מי שמזיע משפיע: רתם איזק יצאה להזיע בשבוע אימוני ביקראם יוגה

אני עץ. אני עץ כבר חמש דקות לפחות. או ככה זה נדמה לי – שאני עץ ב־38־40 מעלות ו־50 אחוזי לחות. כנראה לעצים בג'ונגל טרופי הזמן עובר לאט יותר. סביבי עוד הרבה עצים שמזיעים את עצמם לדעת, מנסים לא לתת לרגל הימנית להחליק על זיעת הברך השמאלית ולפגוש את הרצפה הרטובה. על הקיר שמימיני טפט של עצים. המעצב של הסטודיו הזה כנראה ידע מה הוא עושה, או שסתם היה לו חוש הומור מהסוג היוגי.

ביקראם יוגה. צילום: איליה מלניקוב

מחשבות שעוברות בראש בזמן שיעור ביקראם יוגה: האם אדם מסוגל לטבוע בזיעה של עצמו? שומות בגב – האם הגבר שלפניי בדק אותן? הן לא נראות טוב. ולמה תמיד צומחות מהן שערות? חייבת לצלם פה הפקת אופנה לתחתוני טנגה. חייבת לצלם פה תמונה לאינסטוש. האם אייפון 4 מזיע? ואיך אין פה ריח? אני חייבת את הטלפון של המנקה של הסטודיו.

השבוע התקיים בסטודיו הגדול בקרליבך המפגש הראשון שלי עם הביקראם יוגה. זה אולי המקום המזוהה ביותר עם ביקראם יוגה בעיר כולה, ולפני כשנתיים גלש גם לתחום ההוט פילאטיס. שתי השיטות מבוססות על אותו עיקרון, כל אחד והטכניקה שלו. השיעורים מתנהלים בחדר מחומם היטב שמוציא מהמתאמנים את המיטב – מנוזלים עד ביצועים. למען הגילוי הנאות אספר שנמנעתי מהתחום עד כה בשל הטענה הרווחת בקרב מתנגדי הז'אנר, שלפיה האימון החם מכניס את הגוף למצוקה ועלול לגרום לפציעות. זה לא תלוש מהמציאות, שהרי הגמישות שמתגלה במהלך האימון קשורה בעיקר לעובדה שהגוף מחומם ולא תמיד לעובדה שהוא גמיש. חוסר המודעות לסיטואציה הטריקית והניסיון למתוח את הגבולות יכולים להזיק, אך עם זאת אין ענף ספורט שחסין לחלוטין מפציעות. וכשרגליי המקושטות בסימנים הכחולים, מזכרת משבוע האגרוף, נכנסו לסטודיו ובורכו בגל חום ובמבטים דואגים של יתר המתאמנים – הבנתי שהדרך לשלום עולמי עוברת בקבלה של שיגעונות האחר. בטח כשלכולנו מכנה משותף ברור – החיבה לטעם הזיעה של עצמנו.

מי שאחראי לתופעה המכונה ביקראם יוגה הוא יוגיראג' ביקראם צ'ודהורי – הודי חביב שעוד בגיל 13 – הגיל שבו יהודים עולים לתורה – זכה בתחרות היוגה הלאומית בהודו. בהיותו בן 17 נפצע ביקראם קשות בברכיו במהלך אימוני הנפת משקולות, ובהנחיית מורו בישנו גוש פיתח סדרת יוגה בת 26 תנוחות שסייעו בהבראתו.

השמועה על שיטתו של ביקראם התפשטה כאש בשדה כלבים מביטים מטה, וב־1973 הוזמן ביקראם לארצות הברית על ידי הנשיא ניקסון, שבו טיפל ביקראם בעזרת הסדרה. כך הפך ביקראם לכוכב יוגי עולה. סלבריטאים וספורטאים רבים אימצו אותו כמנטור, והמערב השׂבע ולמוד המזגנים הבין שאין כמו תרגול בסבל השמור למדינות עולם שלישי כדי לפתוח את צ'אקרת האושר ועל הדרך גם להתחטב. באופן מפתיע, גם בעיר ששרויה באחוזי לחות בלתי נסבלים במרבית ימות השנה התקבלה הביקראם יוגה בזרועות פתוחות ומטפטפות. אנשים, כך מתברר, אוהבים להזיע בצוותא, בלבוש זעיר ובמגוון תנוחות, תוך שחרור נהמות גרוניות עמוקות. חלקם עושים זאת בווילות סודיות במסיבות סגורות, חלקם במסגרת מיינסטרימית יותר שבה מילת הקוד היא פשוטה: נמסטה. צריך להיות ממש נמושה בשביל לסרב לכל הטוב הזה.

בשיעור הראשון ניסיתי להפגין קור רוח, עת גופי בער וזיעתי צרבה את אישוניי. תעשי את הפרצוף הקולי שלך, אמרתי לעצמי; אז מה אם חם לך והטוסיק שלך נראה כאילו את סובלת מבריחת שתן. תחשבי על קרטיב. תחשבי על בריכת גורדון. תראי כמה בחורים הגיעו לפה בתחתונים. את בגן עדן ועוד משלמים לך על זה. הזמן עובר מהר כשמזיעים. בתום 90 דקות שבהן תרגלתי את 26 האסאנות של הסדרה שמתבצעות ברצף קבוע שבו כל תנוחה מותחת ומחזקת קבוצות שרירים, רצועות ומפרקים הדרושים לתנוחה הבאה – הרגשתי כאילו קצתי משנת צהריים שווה במיוחד. התנוחות תוכננו ליצירת גירוי והפעלה של איברים פנימיים, בלוטות ועצבים, ולהזרים דם לכל חלקי הגוף, ואכן גופי הרגיש מתוח וגמיש יותר, רוחי גבוהה ושלווה יותר, ועור פניי הפך לסמוק ורענן משל עברתי סדרת ניקוי רעלים על חופי תאילנד. בחיי – כל האיפור שלי נשאר על מזרן היוגה ובכל זאת חשתי יפה. יש משהו ממכר ונעים בחום הזה, בתחושה שאת מתרגלת יוגה באמצע המדבר. אולי כי החום הזה מוכר לי מפעם, אוגוסט למשל, ואולי כי החיבור לגוף בסיטואציה לוהטת שכזאת יוצרת רגעי מדיטציה שנדיר לגנוב בעיר ים תיכונית.

לשיעורים השני, השלישי, הרביעי והשביעי כבר הגעתי בצהלות, רק מחכה להפוך לממטרה אנושית בחדר עמוס זרים מתנשפים. בגדי הספורט שלי מעולם לא טופלו בצורה כה מוקפדת, שכן מדי יום נדרשתי לכבסם ביסודיות, לאחר שגרמו לי להבין שגם ליידי יכולה להזיע כמו נהג משאית על המאדים. ועד כמה שזה נשמע כמו קלישאה של יוגיסטית מחבקת עצים, הנקבוביות הפתוחות והשרירים המשוחררים פתחו ושחררו גם את הנשמה, והפכו אותי למשך שבוע לאישה נחמדה במיוחד. אני חושדת שזה די הלם אותי. מישהו מעוניין שאדגים לו עץ?

צילום: איליה מלניקוב

הרהורי הבטטה – הסיבות להתחיל או לוותר מראש

יתרונות

• האימון מעניין בהרבה מעוד אימון יוגה. התנוחות של ביקראם אמנם שונות מהתנוחות בסוגי היוגה האחרים, והן מתבצעות בקצב אטי יותר, אך אלמנט החימום וההזעה יוצר אתגר רציני לגוף ולנפש.
• השיעורים מתאימים לכולם, ללא הבדלי גיל, רמת כושר וחיבה לפחמימות.
• חזרה על רצף תנועות קבוע מאפשרת למתחילים לפתח ריכוז ומודעות לשינויים החלים בגוף, ולהתאים את עצמם במהרה ליוגיסטים ותיקים.
• התנוחות מחייבות ריכוז, סבלנות, נחישות ושליטה עצמית. השמועות אומרות שזה זולג גם לחיים שמחוץ לסטודיו.
• העור נראה מהמם אחרי אימון, כאילו הרגע קצתם משנ"צ של שישי.
• רווקים ורווקות, שימו לב: מדובר במקום אידיאלי לפיק אפ. הלבוש מינימלי, ההזעה מקסימלית וההתנשפויות לא משאירות מקום לדמיון. קופידון עושה ביקראם!

חסרונות

• האימון אטי יחסית וסדרת התרגילים חוזרת על עצמה בכל שיעור. אם קוללתם בקוצים בישבן, ייתכן שלאחר זמן מה תחוו שעמום קל.
• לעתים, בשל החום והלחות, עלולים לחוש בבחילה או בסחרחורת. שימו את האגו בצד, הקשיבו לגוף ואל תכבידו על עצמכם. המוח שלכם מטוגן גם ככה.
• אל תיתנו לגמישותכם המתפתחת באימון להטעות אתכם: הגוף גמיש בהרבה כשהוא חם, ובאימון הזה הוא חם מאוד. אנשים תחרותיים עלולים למתוח את הגבולות של עצמם ושל גופם קצת רחוק מדי, ומדובר במתכון בטוח לפציעות. חברים, זה לא ספינינג פה! הרגיעו!
• אנשים שלא מחבבים אימונים קבוצתיים המוניים ייאלצו לנטוש או להתגבר על המיזנטרופיה.
• בדיוק דפקת פן? מזל טוב, הוא נפטר בשיבה ביקראמית טובה.

ביקראם יוגה, קרליבך 14, קומה 2, 1,400 ש"ח לכרטיסיה בת 20 כניסות, 395־495 למנוי שנתי. פרטים נוספים באתר: bikramyoga.co.il