מבט אחרון: רגעים מעוררי תדהמה, מבוכה ונוסטלגיה מימי רשות השידור

1977: רבין מתפטר בשידור חי

ב־7 באפריל 1977 התייצב יצחק רבין מול עיניו הממושקפות של יעקב אחימאיר והודיע בשידור חי שלא ישתמש בחסינותו כדי לחמוק מעונש בפרשת הדולרים ("אינני מוכן לכך שרק רעייתי תעמוד לדין"). לפיכך החליט רבין להתפטר מתפקידו כראש הממשלה, וכמו ילד סורר בעל חוש למניפולציות עשה זאת באצילות שגרמה לנו להרגיש קצת רע על כך שכעסנו מלכתחילה.

[tmwdfpad]

1984: משה והאורנג'דה

קשה להאמין היום שהדמות שצברה לדודו טופז את מרבית ההון הבידורי שלו נשענה על טון דיבור של ילד רגרסיבי וכובע טמבל. בשנות ה־80 המערכון הזה, ששודר במסגרת התוכנית "שעה טובה", נחשב ללהיט המשתווה בתהילתו למערכוני נווה חמציצים של שנות ה־90 ולקטעי הקאלט של "הפרלמנט" המשכפלים עצמם בימינו בקבוצות הווטסאפ המשפחתיות. משפט העוקץ "מה יש'ך מאורנג'דה, משה?!" לא שווה היום אף לא תבנית גנרית ב"ממים של הורים".

1985: "להיט בראש" מגלים את הגל המזרחי

"אחד הדברים שאפיינו את שנת הפזמונים תשמ"ה היה הגל המזרחי!", הכריזו בגאון בשידור סיכום השנה של "להיט בראש", ולאחר מכן שידרו כדוגמה מייצגת את השיר "גנבים" של דורי בן זאב – אחת היצירות האוריינטליסטיות ביותר בנמצא. אלוהים, אפילו הגן המזרחי של ביבי דומיננטי יותר משל בן זאב.

1987: זוהר ארגוב אצל מני פאר

קורותיה של רשות השידור רצופות בקטעים שתקינותם הפוליטית מוטלת כיום בספק רב. באחד הבולטים שבהם הוזמן זוהר ארגוב, מלך המוזיקה המזרחית בשיא תהילתו, לריאיון בתוכנית הערב "ממני" בהנחיית מני פאר. במקום לשוחח על שיריו החדשים של זהר ארגוב, בהם הלהיט "להיות אדם", התמקדו השניים במאבקו הממושך של ארגוב בקראק. לקולות הצחקוקים הנבוכים של הקהל באולפן תיאר ארגוב בלשון מסוממת למדי את חוויותיו מהשימוש בסמים ("איזה כיף? כוס אוחתו כיף זה"), ולא פסח אפילו על תיאור התולעים שטיילו בדמיונו על זרועותיו. במבט לאחור הריאיון אוצר בתוכו הרבה מן היחס המזלזל שהופנה באותם ימים לקברניטי הזמר המזרחי, וגם פאר, מראיין חד ורגיש בדרך כלל, איננו חף מאשמה.

1988: תחקיר הקוליפורמים הראשון

מפעל החיים של רפי גינת – שהכיר לציבור לראשונה את המושג "קוליפורמים" וחירב להם את אכילת החומוס לעולמי עד – החל בכלל ברשות השידור עם התחקיר המקורי שקנה ל"כלבוטק" את תהילתה. מסעדות איקוניות של התקופה כגון "מפגש גשר הירקון" ו"מי ומי" נרשמו כמגישות חומוס "פסול למאכל אדם", והשאלה שאף אחד לא שאל את עצמו בשלהי אותו עשור משונה היא – מי לעזאזל בונה על חומוס טוב בסטקייה.

1992: טומי לפיד מאשים את התספורת

הפאנל של "פופוליטיקה" היה ונשאר החוליה הגברית, האשכנזית והנרגנת ביותר בתולדות רשות השידור. בשנה שבה עלתה התוכנית לאוויר הספיק טומי לפיד למצב עצמו כפרובוקטור הנוטה לעתים למיזוגניה, כאשר אישה מן הקהל שהתלוננה על יוקר מערכת החינוך בישראל זכתה למענה האלגנטי: "גבירתי, בכסף שעולה התסרוקת שלך אפשר לחנך את הילד הזה שנה".

1993: הקלטת הלוהטת של ביבי

פעם התנהלה כאן פוליטיקה של יצרים, וערוץ 1 היה המקום הנכון לחשוף בו פרשת מין עסיסית בלי שזו תנוטרל על ידי הסקס אפיל הנעדר של ניסים משעל. ב־14 בינואר 1993 ניצל בנימין נתניהו את הבמה שניתנה לו במהדורת מבט כדי לספר לציבור שניהל רומן חטוף עם אישה שאיננה רעייתו, כדי לשחרר עצמו מגורמים הסוחטים אותו ומאיימים לשחרר תיעוד מרשיע. הקלטת מעולם לא הגיעה לידי איש, וקונספירטורים מחוננים מטילים היום ספק בעצם קיומה.

1993: מאיר איינשטיין מאבד את הקול

הרגעים הטרופים בפארק דה פראנס, עת כבש ראובן עטר את שער הניצחון ותקע את הנבחרת המקומית ללא כרטיס למונדיאל, ירדפו את מאיר איינשטיין עד לטקס ההלוויה שלו שנערך בשבוע שעבר (עם הספדו הנרגש של אבי רצון). איינשטיין המקצוען הודה לאחר מעשה שחש נבוך למול האובדן הפתאומי של קולו, ורק במרוצת השנים הבין את חשיבותו הגדולה של אותו שידור, שחלחל למעמקי הזיכרון הציבורי והפך לסימן של תקווה בין שלל אכזבות ספורטיביות.

1997: זאב רווח ודנה דבורין בקצב המקרנה

תוכנית האירוח של אמנון לוי "סוגרים שבוע" זימנה לצופיה את אחד הרגעים ההזויים בתולדות רשות השידור: דנה דבורין נקראה ללמד את זאב רווח את ריקוד המקרנה, שלא תפס את העניין במהירות המצופה. התוכנית נחתמה עם תנועותיו הגרועות באופן שערורייתי של רווח, ברגעים שכבר אז, ככל הנראה, סתמו את הגולל על הקריירה של דבורין.