העיסוק המשחית בפוליטיקה. בנושאי ההרצאות אפשר למצוא פרקטלים; הקשר בין ספר הטאו, בודהיזם ופיזיקת קוונטים; ממטיקה (מחקר הממים – נ"נ); סיבתיות מול בו־זמניות; מחזוריות הירח; חוויית הנפרדות בתור תינוקות; שורשי החרדה ואנשי המערות; אייקידו ומיינדפולנס; ספר אמנות המלחמה הסיני. אקיקוס לא למד באוניברסיטה ואין לו תעודת בגרות. זה לא מפריע לו.

"אתה יודע כמה פעמים קראו לי שרלטן בחיים?", הוא צוחק. "הכל בסדר. אני מקבל את זה באהבה. אני באמת לא יודע כלום". ההתעקשות שלו על כך שהוא "לא יודע כלום" מעוררת אי נחת, בלשון המעטה, ביחס ליומרנות ללמד נושאים מורכבים כאלה, אבל הוא לא מתרגש. "הכיסוי שלי לסיפור הזה הוא אחר. בדקה הראשונה של ההרצאה אני אומר: 'לא באתי ללמד אתכם כלום. אתם הולכים לעשות פה מסע, וגם אני הולך ללמוד'. אני רוצה לעבור מסע יחד עם אנשים ויש לי הרבה דברים שלמדתי בחיים להראות להם. אייקידו, למשל, לא אני מלמד אלא הסנסיי שלי. אני רק מרצה על זה".

אתה בעצם רוצה להחזיר את הבורגנים הקפיטליסטים שחיים במטריקס בתשובה.

"לא. אני רוצה להפסיק להיות בודד במסע שלי".

מה בעצם ההבדל בין לעשות קמפיינים למפלגות באירופה לייעוץ לארגונים וחברות הייטק?

"גנדי אמר: 'מיי לייף איז מיי מסג". אני רחוק מיליוני שנות אור משם. אני רחוק מלהיות מואר, או שאהיה מואר מחר בבוקר, מי יודע, אבל אני רחוק מלהתעסק כל היום בבודהיזם. יש לי מתנה שהולכת לשני הכיוונים: בתוכי יש המון ציניות שאני צריך להתמודד איתה ביומיום שלי, אז אני מבין את הציניות של המנהלים. אני יכול לתקשר איתם. אני יכול למוסס להם את המחסום הבסיסי. משם, אם הבן אדם יחליט ללכת למנזר או להישאר בעסקים אני לא יודע, אבל אני יכול לגעת לו במקום שלאנשים אחרים קשה לגעת.

"עד היום הייתי יועץ אסטרטגי, ובמקרה גם הייתי פותח את ספר הטאו. היום אני בא לדבר על החיבור בין כל הדברים. היום, אגב, דיברתי עם חברת כנסת דתייה שהיא עדיין לקוחה שלי, והיא אמרה לי שהיא מתה לרוץ לתפקיד מסוים אפילו שהיא יודעת שהיא תפסיד, כי הבטן שלה אומרת לה לעשות את זה. אז הדרכתי אותה במדיטציה על זה. אמרתי לה שתשאיר את הראש שלה מחוץ לחדר, ושתזכור שכל הדתות והפילוסופיות אומרות שפירות הפעולה לא ניתנו לנו, רק הפעולה, ואז היא ציטטה משהו מהתנ"ך, שזה בול זה. זה רגע יפה בין בני אדם".

הדרך עוברת בהייטק

אנקדוטה נוספת ממחישה את החיבור בין העולמות. לאחרונה ניסה אקיקוס לשכנע חבר כנסת דתי אחר לקבל את עצתו. "הבנתי שהוא צריך סמכות עליונה כדי לשכנע אותו במה שאני מנסה לומר לו באלף דרכים, אז אני דופק לו ציטוט מספר הטאו ואומר לו שזה רבי נחמן, והוא מתלהב ופעל לפי זה. אם הייתי אומר לו שזה ספר הטאו הוא לא היה סופר אותי. אבל אני לא רוצה להיות במקום הזה. אני לא רוצה יותר לעשות מניפולציות, גם כאלה שהן לטובה".

"עד היום הייתי יועץ אסטרטגי, ובמקרה גם הייתי פותח את ספר הטאו". ארד אקיקוס (צילום: איליה מלניקוב)
"עד היום הייתי יועץ אסטרטגי, ובמקרה גם הייתי פותח את ספר הטאו". ארד אקיקוס (צילום: איליה מלניקוב)

כשאני שואל את אקיקוס למה להסתפק במגזר העסקי ולא להחזיר פוליטיקאים בתשובה, הוא שולף את הטלפון ומראה לי חילופי הודעות עם יועץ תקשורת מהבכירים בארץ בדיוק על הנושא הזה. "אין לי כבר כוח להתמודד איתם לבד. אני צריך גם ריפוי בשבילי. קשה להירפא בסביבה של הפוליטיקה. אני קצת מקיא מהעולם הזה כבר. זה עוד לא מרגיש לי נכון לעשות את זה איתם, אבל אולי בהמשך אפנה גם לחברי כנסת. כבר המלצתי ללא מעט פוליטיקאים לעשות סמים, לתרגל מדיטציה, יוגה, אייקידו. בחו"ל הם יותר זורמים, בישראל הם מאוד קפוצים, אפילו הצעירים מנסים להתנהג כמו המבוגרים כדי שייקחו אותם ברצינות".

מתי נראה אותך בפוליטיקה?

"לא יודע לענות על זה עדיין. אני עוד לא מוכן. שקלתי יותר מפעם אחת אם זה הסיפור, ולא הרגשתי שקיבלתי עדיין תשובה אמיתית. אני עדיין בדרך, וכן, זה עובר בלעשות סדנאות לאנשי הייטק. בסוף אני בא לפתוח צורת מחשבה חדשה. אני בא להגיד: 'תהיו רכים, כי הרכות הזו היא נכס'. אין ספק שהעולם הולך למהפכה, ואני מקווה שהיא תהיה טובה ושאקח בה חלק באיזושהי צורה. הרשת קיטבה אותנו מאוד – הטוב נהיה יותר טוב והרע נהיה יותר רע. הכל נהיה שונה ממה שהיה לנו עד עכשיו. ועם כל החרא שאנחנו רואים עכשיו, טראמפ וכל הקלישאות האלה, נוצרה פה תשתית חזקה למשהו טוב. אם נהיה כולנו מוארים – לא יודע. אני רוצה לחיות את המסע שלי".

אתה כל הזמן אומר "המסע שלי". אבל זה לא שלך, אתה מנסה להשפיע על אנשים.

"בודהה לא חייב למדוט במערה כל היום. אם אנחנו אחד אז אנחנו אחד עד הסוף. אם אעשה את זה חודש או עשר שנים, לא יודע. אולי עד רדת הגיליון לדפוס אני כבר לא אעשה את זה ודווקא אמצא את עצמי צועד עם לפידים ברחוב".