גן עדן אבוד

מאז הודיע לירון תמיר על כוונתו לפתוח מועדון חדש בתל אביב ולקרוא לו פרדייז גראז' – כשמו של המועדון הני יורקי המיתולגי שנסגר לפני כשניים וחצי עשורים, הוא נסקל מכל כיוון. הקולות התלהמו אף יותר כאשר שמעו שהשראתו הרוחנית של תמיר הגיעה מביקור במועדון הברגהיין הברלינאי, שנתפס בעיני רבים כ"מכה" של מועדוני העולם. הרצון של תמיר לנסות ולשחזר את החוויה בארץ נראתה לבליינים כמטרה מגוחכת ומופרזת, ניצול ציני להזדמנות עסקית. אף אחד לא ציין את התעוזה הדרושה להקמת מועדון בתל אביב, עיר שבה חיי לילה הם כמעט תמיד התאבדות כלכלית, את השאיפה להקים מגה קלאב ולא סתם עוד בר. ואף אחד לא הזכיר שגם הברגהיין, בסופו של יום, אינו מעוז לפולחן דתי אלא מכונה משומנת לגלגול כספים.

"הברגהיין מבחינתי זה הדבר הכי שלם בעולם מבחינת מועדון. זה המקדש", אומר תמיר. "את ההחלטה הסופית שאנחנו חייבים לפתוח מועדון קיבלנו שם. מבחינה עיצובית, סאונד ותכנים אנחנו מכוונים הכי גבוה והכי קרוב למה שקורה שם. הלוואי שנצליח".

הברגהיין מתאפיין לא רק במערכות סאונד ותאורה מוקפדות אלא גם בתנהגות משוחררת לגמרי מצד הבליינים. דברים כמו מין גלוי, ריקוד בעירום – אלו דברים שאתה מדמיין שיקרו בפרדייז גראז'?

"אנחנו לא פוסלים כלום, אנחנו מגיעים עם הראש הכי פתוח שאפשר. לי אישית אין שום בעיה עם ריקוד בעירום במועדונים, מה גם שיש כבר עכשיו מספר מקומות וליינים בתל אביב שזה קורה בהם".

אמנם הרעיון לפתיחת מועדון נולד אצל תמיר לפני כמה שנים, אבל ברזומה הלילי שלו כבר קיימים מספר עסקים וקילומטרז' לא קטן כבליין: הוא מציין את התקופה שבה פעלו מועדונים כמו האוקטופוס, הזום ואלנבי 58 כמקומות שבילה בהם וכשיא של חיי הלילה בתל אביב, תקופה שהיה מאוד שמח לחזור אליה. למיזם החדש הצטרפו לתמיר חבורת מוקשה שגם תערוך ערב טראנס מדי שבוע, ואחר כך גם אלי כהן, שיחד עם רועי בריזמן אחראי על הניהול המוזיקלי. "המועדון שלנו יתרכז באווירה ולא יהיה תלוי בבוקינג. הקו הכללי הוא של טק־האוס עשיר ומפמפם וסולפול האוס", אומר כהן. "לייבלים שמסמלים את האג'נדה המוזיקלית שלנו מבחינת סאונד הם Cadenza ו־Keinemusik".

בתקופת ההרצה למועדון יהיה ניתן למצוא סוללת די.ג'ייז מקומיים אבל הצמד מבטיח שבהמשך יגיעו גם שמות גדולים מחו"ל. "קו הדי.ג׳ייז שלנו מחו״ל ינוע מטקנזיה ועד טובי ניומן", רומז כהן על הבאות. "בסופי שבוע יהיו לנו מסיבות האוס ובשישי מסיבות של שירזי".

אולי בקרוב נזכה לראות אותו במועדון. קטע של טובי ניומן:

לאיזה קהל אתם מכוונים? את מי הייתם רוצים לראות במסיבות?

תמיר: "אנחנו בראש ובראשונה מכוונים לקהל הקלאברים וחובבי מוזיקת האוס. מעבר לזה, אנחנו מכוונים לכל סוגי הקהלים. זה מועדון ענק ויש מקום לכולם. לא סתם הוא נמצא ברחוב קיבוץ גלויות".

כהן: "היינו שמחים לראות במועדון קלאברים מכל צבעי הקשת ואולי אף לחלום ולהחזיר עטרה ליושנה מבחינת אווירה של סוף שנות ה־90. חשוב לנו שהמקום יהיה נגיש גם לקהל מהזרם המרכזי, שיכול להגיע ולחוות משהו שונה".

זה אומר שאתם מכוונים בעיקר לאנדרגראונד?

כהן: "כל ההגדרות האלה ומה שהן מציינות לא נוגעות בנו מכיוון שאנחנו מקום שונה עם קונספט שונה. הצורך להגדיר מפספס את המהות של מוזיקת האוס. האוס זה לא היפסטרים ולא ערסים ולא גורי קרנפים, זו תנועה חופשית ויש בה הכל מהכל".

הבלוק הוא מועדון שעובד במתכונת דומה של מגה קלאב ומושך אליו קהל רב. אתם מתכוונים לנסות ולהתחרות בזה?

תמיר: "אנחנו מאד מעריכים את הבלוק בכלל ואת ירון (טראקס, בעלי המקום, נ.ג) בפרט. אנחנו בטוחים שיש מקום לעוד מועדון בעיר. כולנו כבר עבדנו בחיי הלילה כך שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים".

מה התוכנית הכלכלית שלכם אל מול כל הקשיים שמעמידות העירייה והמשטרה? במיוחד בצל ניסיון הסגירה של הבלוק ומועדונים אחרים מוקדם יותר השנה.

תמיר: "אנחנו לוקחים הכל בחשבון. נכון, לא פשוט להתמודד מול הרשויות בתל אביב, אבל נמצאים כאן לצדי החבר׳ה הכי מקצוענים כך שאני בטוח שהכל יהיה בסדר. כל מה שידרשו מאיתנו נבצע ונסדר במיידי".