כמה הם מרוויחים – מקצועות הדורשים השכלה גבוהה

מעצבים גרפיים

"להיות מעצב גרפי זה מגניב", מודה אחד המעצבים היותר מגניבים בתחום, "בחורות חולות על זה, היומיום שלך מורכב משיחות על צבעים וקומפוזיציות, מקום העבודה שלך מגניב ואתה מסתובב עם טיפוסים שבערב תראה אותם בתדר או בשסק, שומעים מוזיקה כל היום. אתה יכול להתלבש איך שאתה רוצה וכשאתה מדבר על אמנות זה לזכותך. כעבור זמן גם אפשר לחיות מזה ואחרי שנים, אם לא התייבשת והפכת ללא רלוונטי, אתה יכול להיות אוטוריטה, אמן בתחומך, להזיז אבן באבולוציה". למי שהוקסם מהיתרונות, ובצדק, נבשר בעדינות שהדרך מאתגרת מאוד. "מעצב מתחיל ייקח בדרך כלל את כל מה שמציעים לו", מסבירה מעצבת בכירה, "לרוב הוא לא סגור על עצמו וגם בלימודים כיום הנורמה היא לחשוף את הסטודנט לכמה שיותר תחומים כדי שיהיו בידיו כמה שיותר אפשרויות". בתחום, שהתפתח בשנים האחרונות בצעדי ענק, יש המון תת ז'אנרים – מהמדיה המסורתית, דרך עיצוב אתרים, ממשקים ובאנרים, עיצוב לחברות הפקה ושיווק, אופנה וטקסטיל ממוחשב, עיצוב חוויית משתמש, מובייל, ברודקאסט, אנימציה ומה לא. מעצב שלא מצא עבודה באחת משפע האפשרויות הללו יעבוד בלית ברירה כפרילנס מהבית או בחללים משותפים. השאר, שייקלטו במשרדים בינוניים וגדולים בני 25 עובדים ומעלה יתחילו בשכר של 5,500־6,500 ש"ח לחודש, כשבשנה השנייה והשלישית יעלה השכר ל־7,000־9,000 ש"ח ואחרי כן יכול להגיע שכרו של מעצב ל־15,000 ש"ח לחודש. "יחד עם זאת, רוב תעשיית העיצוב מושתתת על מקומות עבודה קטנים שמנוהלים על ידי מנהל קריאייטיב. בשנים הראשונות אתה מתנהל בעיקר לרוחב, כמעצב תחת מנהלים שונים, וכך צובר ניסיון ויכול להעלות את דרישות השכר", מסביר המעצב, "ובגלל שזו השיטה, במהלך רוב הקריירה המעצב יעבור ממקום למקום במטרה להשיג תנאים טובים יותר עד שיתמנה למנהל קריאייטיב בעצמו או יפתח עסק משלו".

המקומות היחידים שבהם יכול המעצב להתקדם הם בעיקר משרדים בתחום הפרסום, שמחזיקים מחלקות קריאייטיב שלמות שהמעצב מרוויח בהן בין 6,000־18,000 ש"ח בחודש. ואפשר להתקדם בהם לתפקידים ניהוליים בכירים יותר. "המלכוד הוא שמעצב במשרד פרסום לא יעשה הרבה עיצוב, אלא בעיקר יחשוב על קונספטים לבנק הפועלים", מציין מעצב נוסף בבוז.

תחום שנמצא בעלייה בשנים האחרונות ומהווה אפשרות יצירתית וכלכלית מפתה עבור מעצבים בעיר הוא כמובן תחום הטכנולוגיה והסטארט אפ – כל מה שקשור לעיצוב אינטראקטיבי. "החיסרון הוא שאין שום ביטחון תעסוקתי כי סטארט־אפים נפתחים ונסגרים כל יומיים. היתרון הוא שבזמן העבודה המשכורת תהיה יפה ותעמוד על 8,000־10,000 ש"ח למתחילים, 15,000 ש"ח למנוסים יותר ואפילו 20־30 אלף ש"ח למבוקשים. סטארט־אפים אחרים יציעו למעצבים שכר נמוך בהרבה, לפעמים 6,000 ש"ח בלבד, לצד אופציות למניות. "אני מקווה שמעצבים מתחילים לא יתפתו ללכת דווקא לשם, כי הסיכויים שחברה כזו תהפוך לשחקן משמעותי באיזשהו שוק עומדים על 1:300 בשנה הראשונה, אלה סיפורי סינדרלה בסך הכל", מבשר המעצב, "מצד אחר אם שיחקת אותה ואתה עובד בגוגל הרווחת 20,000 ש"ח בלי מאמץ, והשיקול היחיד שמייסר אותך הוא ההוא שמרוויח חצי ממך אבל מעצב קטלוגים נחשקים למוזיאון פתח תקווה ותיק העבודות שלו הורס אותך בזמן שאתה תקוע עם עיצוב כפתורים לממשק שאין לו שום חשיבות בעיניך כמעצב".

ישנם לא מעט פרילנסרים בתחום. המנוסים שבהם לוקחים לרוב בין 200־250 ש"ח על שעת עבודה. "בעיקרון פרילנס שלא עובד במשרד יכול להרוויח יותר כסף בהנחה שהוא באמת מוצא לקוחות", מסביר מעצב שכיר. "מצד אחר, אין לך שום ביטחון, אתה רץ כל היום מפגישה לפגישה עם לקוחות, מגיע לעצב בסוף היום כשבא לך למות וכולם מבקשים ממך לעשות דברים בחינם".

אדריכלים

בעיר הלבנה אדריכלות תמיד הייתה מקצוע עתיר סקס אפיל, אך בכל הקשור למשכורות של העוסקים במלאכה, לא כל הנוצץ זהב הוא. אפילו לא בטון מוחלק. קרוב למחצית מהסטודנטים שמסיימים את לימודיהם מדי שנה מוצאים את עצמם מחוץ למקצוע, כשהביקוש הרב לעומת היקף המשרות המצומצם תורם למשוואה העגומה. מרבית הסטודנטים שכן מצליחים להתארגן על סטtז' בן שלוש שנים במשרד תל אביבי יעשו זאת עוד בזמן הלימודים. במקרה הפחות טוב משכורתו של סטאז'ר עשויה להסתכם ב־5,500 ש"ח. אם הוא חרוץ, מוכשר ומסור וגם נפל על בוס רחב לב, הוא עשוי להעפיל גם ל־10,000 ש"ח, אולם הרוב מקבלים 7,000־7,500 ש"ח בממוצע לקראת תום הסטאז'. החדשות הפחות טובות הן שתקרת השכר לוחצת על ראשו של האדריכל השכיר ומסתכמת ב־15,000 ש"ח לאורך כל הקריירה גם אחרי יותר מ־20 שנה במקצוע – טווח שדוחף רבים להסתכן ולפתוח משרדים עצמאיים וגם אז מדובר בדרך חתחתים.

"כדי לפתוח משרד צריך סוג של הון התחלתי או גב כלכלי ולהיות מוכן לתקופה ללא רווחים", מסביר אדריכל צעיר. "בתחילת הדרך משפצים דירות לחברים, עוסקים בפרויקטים קטנים ומנסים להרוויח קצת כסף מהצד, בהוראה למשל. אבל צריך הרבה כישרון ובעיקר הרבה דרייב כדי לשרוד ולהתפתח". כל זה לא קל בשוק הנוכחי שהוא פרוץ לחלוטין. "על כל הצעת מחיר לפרויקט יכול להגיע מישהו ולהציע שליש מהמחיר, מה שאומר בסופו של דבר עבודה מרושלת שתדרוש הרבה תיקונים בשטח, תעלה אפילו יותר והתוצאה תהיה פרטאץ'", טוען אדריכל נוסף, "וזה נזק עצום למקצוע ובא לידי ביטוי ברמת הבנייה. פעם לאדריכלים היה פאסון בעיקר בגלל העשייה; היום נשארו רק הבגדים השחורים והשעונים המעוצבים, די מביך בסך הכל". בעל משרד אדריכלים משגשג גם הוא לא מרוויח מעבר ל־30,000 ש"ח במקרה הטוב, וגם זאת לא לעתים קרובות – נתון די מאכזב לעומת הנתונים מעבר לים, שם הסטארכיטקט הוא באמת כוכב על.

"בשורה התחתונה, שכר של בעל משרד אדריכלים הוא מאוד נזיל", מסכמת אדריכלית צעירה, "יש שנה שמרוויחים בה מיליון ש"ח על פרויקט ושנה שלא מרוויחים בה כלל. אם מדובר בפרויקט ממשלתי המשרד גוזר 3.5 אחוז מעלות הפרויקט ואם זה פרויקט פרטי אז 10 אחוז. ככל עסק הוא יכול להיות כושל, מצליח או בינוני, מה שבטוח הוא שבכל תחילת חודש משרדי אדריכלים נתונים בקשיים עצומים לשלם לעובדים שלהם, וזה לא נתון מבשר טובות".

אנשי פיננסים

משבר האשראי אמנם לא הורגש בישראל כמו בארצות הברית ובאירופה, אולם שינויים רגולטוריים שדחקו את השחקנים הקטנים לפינה ונתנו את מרב הכוח למעסיקים הגדולים כיווצו והאטו את השוק המקומי: הבנקים התייעלו וצמצמו את מצבת כוח האדם וגם חברות ההשקעות הן לא מה שהיו פעם, כך שהביקוש לעובדים פחת באופן דרסטי. היצע השואפים להיכנס לשוק, לעומת זאת, רק גדל. כתוצאה מכך הפך התחום לצנוע מעט יותר, "צווארון כחול־לבן" כפי שמנסח זאת מנהל ניירות ערך בחברת השקעות גדולה. "אנחנו אמנם יושבים בחדר ממוזג בשעות סבירות, אבל מסביב מוקפים בקירות גבס ולא ברצפת פרקט כפי שהיית מצפה. את האוכל מביאים מהבית ולא יורדים לשרוף 60 ש"ח למטה בעסקית צהריים. אין פה זוהר". לא שהם מתלוננים. סטאז'ר בתחום ירוויח במשך שנה עד שלוש שנים משכורת שנעה בין 5,000־7,000 ש"ח עבור שמונה שעות עבודה ביום פלוס שעות נוספות. לאחר הסטאז' וחמש שנות ניסיון, מי שעוסק בפעילות הליבה – ניהול השקעות, מסחר או אנליזה – יגיע למשכורת נאה העומדת על 18,000־25,000 ש"ח לחודש, ומדי פעם יזכה לבונוסים בגובה כמה משכורות ובשאר תמריצים אטרקטיביים.

עם זאת הפירמידה כאמור מצומצמת למדי וכוללת שכבת ניהול דקה ביותר, שנהנית ממשכורות חלומיות וממשב אוויר פסגות. נוסף לכך יש לזכור כי לצד העוסקים בפעילות הליבה – מיליה מצומצם המונה בסך הכל 15 אחוז מעובדי כל גוף השקעות – משתרע תחום שלם של 85 אחוז מהעובדים שמספקים שירותי פרסום, שיווק, חשבות, או כאלה שעוסקים בתפעול השוטף של הפעילות המשרדית ומייצרים את המעטפת הכללית. שכבה זו, שעוסקת בעבודה היומיומית והאפורה, משתכרת בסביבות 12,000־13,000 ש"ח לחודש אחרי צבירת ותק.

"פה זה לא אמריקה", מסכם ברוקר בצער, "פעם היו כיסאות שאם התמזל מזלך לשבת עליהם היית עושה המון כסף. היום זה כבר לא מה שהיה. בניגוד לאמריקה, שם המוחות הגדולים עדיין נמצאים בוול סטריט, אצלנו הם כבר מזמן עברו לאינטרנט, וכך גם הכסף".

עורכי דין

כדי לדבר על שכר עורכי דין לפרטיו צריך לפצוח בסדרת כתבות שלמה. אולי טוב שמישהו ירים את הכפפה, שכן מדובר במקצוע עם פערי שכר אדירים – בין גברים ונשים, בין עורכי דין במרכז לעורכי הדין בפריפריה, בין משרדים גדולים למשרדים בינוניים ומשרדי בוטיק, בין עורכי דין זוטרים ופרקליטי צמרת. "סטודנט שסיים את הלימודים לא מוצא עבודה בקלות", מספר עורך דין צעיר, "הוא צריך ציונים טובים מאוד או קשרים כדי להתקבל לסטאז' וגם מוסד לימודים טוב הוא פקטור משמעותי. לתל אביבים קל יותר למצוא עבודה במרכז מאשר לבוגרי מכללות לא יוקרתיות". בסטאז' שנמשך שנה מרוויחים בין שכר מינימום ל־7,500 ש"ח במשרדים המובילים. משרדי בוטיק ישלמו לא פעם 8,000 ש"ח, בהתאם למצב הרוח של הבוס. אם עוברים את מבחני הלשכה ונשארים במשרד, שכר עורך דין בעל ותק של שנה עד שנתיים נע בין 6,000 ל־10,000 ש"ח ברוטו, תלוי בתחום שבו עוסק המשרד (במשרד שעוסק בנדל"ן או בדיני משפחה מרוויח עורך דין בעל ותק של שנה כ־10,000 ברוטו, במשרד שמתמחה בזכויות פליטים זה יותר לכיוון ה־6,000 ש"ח). על פי הנתונים שפרסמה חברת GLawBAL לפני כחצי שנה, עורך דין שכיר במשרד קטן בעל ותק של 7־8 שנים משתכר 11,650 ש"ח ברוטו בחודש, בעוד שבמשרדים הגדולים תנאי השכר והבונוסים משופרים ועשויים להזניק את השכר עד ל־32.5 אלף ש"ח בחודש. עם זאת, יש לציין כי שכר עורכי הדין נמצא בירידה, ובשנת 2008 עמד שכרו של אותו עורך דין על בערך 35 אלף ש"ח.

השכר הממוצע של עורכי הדין הבכירים בישראל ב־2013 עומד על 29.5 אלף ש"ח ברוטו בחודש ועם שנות הוותק הוא ממשיך לעלות. הפער מתחדד באופן משמעותי כשמדובר בעורכי דין בכירים בפירמות הגדולות: יועץ משפטי בכיר בחברה שמעסיקה מעל 151 עובדים משתכר 45.4 אלף ש"ח בחודש. "השכר בפירמות הגדולות עולה, אבל אתה משלם מחיר גדול", מסייג עורך דין ממשרד בינוני. "במשרד הגדול אתה עוד בורג בין מאות עורכי דין, מנסה להתבלט איכשהו והג'וב שלך נראה כמו טירונות שאין לה סוף. אם יש תיק חשוב, לא הולכים הביתה ולא משנה מה. זה גם ככה מקצוע חסר חיים וחסר רחמים". שכרם הממוצע של גברים גבוה משמעותית משל הנשים – עורכי דין בכירים בעלי ותק של 6־8 שנים מרוויחים בממוצע 28.1 אלף ש"ח, כשלעומתן נשים בעלות ותק דומה מרוויחות רק 22.5 אלף ש"ח. מתשע שנות ניסיון ומעלה, הפער רק הולך ומעמיק: גברים ירוויחו בממוצע 32.7 אלף ש"ח לעומת נשים שירוויחו כ־25.1 אלף ש"ח בממוצע. שיאני השכר הם עורכי דין שמתמחים בהיי־טק, ושכרם הממוצע הוא 32.6 אלף ש"ח. במקום השני נמצא תחום שוק ההון עם 30.1 אלף ש"ח בממוצע ובמקום השלישי תחום המסחר המקומי והבינלאומי עם 28.7 אלף ש"ח בחודש. לעומת עורכי הדין הבכירים שיש להם אופציה להתקדם לעמדת שותף בדרגה כזו או אחרת, הרי שמייסדי הפירמות ומנהליהן כבר חולשים על סכומים רציניים. ב־2012, שלא נחשבה לשנה חזקה כמו קודמתה, סכום הבונוסים הממוצע לבדם למייסדים ולשותפים הבכירים עמד על 136.2 אלף ש"ח. שכר טרחה של פרקליט צמרת עשוי להגיע למיליוני שקלים.