לא כולל שירות: המציאות העגומה של תנאי העסקת המלצרים

בשבועות האחרונים סערה הרשת בעקבות פוסט שפרסמה ענת קמרד, סטודנטית שהחלה התלמדות במסעדת הקונטיינר שבנמל יפו. לאחר שנחשפה לתנאי ההעסקה במקום – שכללו תשלום מכיס המלצר על מנות שהודפסו בטעות או על לקוחות שעזבו בלי לשלם – ויתרה על העבודה והחליטה לחשוף את הדבר בפייסבוק. תגובת הקונטיינר לא איחרה לבוא: המסעדה הודתה בנוהל הבלתי חוקי בעליל שלפיו מלצרים משלמים על מנות שהודפסו בטעות, אשר נארזות, ניתנות למלצר הסורר ו"הוא נהנה ממנה בסיום המשמרת". עשרות תגובות נזעמות של גולשים ופרסומים בתקשורת גרמו למנהלי המקום למחוק את פוסט התגובה ולהחליף אותו בפוסט אחר המבשר על ביטול הנוהל.

המחאה פרצה אל מחוץ לגבולות הרשת ועוררה הדים גם בכנסת. בתחילת השבוע העלה ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו) הצעת חוק שלפיה "חל איסור מוחלט לנכות משכרם של עובדים, למעט ניכויים אותם קבע המחוקק". אך ההגדרה של "שכר" בתחום המסעדנות מורכבת מכפי שנדמה, כיוון שרוב כספם של המלצרים מגיע מכיסם של הלקוחות ולא של בעלי העסק. הטיפים הם המנוע שעומד מאחורי עשרות נהלים הזויים וספק חוקיים שמפעילים בעלי המסעדות.

 

הנוהל המוכר ביותר, שעל לפיו נוהֵג כמעט כל בית עסק בעיר, הוא שתשלום השכר השעתי יושלם מכיסו של המעסיק רק בתנאי שסכום הטיפים לא הגיע למינימום הנדרש. "שלושה ש"ח מהשכר השעתי שלנו, שעומד על 26 ש"ח, מופרש לטובת ביטוח לאומי, נסיעות ואוכל", מספר ב' (29), העובד במוסד קולינרי מוכר בעיר. זה כמובן לא הנוהל הבעייתי היחיד.

"כשצפוי עומס של לקוחות, מבקשים מכמה מלצרים להגיע למסעדה על תקן סטנד ביי. היו מצבים שחיכיתי מעל שעתיים ובסופו של דבר נשלחתי הביתה בלי לראות שקל", חושף נ' (26), שמִלצר בכמה מסעדות לאורך השנים. גם בטן ריקה בחסות המעסיק היא תופעה קיימת, כפי שמתארת ס' (24): "אצלנו יש זמנים מוסדרים לארוחות. אם מלצר סיים משמרת בשעה אחרת הוא זכאי לארוחה אבל צריך להמתין לזמן שנקבע, ואז כולם מעדיפים ללכת. בנוסף, חלק מכספי הטיפים שהרווחנו במשמרת מופרשים לטובת משכורת לשוטפי הכלים ולמנקים".

אם התנאים כה בעייתיים, מדוע לא בוחרים מלצרי תל אביב להתאחד למחאה גדולה? הסיבה היא כנראה הפיתוי לקבל תשלום מיידי במזומן. "נכון, המעסיק חוסך, אבל אנחנו יוצאים עם לא מעט כסף. בסופו של דבר כולם מרוויחים", מסבירה ב' (30), בעברה מלצרית וכיום מנהלת משמרת, "ככל שיגדל הסכום בתלוש המשכורות כך יגדלו המסים, והכסף הנקי שנכניס לכיס יקטן".

עיסוק בהווה וחסך במחשבות עתידיות גם הן חלק מהמשוואה. "רוב העובדים הם צעירים שלא חושבים לטווח הארוך ומעדיפים את הכסף המהיר", מוסיף ר' (26).

קבוצת הפייסבוק "משנים את תרבות הטיפים" – שהוקמה בקיץ האחרון וצברה מאז הקמתה כ־11,000 לייקים, מנסה לעורר מודעות למצב הבעייתי. "התפתח בארץ מנהג של השארת טיפ ללא קשר לאיכות השירות וכך נוצרה מציאות עקומה שבה מעסיקים לא משלמים משכורות לעובדים שלהם", אומרים יוזמי הקבוצה. "קיבלנו פניות ממלצרית שבעל העסק הפסיק לשלם לה משכורת מכיוון שלטענתו 'היא גם ככה מרוויחה יותר מדי', ופנייה ממלצר שבעל העסק מפריש לו 59 אחוז מהטיפים לטובת מסים וביטוח לאומי".

מטרתה הנוכחית של הקבוצה היא לא לעצור לחלוטין את הענקת הטיפים לעובדים: "על פי ראות עינינו, העובדה שהלקוח מרגיש מחויב להשאיר טיפ מהווה את המקור לבעיה. אנחנו מבקשים להחזיר אותם לייעודם המקורי – תמריץ לעובדים שהעניקו שירות טוב. בימים הקרובים נוציא תו חברתי חדש במטרה להגדיר סטנדרט של תנאי העסקה".

אדם נוסף שיוצא נגד המצב הקיים הוא אלון־לי גרין (28), פעיל חברתי שנכווה בעבר ממעסיקיו והקים בעקבות כך את ועד העובדים הראשון בענף המלצרות. "למרות שמדובר בעובדים המוגדרים שכירים, למעלה מ־60 אחוז מרווחיהם משולמים בטיפים ולכן זכויותיהם נפגעות", הוא מסביר. לפני שנתיים יזם גרין את הקמת איגוד המלצרים, וכיום הוא מקדם הצעת חוק בנושא.

"השיטה הנהוגה בהווה אומרת שבמקום שכר מקבלים טיפים. שעות נוספות, תעריפי חג וימי חופשה אינם משולמים. בסוף החודש הסכום הנקוב בתלוש המשכורת קטן באלפי שקלים מסך הרווחים בפועל". ויתור על זכויות סוציאליות עשוי להביא למצבים שרוב העובדים בעסקי המסעדנות אינם מודעים להם, או בוחרים להתעלם מהם לטובת הנוחות המיידית. "הסכומים הגבוהים שמשולמים בטיפים הם מפתים ולכן זה נוח מאוד, אבל תאר לעצמך מצב שבו נפצעת ואתה לא כשיר לעבודה. ביטוח לאומי צריך לשלם לך פיצויים בסכום שנע בין 70 ל־100 אחוזים מהשכר, כשהשכר הוא הסכום הנקוב בתלוש, סכום לא קבוע ונמוך בעשרות אחוזים מהכסף שהרווחת בפועל, לכן הפיצויים להם תהיה זכאי הם מזעריים ביחס לסכומים שאתה מרוויח. המעסיקים מנצלים את אי הידיעה, חוסכים אלפי שקלים על גבם של המלצרים ומונעים מהם זכויות סוציאליות בסיסיות".

בהצעות המעניינות שעלו לאחרונה ראויה לציון זו הקוראת לבעלי העסקים להעלות מחד את המשכורות ומנגד להפריש את הטיפים למעין פיקדון שבו יוכלו המלצרים להשתמש לטובת לימודים בבוא העת ובמידת הצורך. אך עד שתגיע חקיקה ברורה בנושא, גם כיום יש עילות רבות לתביעה שברוב מוחלט של המקרים יזכו את המלצר בפיצויים מהירים.

"מכיוון שאין חקיקה מוסדרת, בעלי העסקים מחויבים להעביר לעובדים את כל תנאי ההעסקה, מוזרים ככל שיהיו, כולל הסדרי הטיפים והשכר, בהודעה בכתב טרם תחילת העסקתם", מבהיר עורך הדין רז מסורי, מומחה לדיני עבודה. "בנוסף, על פי החוק במדינת ישראל חייב כל בית עסק לשלם לעובדיו שכר מינימום שעומד כיום על 23.12 ש"ח לשעה וזכויות סוציאליות הכוללות פנסיה, ימי חופשה ושעות נוספות במידה וזמן המשמרת עלה על שמונה וחצי שעות. מותר להפריש כסף משכרו השעתי של המלצר במידה, והוא לא יורד בסופו של דבר מתחת למינימום. מלצר שהועסק בניגוד לחוקים שפורטו יכול להגיש תביעה בבית הדין לעבודה ולקבל את המגיע לו בקלות יחסית".

מה אומר החוק בנוגע לטיפים?

"גם פה המחוקק לא קבע כללים מדויקים. נכון להיום מדובר למעשה בכסף שחור שגם מס הכנסה וביטוח לאומי לא קבעו נהלים לגביו. רוב המקומות מגדירים שעד שכר מינימום ייחשבו הטיפים להצהרה בתלוש המשכורת והשאר הוא 'כסף נקי' לכיסו של המלצר".

עו"ד מסורי מבין ללבם של המלצרים, אך גם את בעלי העסקים: "איפה עוד צעיר יכול להרוויח 80 ש"ח בשעה? ברור שיש לזה צדדים טובים. מצד שני, המעסיקים טוענים שלא ייתכן שהעובדים ירוויחו סכומים גבוהים ובנוסף נאלץ לשלם להם משכורת".

האם קיים איזשהו שינוי במגמה?

"בניגוד לעבר הפרוץ, בשנים האחרונות החל תהליך בו מעסיקים עוברים לצורת עבודה מסודרת ומבינים שאין להם ברירה – הם חייבים לשלם את מה שמגיע".

אלון־לי גרין מציע פתרון כולל: "ישנה דרך אחת – הצעת חוק לפיה יש לשלם לכל מלצר שכר וזכויות סוציאליות. אם נגיע למצב שכספי הטיפים מחושבים כחלק מהשכר ובעקבות כך יחול עליהם מיסוי, אני בטוח שבטווח הארוך נרוויח יותר למרות החשש של אנשים ממסים. המצב הנוכחי דורש מהפכה".