דיני חברים ומכרים

1. מפגשים ברחוב

א. פגישה מקרית עם מכר

למרות הנוהג המקומי של התעלמות אלגנטית ממכרים, בפגישה מקרית ברחוב עם אדם שאתם מכירים יש לומר שלום או לפחות לנופף או להנהן. יחד עם זאת, אין שום צורך לעצור לשיחה – סמול טוק תמיד מתחיל בזרימה ונגמר במבוכה הדדית.

ב. פגישה מקרית עם חבר קרוב לשעבר

במקרה של פגישה מקרית עם חבר קרוב לשעבר הקפידו להיראות שמחים לראותו (עדיף גם להוסיף "וואי, בדיוק חשבתי עליך לא מזמן"), אך הימנעו בכל תוקף מהאמירה: "חייבים לשבת מתישהו", אחרת תהיו חייבים לשבת מתישהו.

ג. אוזניות

אם אתם שומעים להנאתכם מוזיקה ברחוב באוזניות שנכנסות לתוך האוזן (הידועות בשפת הרחוב כ"אוזניות אייפון") ולפתע מגיח לפניכם אדם שאתם מכירים, הורידו אוזנייה אחת וברכוהו לשלום תוך כדי האטת קצב ההליכה; אם אתם מרכיבים אוזניות קשת, פשוט תנפנפו לשלום מבלי להוריד אוזנייה – זה יגרום לכם להיראות כמו די.ג'ייז, ואתם כנראה לא.

ד. אכילת ראש

מכר שידוע כאוכל ראש/חפרן הוא סכנה לשלום הציבור, וכך יש להתייחס אליו. אם הוא פוצח בשיחה, יש להיראות עסוקים או ממהרים. היה וכישורי המשחק שלכם לא צלחו והחפירה ממשיכה, ניתן לנפנף גם בצורה לא אלגנטית ("אני מאחרת לפילאטיס", "הייתי שמח לשמוע, אבל יש לי אורז על הכיריים"). אל תרגישו לא נעים, לאוכלי ראשים יש נטייה מובנית שלא לקלוט רמזים אך גם לא לשים לב כשמנפנפים אותם בבוטות – זה הצד השני של אותו מטבע.

2. מחחות פיזיות בעת מפגש

א. תבואו עם אג'נדה

נשיקה, שתי נשיקות, טפיחה על השכם, כיף – בחרו במשהו אחד ודבקו בו.

ב. במקרה של כיף

למעלה עדיף!

ג. מגע

מוטב ליצור מגע כלשהו כדי להימנע מסכנת חצי הקידה המשונה. אתם לא ביפן.

ד. אגרוף לאגרוף

בניגוד לתקנות קודמות בנושא ה־fist bump ("אתם לא ראפרים"), אם ברק ומישל אובמה יכולים – אז גם אתם. כמו כן, מחקרים רפואיים מעידים שהשיטה המדוברת מעבירה פחות בקטריות מלחיצת יד. העיקר הבריאות.

3. חברים בחו"ל

א. סקייפ

קביעת שיחת סקייפ עם חבר שגר בחו"ל משקלה כקביעת פגישה בבית קפה/בר עם חבר מקומי. אסור לתת לווירטואליות להטעות: המדיום האינטרנטי לא הופך את הקביעה לטנטטיבית. זכרו שאתם כאן בארץ מוקפים בחברים ובמשפחה, בעוד שהוא, מעבר לאוקיינוס – בודד. על כן, יש לנסות ולקיים את הפגישה במועדה. בכל מקרה של דחייה יש להודיע כשעתיים מראש. תירוץ הבלבול בגלל הפרשי השעות ("אוי, שכחתי ששבע אצלך זה שמונה אצלנו וחיכיתי חצי שעה מול המחשב") פשוט לא תופס.

ב. התעלקות בביקור

מכר: מותר לשלוח הודעה בפייסבוק כדי לקבל המלצות על עיר מגוריו ואף לצפות לבילוי של ערב אחד משותף בעיר. וזהו, אל תהיו חזירים – לאנשים יש חיים משל עצמם.

חבר רחוק: לא אמרו לארח אתכם! אם לא הייתם בני ביתו כשהוא חי בארץ, למה לעזאזל שתהפכו לבני בית כשהוא מתגורר בחו"ל? למרות זאת, מצופה מהחבר להקדיש לכם כיממה של בילוי בעיר, לצד שמירת קשר רציף לאורך הביקור שלכם, אם זה לא עולה על פרק זמן של שבוע.

חבר קרוב: מצופה שיזמין אתכם לישון אצלו. זה לא אומר שהוא מחויב לקרוע איתכם את העיר. הוא, בניגוד אליכם, לא בחופשה. לחבר יש זכות לבקש מכם משלוח מהארץ. שטיפת כלים במהלך השהות היא באחריותכם. כמו כן, מומלץ להביא מתנה גימיקית מטופשת לבית (מסחטת לימון בצורת לימון, למשל).

4. ביס אחרון

בשולחן עם חברים, זכות הביס האחרון שמורה למי שלא התחזר במהלך האכילה המשותפת/לשמן בחבורה (זה חשוב לו יותר). אם כולם מתמהמהים, היו הראשונים לקפוץ על ההזדמנות לומר את המשפט: "טוב, אם אף אחד לא אוכל…". בכל מקרה, הימנעו מחיתוך הביס האחרון לכמה ביסונים – אף אחד לא נהנה מזה.

5. חבר ששוכח את הארנק

על חבר ש"שוכח" את הארנק באופן שיטתי חל רק דין אחד. היות וסקילה באבנים אסורה על פי חוק, יש להסתפק בפאבליק שיימינג. מי ש"שוכח" את הארנק יותר משלוש פעמים בשנה מוגדר כמתחמק תשלומים סדרתי, וסביר להניח שגם לא "יזכור" להחזיר לכם את הכסף. במקרה כזה, חובה עליכם לדרוש את המגיע לכם – זה לא עניין של כסף אלא של פרינציפ.