דת ומדע

 לא אחת אני מלמד במסגרות חינוך דתיות. לעתים קרובות עולה בי הדילמה האם להעלות בפני תלמידיי חובשי הכיפה סוגיות שעשויות, על פניהן, לסתור את הכתוב בכתבי היהדות: גיל היקום, היווצרות מערכת השמש, התפתחות החיים בכדור הארץ, הכחדות המוניות, מות השמש ועוד. לכאורה, אסור לי לעשות הנחות ללומדים. התצפיות המדעיות הן תיעוד המציאות. לומר שכדור הארץ הוא בן 6,000 שנה זהו חטא בוטה לאמת. עם זאת, במקרה שמדובר בילדים, הרי שמדובר בכפיית אידיאולוגיה מתוקף יחסי מרות מורה־תלמיד, ומפני שמדובר בילדים, קל להבין את הצורך שלא לכפות עליהם פילוסופיה. לכן יש, לדעתי, ללמד ברגישות, אך גם להיות נאמן לנתונים המדעיים. לדוגמה, בשיעור אחד למדנו שהשמש תהפוך לענק אדום שכנראה יבלע את כדור הארץ. לוח הזמנים הוא בין חמישה לעשרה מיליארד שנים מהיום. עלתה השאלה אם המשיח לא יגיע עד אז. בכיתה אחרת, הובן על ידי התלמידים שהדרך להציל את האנושות במקרה זה היא לעזוב את כדור הארץ ולהתרחק למקום בטוח. כאן עלתה השאלה לגבי הצו הרבני להתגורר בארץ הקודש.

באחת המסגרות הונחיתי על ידי ההנהלה שלא לחסוך דבר מן התלמידים. "גם אני מלמדת אותם דברים שנראים כסותרים את התורה", סיפרה לי מנהלת המקום, אשת מסורת בעצמה. "הקב"ה יצר והחריב עולמות". לא ירדתי לעומקו של המשפט. בתחילת הרצאה לתלמידי י"א דתיים בנושא היווצרות היקום, הצביעה תלמידה דעתנית אחת והתבטאה באופן מוחץ: אתה מלמד אותנו דברים שנוגדים את הדת. פתחתי בדיון.

האם יש דרך לגשר על הפערים בין הדת לבין המדע
צילום: שאטרסטוק

דת ומדע

האם ייתכן מדען דתי? קהל התלמידים היה חצוי. מחד גיסא, קיימות דוקטרינות דתיות של "נעשה ונשמע" באמונה עיוורת, ואי אימות הדברים שניתנו בכתב. מאידך גיסא, אפשר למצוא חכמים יהודים שחקרו את החיים, את החלל ומדעים שונים כבר לפני מאות שנים. כמו כן קיימים הקולות הדומיננטיים של המחזירים בתשובה, שששים לספר כיצד כל תגלית מדעית שצצה בתקשורת המדעית כבר כתובה בכתבי הקודש, בפרשנות רחבה מאוד מאוד שלהם. לכאורה, שילוב של דת ומדע. ואולם, מאחורי אמירות כאלו מסתתרת הטענה שאין צורך לחקור את הטבע אלא רק את כתבי הקודש. בסופו של הדיון שאבנו השראה מדמויות מדעיות מובילות שלהן נגיעה לעולם הדת. לדוגמה, שר המדע לשעבר, הרב והפרופ' דניאל הרשקוביץ, הוא מלומד יהודי ובו בעת מתמטיקאי שפיתח וניהל את מדיניות המדע הלאומית בשנים 2009־2013. דוגמה נוספת היא פרופ' צבי מזא"ה מאוניברסיטת תל אביב. פרופ' מזא"ה חובש כיפה בצד היותו בעל שם עולמי בתחום כוכבי לכת חוץ שמשיים, שנוצרים במהלך מיליארדי שנים.

מדע ודת אינם מנוגדים. הם כלל לא באותה קטגוריה. המדע מסביר את תופעות הטבע בעזרת זיהוי חוקיות, ובו הטבע הוא כמו לגו: יש אבני בניין, אפשר לעשות איתן המון כל עוד נצמדים לחוקים. החוקים לא ניתנים לנו בספר חוקים (במיוחד באסטרונומיה, שבה נאמר לא אחת שהיקום הוא כמגרש כדורגל והאנושות היא כצופה, ועליה להבין את כללי המשחק בעזרת תצפית בלבד). בלתי אפשרי לבצע ניסויים – כגון זירוז תהליכי היווצרות מערכת שמש – כמו שמזרזים תהליכי גדילת עובש במעבדה ביולוגית. הדת, לעומת זאת, מעניקה משמעות לחיים (למי שבוחר לאמצה ככזו).

האם על פי כתבים אמוניים אפשר להסביר את מסת הנייטרינו? את מהירות הבריחה מכדור הארץ? את קיום הדינוזאורים? לא באופן שיאפשר ניבוי מדעי ויישום התגלית בחיי היומיום. לא בלי להכיר את חוקי הפיזיקה וללא שימוש בגוף נתונים שנמדדו באופן מובנה.

יש להפריד את המשחק מהשחקנים. יש כאלו בעולם המדע שמנסים להפריך את קיומו של האל, ויש כאלו מנגד שמנסים למחוק את הישגי המדע. דתות שונות רדפו מדענים, תיאורטיקנים, נסיינים ותצפיתנים כאחד, כאשר אלו הציגו רעיונות שונים מן הקונצנזוס הדתי שהיה מקובל בזמנו.

במצפה הכוכבים בגבעתיים יש יותר ממבקר דתי אחד, ואף חרדים מגיעים על טפם. לעתים נראה היסוס, לעתים עזיבה באמצע ההרצאה. חלקם הופכים למבקרים קבועים, שאף פותחים בקריירת צילום אסטרונומי. הם אינם חוזרים בשאלה אלא מפרידים בין שני העולמות.

אם נחנך את הדור הצעיר שמדע ודת מנוגדים זה לזה, המדע יאבד אנשים טובים רבים. אין לדעתי סיבה שלא לפשר בין העולמות. ומי שנתוני התצפיות צורמים לאוזניו, ישמע כיצד שני הנושאים לא עונים על אותה שאלה. המדע שואל "כיצד" והדת שואלת "עבור מה", אם בכלל. את הזרע הזה יש לזרוע בגיל צעיר, ולטפחו כדי שנראה יותר מדענים ומדעניות בעלי רקע דתי באקדמיה הישראלית.