הכל פוליטיקה

לפני כשבועיים צוין באוניברסיטה השבוע הפוליטי, שבמהלכו הגיעו לאוניברסיטה שרים וחברי כנסת רבים, ולקחו חלק בפאנלים מגוונים. אנחנו בחרנו להתמקד דווקא באלו שפעלו מאחורי הקלעים בשבוע הזה – הפוליטיקאים שלנו – ראשי התאים הפוליטיים באוניברסיטה, ושאלנו אותם מה החשיבות של תאים כאלו ומה הדברים המשמעותיים שהם עשו עד כה. שימו לב טוב טוב לשמות, אתם עוד תשמעו עליהם.

תא "לביא-גלעד" המייצג את מפלגת הליכוד
יו"ר: הודיה שחר (24), סטודנטית למדעי המדינה ותקשורת
"תא פוליטי מאגד סטודנטים בעלי אותה אידיאולוגיה, ומאפשר לפגוש שותפים רעיוניים שניתן להחליף עמם דעות ואף ליצור שיתופי פעולה בהמשך הדרך. אם נחשוב לטווח הרחוק, הסטודנטים של היום יהיו אנשי התקשורת, הפוליטיקאים, עורכי הדין, הכלכלנים, המהנדסים והרופאים של מחר. כפעיל בתא פוליטי, אתה מגיע לכנסים ומפגשים, ויוצר רשת ענקית של נטוורקינג שתוכל לסייע לך בעתיד.
לדעתי סטודנטים חייבים להשתמש בכוח ההתאגדות שלהם כדי ליצור דברים טובים ומשמעותיים עבור החברה. אנחנו, למשל, העלנו את נושא תעריף המים הכפול במעונות ברושים לסדר היום התקשורתי. הסוגיה אף עלתה לדיון בכנסת, ושם נודע כי מאחר שהמעונות נחשבים לעסק מסחרי ולא לבניין מגורים, גובים מהסטודנטים תעריף מים ציבורי. זה מחדל חמור מאוד, וחוסר הצדק הזה הביא את ח"כ דוד ביטן (הליכוד) וח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) לקדם חוק בנושא. זה דבר משמעותי משום שזה צעד שישפיע על כל ציבור הסטודנטים שגרים במעונות בכל המוסדות האקדמיים בארץ".

תא "הדור החדש" הפועל ברוח מפלגת העבודה
יו"ר: ענבר הוכברג (29), סטודנטית לביולוגיה ומדעי המדינה
"הסטודנטים מהווים ציבור גדול בעל אינטרסים משותפים בשל הסטטוס שבו הם נמצאים – ההשכלה הגבוהה, ההתמודדות עם יוקר המחייה וכו'. לכן העשייה הפוליטית בתקופה זו של החיים היא משמעותית. נוכחות ופעילות התאים הפוליטיים בקמפוס מעודדת סטודנטים להתעסק בנושאים שמהותיים לכולנו, ולא רק בהישגים הלימודיים. בעיניי אנחנו עדיין לא ממצים את כל הכוח שעומד לרשותנו.
בשנים האחרונות התא שלנו לקח חלק משמעותי במחאה החברתית, במאבק לשוויון בנטל, במאבק נגד העסקה קבלנית ובמאבק נגד מתווה הגז. הקמנו דוכנים בקמפוס, החתמנו עצומות ולקחנו חלק בהפגנות השונות. כמו כן אנחנו מקיימים מפגשים עם אנשי ציבור, פוליטיקה ואקדמיה כדי לפתח שיח ולראות כיצד אנו משתלבים בעשייה חברתית רחבה יותר".

תא ג'פרא המייצג את מפלגת בל"ד
יו"ר: ווסים חג'ו (26), סטודנט לפסיכולוגיה
"לסטודנטים יש יכולת מאוד גדולה להשפיע על הזירה הפוליטית משום שזמנם יותר פנוי מזה של אנשים עובדים ובעלי משפחות, ויש להם את האנרגיה הנדרשת כדי להניע תהליכים בחברה. הוכחה לכך ראינו בצרפת, במצרים ובמדינות רבות אחרות, שבהן קבוצת הסטודנטים הנהיגה מחאות גדולות ומשמעותיות שסחפו אחריהן את העם כולו.
לנו כתא חשוב לעשות פוליטיזציה לסטודנטים הערבים, משום שמודעותם הפוליטית לרוב נמוכה, מה שעשוי להוביל לוואקום בזירה הפוליטית המקומית. בנוסף אנו עובדים על שימור הזהות הפלסטינית והתרבות הערבית, בניגוד לממשלה שמדיניותה הפוכה. כמו כן, לפני כשנתיים הקמנו בתא תנועת-בת בשם "פלסטיניה", ששמה לה למטרה להעלות את המודעות של הסטודנטים בכל הקשור לפמיניזם בחברה הפלסטינית בישראל. במסגרת זאת הובלנו פעילויות שעסקו במאבק באלימות נגד נשים ובמאבק לשוויון זכויותיהן של הנשים בחברה".

תא מפלגת יש עתיד
יו"ר: עמרי סטרוגו (26), סטודנט להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה
"תא סטודנטים פעיל הוא פלטפורמה מצוינת להעלאת שיח פוליטי בתוך הקמפוס ולטיפוח קשר בין הסטודנטים לח"כים השונים ולמפלגות השונות. ח"כ קארין אלהרר, למשל, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, התארחה אצלנו בתחילת השנה והפגשנו אותה גם עם נציג של המאבק של עובדי הניקיון באוניברסיטה, שהעלה בפניה את בעיותיהם. גם ח"כ אלעזר שטרן הגיע לפאנל בנושא דת ומדינה שקיימנו בשיתוף עם התא הדתי באוניברסיטה, וכן שרת הבריאות לשעבר, ח"כ יעל גרמן, שהגיעה לפאנל בנושא זכויות בעלי-חיים בשיתוף עם התא הטבעוני. בנוסף, החתמנו אלפי סטודנטים ברחבי הארץ כדי להעביר הצעת חוק שתקל את חובת תשלום דמי הביטוח הלאומי לסטודנטים, וכן העלינו הצעת החלטה שתאפשר לסטודנטים להצביע בבחירות הכלליות בתוך הקמפוסים במקום לנסוע לעיר מגוריהם. עבודה בנושא כבר החלה במשרדו של ח"כ מיקי לוי. כמו כן, התא שלנו מתנדב במעון לניצולי שואה באזור פרדסיה".

תא מפלגת הבית היהודי
יו"ר: אמונה קלמן (21), סטודנטית באקדמיה למוזיקה
"סטודנטים הם המנהיגים, היזמים ובעלי ההשפעה של העתיד, ואין דרך טובה יותר להכין סטודנט לחיים ציבוריים ואחריות לאומית מאשר על ידי חברות בתא סטודנטים פוליטי. מעבר לכך, זה מאפשר לסטודנטים להשפיע על האווירה ועל הלך הרוח בקמפוס עצמו. אנו פועלים יום יום כדי לדאוג לסטודנטים שמרגישים שיש נגדם הסתה.
בתא שלנו אנו נותנים לפעילים קשר ישיר ותמידי עם חברי המפלגה, כדי שתהיה להם יכולת להשפיע על הנעשה. בחופשת הסמסטר, למשל, נפגשנו עם שר החינוך ויו"ר המפלגה נפתלי בנט שביקש לשמוע על הנעשה בקמפוס. כמו כן, אחד הנושאים החשובים לנו כתא ציוני בתל אביב הוא נושא דרום העיר. אנו לוקחים חלק גדול בניסיון לעשות שינוי ולעזור לתושבים שם באמצעות סיורים והתנדבויות בשטח".

תא מפלגת ישראל ביתנו
יו"ר: ויקה וסילנקו (22), סטודנטית למדעי המדינה ותקשורת
"הסטודנטים הם הדור הבא של הפוליטיקאים. לדעתי השינוי מגיע מלמטה, ולכן ברגע שיש סטודנטים שרוצים שינוי ופועלים למענו, הם באמת יכולים להשפיע. תא פוליטי נותן לסטודנטים בעלי דעה והשתייכות מפלגתית מקום לבטא את הדעות שלהם, ולהרגיש שיש להם בית.
הקמתי את התא מתוך רצון להראות גם את הצד הימני של המפה הפוליטית, ואת החקיקה שנעשית בו למען טובת הכלל. התא אמנם קטן, אך הוא מסמל בעיניי את העובדה שיש מקום לכל דעה. במערכת הבחירות האחרונה פעלנו רבות למען קידום המפלגה בקרב הסטודנטים. בתוך כך, לקחנו חלק בארגון פאנלים פוליטיים בברים שונים ברחבי תל אביב, והבאנו ח"כים לפאנלים באוניברסיטה כדי שיוכלו להציג את עצמם ולענות על שאלות".

תא מפלגת מרצ
היו"ר: עודד ויס (26), סטודנט לפסיכולוגיה ותקשורת
"תא סטודנטים פוליטי מאפשר מפגש, התפתחות ופעילות, ובהמשך יכול להוות גם מקפצה לתפקידים פוליטיים, ציבוריים וחברתיים. רבים מחברי הכנסת המכהנים כיום החלו בפעילותם הפוליטית במסגרת תאי סטודנטים.
אצלנו בתא אנו מפעילים תכנית התמחות בלשכות ח"כים וחברי מועצות של המפלגה, לוקחים חלק במאבקים ובקמפיינים מגוונים בשטח, מרימים אירועים גדולים בקמפוס ומחוצה לו ויוזמים מפגשים עם דמויות מקצועיות מובילות בתחומים חברתיים ופוליטיים. משמעותי במיוחד היה האירוע הגדול שהרמנו בשיתוף פעולה עם ארגון 'שוברים שתיקה'".

ואם עד עכשיו לא השתכנעתם שמעורבות פוליטית של סטודנטים היא חשובה, השניים הבאים אולי יצליחו לשכנע אתכם. דניאל דיין (37) ועו"ד דורון נחמיה (36) הם פעילים פוליטיים לא שגרתיים. השניים הרגישו שמפלגותיהם מקצינות ומתרחקות מהעמדות המקוריות שלהן, ושמו לעצמם מטרה לשנות מבפנים את השיח השלט בהן. דיין הקים לפני כשמונה חודשים את חוג "נושאי הדגל" במפלגת העבודה, ונחמיה היה ממייסדי קבוצת "הליכודניקים החדשים" במפלגת הליכוד.

"הרגשתי שהשמאל הולך לכיוון של מפלגות נישה, והרבה אנשי מרכז-שמאל פשוט עוזבים כי הם מרגישים שהאופוזיציה לא יכולה לייצג אותם או להביא לשינוי. התחושה הייתה שבכל פעם שאתה אומר משהו שלא מתיישב עם דעתם של חלק מהאנשים, הם בעצמם שולחים אותך למפלגות אחרות. אתה לא מספיק שמאלני בשבילם", מספר דיין. "מטרתנו היא לפתוח את השיח במפלגת העבודה, ולהילחם בשמאל הקיצוני שקיים בתוכה. זה לא השמאל הקלאסי של המפלגה, שנהג לדבר על שלום לצד ביטחון. מעבר לזה, אנחנו צריכים לפנות לקהלים חדשים. אנשים במפלגה טוענים שיש קהלים שאף פעם לא יצביעו לנו, ואני טוען שלהיפך – הם צמאים למפלגה כזו. השלטון הנוכחי מרשה לעצמו להיות גרוע בגלל שהאופוזיציה לא מהווה אלטרנטיבה. היא לא נגישה לעם ולא מציעה פתרונות ריאליים". הקבוצה של דיין פועלת כרגע בעיקר באמצעות הרשתות החברתיות, שם הם צברו כבר יותר מ-4,500 עוקבים. בחודש מאי מתוכנן להתקיים מפגש ראשון של החוג, שבו צפויים להשתתף עשרות. לדבריו, הם גם נמצאים בקשר עם ח"כים כמו איציק שמולי, עמר בר-לב וחיליק בר, וכן עם עוזריו של יו"ר המפלגה יצחק הרצוג. "בהתחלה התגובות היו מאוד לא אוהדות. עשו לנו מסע דה-לגיטימציה מאחורי הקלעים וכינו אותנו 'שתולים' ו'מסתננים', מידרו אותנו וניסו למנוע מאיתנו לפנות לחברי כנסת. אבל עכשיו כבר אין אחד שלא מכיר אותנו בתוך המפלגה. אני חושב שכבר הבינו שאנחנו כאן כדי להישאר, ושאנחנו מצליחים לסחוף אחרינו קהל מסוים. יש אנשים שאומרים שאנחנו מכוונים 'ימינה', אבל בעיני זה דווקא לחזור למקום האמיתי של מפלגת העבודה".

צריכים להתפכח
קבוצת "הליכודניקים החדשים" הוקמה על רקע המחאה החברתית בקיץ 2011. "ראינו איך מאות אלפים יוצאים לרחובות, אבל זה לא מביא לשום שינוי", נזכר נחמיה. "זה בעצם חשף את הסוד הגלוי של התפקדות למפלגות. מי שמתפקד אלה לא אנשי מעמד הביניים שמחזיקים את המדינה על כתפיהם, אלא קבוצות לחץ רבות שמשתמשות בזה ככלי לשירות האינטרסים המאוד צרים שלהן. לפעמים אין שום קשר בינן לבין המפלגה, וזה בעצם משנה את סדר העדיפויות שלה. גילינו שכמה אלפים בודדים של אנשים יכולים להכניס שלושה, ארבעה, חמישה ואפילו שישה חברי כנסת. ברגע שאנשים נחשפים למספרים הלסת שלהם נשמטת. בפריימריז האחרונים בליכוד הצביעו כ-54 אלף איש, ויש ח"כים שנכנסו לרשימה עם כ-1,500 קולות בלבד – ואלו אנשים שיש להם כוח, יכולת לקבוע אג'נדה ולהניע הצעות חוק. אז הרעיון הוא שאנחנו נהיה הלובי של מעמד הביניים בליכוד ונתפקד בהמונינו, כמובן אנשים שמזדהים עם חוקת הליכוד וערכיה, כדי למגר את השפעת קבוצות הלחץ ולהכניס אנשים טובים יותר. גם השרים והח"כים לא מתים על קבוצות הלחץ הללו, משום שהן כובלות את ידיהם. הם מבינים שאם הם לא יקשיבו להן, הם לא ייבחרו שוב".
גם קבוצתו של נחמיה פועלת באופן נרחב ברשתות החברתיות, ובנוסף לכך מארגנת מפגשים עם שרים וח"כים כדי להציג את עמדותיהם. כמו כן, כ-3,500 אנשים התפקדו דרכה למפלגה עד כה. "יואב קיש ושרן השכל היו חלק מהקבוצה, והיום הם ח"כים בעצמם. תמכנו גם באמיר אוחנה שנכנס לכנסת לא מזמן, ואנחנו מנהלים רשימת מומלצים פומבית ומנומקת שמייעצת לציבור המתפקדים למי להצביע בפריימריז". גם את פעילותם היו מי שניסו לטרפד, והם זכו למתקפות חריפות במיוחד מפי הח"כים אורן חזן ומיקי זוהר. "זה לא יעבוד להם, כי אנחנו פועלים גם לטובת הליכוד וגם לטובת הציבור הישראלי. מטרתנו היא שיהיו בליכוד אנשים טובים יותר. אי אפשר לפגוע בנו כי אנחנו לא פועלים מטעם אף אחד, ובלי שקל אחד של מימון חיצוני", סבור נחמיה, שטוען שגם ציבור הסטודנטים צריך להתפכח: "הסטודנטים שבויים באיזשהו מקום רומנטי שלפיו בשביל לעשות שינוי צריך לצאת לרחובות, לצעוק, להניף שלטים ולצעוד לירושלים ברגל. אבל יש כאן משהו הרבה יותר פשוט ורלוונטי – תמורת כמה עשרות שקלים לשנה, משיגים למעשה יכולת לבחור את חברי הכנסת והשרים. זו אפשרות עצומה כי רק 1% מהאזרחים במדינה מצביעים בפריימריז. אם היו מבינים את זה ומתפקדים למפלגות, יכול להיות שתופעות כמו אורן חזן לא היו קורות".