בלוג או בלוף?

פרשת אייל גולן וצו איסור הפרסום הוכיחה שישנם עוד גבולות פרוצים בין הבלוגוספרה, הרשתות החברתיות והעיתונות הממוסדת, ועד שהחוק לא יתייחס ברצינות לשחקנים החדשים, הם יתקשו לפעול לפיו

11 בדצמבר 2013

הפרשה שבה נקשר שמו של אייל גולן העלתה מחדש אל פני השטח את הפערים שבין הבלוגים העצמאיים לעיתונות הממוסדת – פערים שהיטשטשו מעט בשנים האחרונות כשיותר ויותר עיתונאים החלו לתחזק בלוגים, לפעמים בחסות גופי עיתונאיים כמו "הארץ". אף כלי תקשורת לא היה מעז לעשות את שעשה עומרי חיון ולהכריז בקול תרועה את שמו של גולן למרות צו איסור הפרסום, וזאת על אף שכמה מהם מלמלו אותו בטעות מפעם לפעם. הברית הלא כתובה בין כתבי פלילים לבין המשטרה ומנגנוני הצנזורה המופעלים על העיתונות, לא תמיד תקפים במרחב הפרוץ של הרשת, ולבלוגוספרה חוקים משלה.

"הבעיה של עולם הבלוגים היא שאין בו תחקירים", אומר העיתונאי רביב דרוקר, שרגלו האחת נעוצה בערוץ 10 והשנייה בישראבלוג. "אני לא אומר את זה בהתנשאות, זאת בדיוק המגבלה שלהם. אין שם כסף לתחקיר רציני, אין ייעוץ משפטי, ולכן הבלוגים פחות משפיעים על העיתונות ברמת התחקירים ויותר ברמת הסיקור השוטף. הם מאלצים את העיתונאים לעבוד מהר יותר כי הרבה פעמים הבלוגר יוציא משהו חצי אפוי לפני שהעיתונאי הספיק לבדוק את כל העובדות, ויכול להיות שזה יהיה נכון ויכול להיות שלא".

יוסי גורביץ, שעומד מאחורי הבלוג הפוליטי "החברים של ג'ורג'", לא מסכים עם דרוקר. "אף אחד לא מכריח עיתונאים לרדוף אחרי שמועות", הוא אומר. "הבעיה היא שהרבה מאוד עיתונאים התרגלו להיות עצלנים, לקבל תדריך ולרוץ איתו. אם אתה עוקב אחרי העיתונות הפוליטית בסוף השבוע, לעתים קרובות הפרשנים בכל העיתונים, חוץ מב'ישראל היום', חוזרים על אותו סיפור. יש להם את אותו מקור והם לא טורחים לבדוק אותו. מהבחינה הזאת, בלוגרים דווקא משמשים בודקי עובדות מצוינים עבור עיתונאים".

בעוד שבלוגרים רבים התייצבו מאחורי המהלך של חיון, דרוקר מבקר אותו. "אני חושב באופן כללי, ואני מקווה שלא ישתמע חלילה שאני תומך ברני רהב, אבל לא יכול להיות שפייסבוק וטוויטר יהיו מחוץ לחוק. בעיניי אין דבר כזה. אי אפשר להגיד 'תשמע, זה העולם החדש'. אתה לא יכול להעלים עין מבלוגרים ולאכוף את החוק רק על עיתונאים. לדעתי המשטרה עושה בצווים האלה שימוש לרעה ואני לעולם לא אבין למה הצו על אייל גולן נשאר באוויר תקופה כל כך ארוכה, אבל מרגע שיצא צו, הוא חל על עומרי חיון ועל ערוץ 10 ועל 'ידיעות אחרונות' באותה מידה". גורביץ מצטרף לביקורת אבל מסתייג ומוסיף ש"יש לי סולידריות אוטומטית עם כותב שמאלצים אותו להסיר את הטקסט שלו, כשכל העולם ואשתו יודעים במי מדובר – על אחת כמה וכמה כשהתברר שהמשטרה חקרה את חיון לפני שבכלל טרחה לחקור את גולן. זה, מבחינתי, עולם שהתהפך על ראשו".