אם אין אני לי

האם נדיבות גורמת לדחייה חברתית?

4 בנובמבר 2013

בעוד אנוכיות ידועה כתכונה הגורמת לאנשים להפוך לדחויים מבחינה חברתית, טבעי לחשוב שנדיבות היא תכונה שמובילה לכיוון ההפוך, והופכת את האדם לאהוב ולרצוי בקרב זולתו. אך מחקר שנערך באוניברסיטאות ביילור ווושינגטון סטייט בארצות הברית מצביע כי, במפתיע, נדיבות עשויה לגרום דווקא לנידוי חברתי.

בניסוי השתתפו 310 נבדקים, שקיבלו מִכסת נקודות שאותן אפשר היה לתרגם לסיכוי לזכות בפרס שווה כסף. לנבדקים היתה אפשרות להחליט כמה נקודות הם ישמרו לעצמם, וכמה נקודות יעניקו לקבוצה שבה הם נמצאים. תרומה לקבוצה אמנם הפחיתה את סיכוייהם של התורמים לזכות בפרס, אך הגדילה את הסיכוי שמישהו מחברי הקבוצה יזכה בו. במהלך הניסוי תִקשרו הנבדקים רק באמצעות מִמשק מחשב, כאשר המחשב עצמו מדמה משתתפים נדיבים באופן מיוחד. למשתתפים גם היתה אפשרות להעניש את המשתתפים הנדיבים ביותר, כך שכל נקודה שיקריבו ממכסתם תגרע שלוש נקודות ממאזנם של המשתתפים הנדיבים יותר. בסיום המשחק דירג כל משתתף עד כמה היה רוצה שכל אחד מחבריו ימשיך להיות איתו באותה קבוצה.

למרבה ההפתעה, לא רק שהמשתתפים בחרו להעניש את חבריהם הנדיבים יותר, הם אף העדיפו שלא להיות איתם באותה קבוצה. התנהגות זו היא לכאורה בלתי רציונלית, אך החוקרים מסבירים אותה בכך שהתנהגותם של המשתתפים הנדיבים ביותר חרגה מהנורמה, והחשש מהתנהגות בלתי שגרתית עלה על התועלת שהפיקו הנבדקים מנכחותם של המשתתפים הנדיבים יותר.