שרה אדלר, כוכבת הסרט "איה" חולקת חוויות מהשטיח האדום

כוכבת הסרט "איה" שהיה מועמד לפרס הסרט הקצר באוסקר, מספרת: "לא חשבתי אפילו שהוא יוקרן בקולנוע לב, אז ברור שלא חלמתי על האוסקר"

שרה אדלר, מתוך "איה"
שרה אדלר, מתוך "איה"
25 בפברואר 2015

אהלן שרה אדלר, כוכבת הסרט "איה". תנחומיי על ההפסד במקצה הסרט הקצר באוסקר, אבל בטח עשית חיים בטקס.

"היה ממש מעניין לצפות בדבר הזה בזמן אמת, בטקס הזה, שבדרך כלל אנחנו רגילים לראות אותו מצולם. יש הרבה דברים שממש שונים מהאופן שבו זה מצטלם, למשל השטיח האדום, שהוא בכלל לא הכניסה לאירוע וכולם עוברים בו בדרכם פנימה, אלא תחנה כזו, לא אותנטית, שאתה עומד בתור כדי לעבור בה. זה הרגיש לי ממש כמו להיכנס לתוך מכונה ולראות איך היא עובדת".

גם את ניצלת את ההזדמנות כדי לדפוק סלפי'ז עם כל הכוכבים?

"לא, אני פחות בקטע של סלפי או של להצטלם עם מישהו רק בגלל שהוא מוכר. אם יוצא שאני מתחילה שיחה עם מישהו ומעניין לי אז סבבה, אבל אני לא רואה את עצמי ניגשת לכוכב קולנוע אמריקאי ומבקשת ממנו להצטלם איתי. יש תמיד פער גדול בין החוויה המדומה שעולה מתמונות כאלה לבין החוויה עצמה".

דפקת פריט מעצבים או שפשוט לבשת את השמלה הכי יפה שיש לך בארון?

"למזלי קיבלתי 3 שמלות ממעצבת ממש לפני האירוע, אז יכולתי לבחור. הצילו אותי".

אני שומע ברקע שאת נפרדת לשלום מעודד בינון ומיכל ברזיס, במאי הסרט, שעומדים לעלות על טיסה לארץ. את נשארת בלוס אנג'לס?

"לא, אני טסה חזרה לפריז, שם אני גרה בחצי שנה האחרונה. עברתי גם בשביל הקריירה וגם מסיבות פרטיות. כבר כמה זמן שאני משתתפת בפרויקטים בצרפת ויצא שכל פעם שדברים שם התקדמו, בדיוק הייתי צריכה לחזור לישראל וזה נתקע. אז החלטתי להישאר לגור שם ולראות מה יקרה".

הבנתי שבעקבות "איה" המלהקת של יוניברסל סטודיוז ביקשה להיפגש איתך.

"כן, בכלל אנשים מגיבים חזק לסרט הזה. זו הייתה פגישת היכרות שלאו דווקא יצא ממנה משהו, אבל טוב לדעת שהיא התלהבה ממני ואולי תפנה אליי בעתיד. זה יותר בשביל סדרות טלוויזיה מאשר בשביל בלוקבסטרים בהוליווד. אני בכל מקרה פתוחה להכל, אוהבת מאוד לשנות את סביבת העבודה שלי. זה כיף, למשל, לעשות סרט הכי אינדי ואז חודש אחר כך לעבור לסרט מקצועי בטירוף שהכל בו מתוקתק".

בזמן הצילומים של "איה" עבר לך בראש שיש סיכוי שתגיעו עם הסרט לאוסקר?

"ממש לא חשבתי על זה. זה היה מהפרויקטים שעשיתי כי נדלקתי על החומרים ועל הגישה, אבל הנחתי שזה יהיה סרט קצר עם חיים קצרים, ולא חשבתי אפילו שהוא יוקרן בקולנוע לב, כמו שקרה בסוף, אז ברור שלא חלמתי על האוסקר".