נגיף חדש בצפון אמריקה

מותו של אדם בקנזס כתוצאה ממחלה לא ידועה הביא לגילוי נגיף ומחלה חדשים שלא ברור עד כמה הם מסוכנים

בקיץ 2014 הגיע לבית החולים האוניברסיטאי של קנזס אדם שגר במחוז בורבון (Bourbon) שבטקסס וננשך על ידי קרצייה. התסמינים ההתחלתיים שהתפתחו אצלו בעקבות הנשיכה היו עלייה בטמפרטורת הגוף, כאבי ראש, כאבי שרירים, בחילות ואובדן תיאבון. תסמינים אלו עוררו חשד שמדובר במחלה הנגרמת על ידי נגיף Heartland (נגיף שמוכר רק מ־2012), שקיים אף הוא באזור, או במחלת ה־Ehrlichiosis – מחלת חום ופריחה הנגרמת על ידי מינים שונים של חיידקי  Ehrlichia, גם הם מועברים על ידי קרציות. אך בדיקות סֶרוֹלוגיות להימצאות של נוגדנים נגד גורמי מחלה אלה, שללו זאת. בינתיים התפתח אצל החולה כשל מערכות כללי – והוא מת מהמחלה.

החוקרים בבית החולים, בראשות דנה הוקינסון (Hawkinson), בודדו ואפיינו מגוף החולה נגיף שלא היה מוכּר להם. הם כינו את הנגיף ע"ש המחוז בטקסס שבו הוא אותר לראשונה – נגיף בורבון (BOUV). נגיף בורבון הוא נגיף עטוף (הקופסית החלבונית שלו עטופה בקרומית שמקורה במאכסן ובה משולבים חלבונים נגיפיים), החומר התורשתי שלו הוא 6 מולקולות של RNA חד־גדילי שלילי (כזה שאינו מקודד במישרין יצירת חלבון). הנגיף משתייך לנגיפי התוגוטו (Thogotovirus), הנקראים כך כי הראשון מהם התגלה בשנת 1965 בצאן ובבקר במשק האדם ליד יער תוגוטו (Thogoto) שבקניה. נגיפי התוגוטו משתייכים למשפחת הנגיפים Orthomyxoviridae, שאליה משתייכים גם נגיפי השפעת. הם נחשבו בעבר כנגיפי שפעת מסוג D. בניגוד לנגיפי השפעת, שבכל אחד מהם יש שמונה מולקולות של החומר התורשתי, לנגיפי התוגוטו יש רק שש או שבע מולקולות.

שבעה נגיפי תוגוטו שונים מוכרים ממזרח אירופה, אסיה ואפריקה, וזה הגילוי הראשון של נגיף מקבוצה זו בצפון אמריקה. נגיף התוגוטו המוכר מהעולם הישן מועבר גם הוא על ידי קרציות אך גם על ידי יתושות. נגיף זה מוכר בהודו, במצרים, במזרח רוסיה ובפורטוגל כגורם למחלות חום ולדלקת מוח. ששת הנגיפים הנוספים מוכרים בעיקר  לחוקרי הנגיפים. נכון להיום אין טיפולים לנגיפי התוגוטו השונים – וגם לא חיסונים.

היות וזה המקרה היחיד המוכר של מחלה הנגרמת על ידי נגיף בורבון, לא ברור עדיין אם המחלה תהיה קטלנית לכל מי שיחלה בה או כפי שמוכר מנגיפים רבים המחלה תהיה קטלנית רק לחלק מהלוקים בה. האם היו חולים נוספים שלא אובחנו? ייתכן שבהמשך ניתן יהיה לבדוק גם את זה. עכשיו צריך לאתר את הנשא הטבעי של הנגיף ובעקבות כך גם את התפוצה הגיאוגרפית שלו.

היזהרו מקרציות…