פראג הכבושה
במשך כמעט כל ההיסטוריה שלה, הייתה האומה הצ'כית שבויה בידיהן של המעצמות המקיפות אותה. פה ושם היא החליפה ידיים, משמשת כפרס לזו שהצליחה להתעלות על יריבותיה
כפי שקרה למדינות אחרות, בעלות עבר דומה לזה של צ'כיה, אירועי העבר עיצבו את התרבות ואת אופן החשיבה של דורות רבים, והסימנים לכך עדיין ניכרים בחנויות המהוקצעות ובמבנים המודרניים המצוחצחים המציפים את פראג החדשה. מבעד לחנויות נעלי המעצבים והריהוט הסקנדינבי, אפשר להבחין בבניינים בעלי תבליטים אפורים של עובדים סובייטים חרוצים או בשלט דהוי וחלוד של בית עסק עתיק-מראה.
המסע אחר הסמלים האחרונים של אותם הימים יארך כחצי יום. הוא משלב הליכה, נסיעה בחשמליות וברכבת התחתית, הנחשבת בעצמה כתרומה הסובייטית החיובית היחידה לחברה הצ'כית. יש לציין שעד היום הרכבת התחתית של פראג מהירה, יעילה וידידותית לסביבה.
נקודת המוצא היא תחנת המטרו Hradcanska. ממש מתחת ל-Milady Horakova, עורק תנועה פקוק שנקרא על שם האסירה הפוליטית היחידה שהוצאה להורג במשפטי הראווה של שנות החמישים, ניצב אולם כניסה עגול. בתחנה עצמה, מול הקיר הדרומי, השתמר תבליט שיש אופייני לתקופה, בעל מסר פשוט להפליא:
"עוצמתה של הרפובליקה הצ'כוסלובקית הסוציאליסטית נשענת על הפועלים". רדו במדרגות הנעות של תחנת הרכבת עד לרציפים המרווחים. מרבית התחנות עדיין מרוצפות אריחים בצבעים ובדוגמאות שללא ספק היו אהובים מאד על מעצבי התחבורה הציבורית בשנות השבעים. לבם של חובבי הרטרו בוודאי יתמלא שמחה.
סעו עד תחנת Mustek, ושם עברו לקו הצהוב. המנהרות המקשרות בין שני הקווים נראות כתפאורה הלקוחה מסרטי המדע הבדיוני של המאה שעברה. תחנת החלל "Death star” במלחמת הכוכבים, למשל, נראתה ממש כך. סעו בקו הצהוב עד לתחנת Karlovo namesti. המשיכו מערבה על צידו הצפוני של רחוב Resslova, עד הצומת הבא. המקום אינו מאיר פנים לתיירים, אבל הסצינה הבאה בהחלט שווה את הרעש וההמולה.
בקטקומבות שמתחת לכנסיית קירילוס ומתודיוס הקדושים, יש תצוגה לזכר לוחמי המחתרת הצ'כיים, שהיו אחראים למבצע "אנתרופואיד", פעולת ההתנקשות המרשימה ביותר במשטר הנאצי.
יוזף גבצ'יק ויאן קוביש הסתתרו כאן לאחר שהתנקשו בריינהרד היידריך, יורשו של היטלר במאי 1942. כעבור זמן מה מישהו הלשין עליהם, והגסטאפו מיהר לפשוט על מקום המחבוא. הצ'כים החזיקו מעמד והשיבו אש כל הלילה, אך את הכדורים האחרונים הם שמרו כדי לשים קץ לחייהם. התערוכה מקפיאת גם, אך מעוררת מחשבה. אחת מהתגובות להתנקשות הייתה חיסולם של שני כפרים צ'כיים.
חזרו לתחנת הרכבת וסעו בחשמלית 22 או 23 צפונה.לחלופין חזרו למטרו ורדו בתחנת Mustek שליד כיכר Wenceslas. הביטו בשדרה האדירה ונסו לדמיין את הטנקים של הצבא האדום יורים על המוזיאון הלאומי הניצב בראשה באצילות רבה. הצבא האדום טעה לחשוב שהמוזיאון הוא בניין הפרלמנט, כשהתגלגל לעיר ב-1968 במטרה לשים קץ לרפורמות שחולל אלכסנדר דובצ'ק במשטר הקומוניסטי בתקופת האביב של פראג. 21 שנה חלפו עד שהטנקים עזבו את העיר.
שימו לב גם למעדניות הבשר המעושן (maso uzeniny) שעדיין מספקות את מרכולתן לבכירי המפלגה לשעבר ולצ'כיים רבים אחרים. לאחר מכן, המשיכו לכיוון צפון-מערב לאורך Na mustku ו-Melantrichova, עד שתגיעו לכיכר העיר העתיקה. כאן נחשפת צלקת הקרב הגדולה ביותר מתקופת הכיבוש הנאצי, בחלל הריק שהותיר אחריו בניין העירייה של העיר העתיקה. המבנה שחלש על חלקה הערבי של הכיכר מאז המאה ה-14, הופצץ במהלך ההתקוממות במאי 1945, לאחר שהתברר שהמחתרת הצ'כית החביאה כלי נשק בקטקומבות שלו. וכך אבד האגף הניאו-גותי והארכיון שכלל כתבי עת מהמאה ה-13. 1,691 צ'כים ו-436 חיילים רוסיים נפלו בהתקוממות. אלה שעתידים היו לירות על המוזיאון הלאומי 23 שנה מאוחר יותר, נחשבו לגיבורים בסוף מלחמת העולם השנייה, ואתרי הזיכרון ללוחמי הצבא האדום עדיין ממלאים את העיר. בבסיס השעון האסטרונומי ניצב גביע מלא אדמה ממעבר דוקלה, שם נפלו אלפי חיילים אוקראינים בקרב נגד הוורמאכט.
המשיכו דרך Melantrchova לתחנת הרכבת Mustek, ועלו על הקו היורוק עד Jiriho z podebrad. מכאן עברו את כנסיית הלב הקדוש, ופנו צפונה ברחוב Milsovska לעבר בניין הרדיו המשונה המבצבץ מעל אזור Zizkov. האמן דויד צ'רני מילא בתינוקות שחורים זוחלים את מגדל Zizkov, שהיה פסגת הגאווה של ההנדסה הסובייטית משנות השמונים. המגדל שימש לחסימת שידורי הרדיו של המערב. ברגישות טיפוסית, נבנה המגדל על שרידיו של בית קברות יהודי, שחלקו עוד נשאר על תילו. היום פועלים במקום בר ומגדל תצפית. מכאן נשקף נוף לא רק על העיר, אלא גם על ה-National Memorial, אתר האזכרה הלאומי שבחזיתו פסל של יאן ז'יז'קה. בעבר שימש המבנה כמקום מנוחתם האחרון של הנשיא הראשון של מעמד הפועלים, קלמנט גוטוואלד, ושל חברים נוספים מהמפלגה הקומוניסטית. כיום, כראוי, האוניברסיטה הטכנית הצ'כית משכירה את המקום למסיבות.
כעת התרווחו במסעדת המגדל, ובעודכם מתענגים על שניצל ובירה, כמו קומראד טוב, שימו לב לשלטי הרחובות. מי יודע אם תמתינו מספיק זמן, אולי תזכו לראות את המשטר החדש משנה שוב את שמות הרחובות.